מהי רוחניות?: 14 לספטמבר 2009, הכנה

העבודה הפנימית עם מ"ן (= מין נוקבין)

התפילה נקראת מ"ן - מין נוקבין. שהרצון של האדם מזדהה עם רצון של הבורא.
מים = 2 בינות. אחת בבינה ואחת במלכות.
אם הרצון של התחתון להידמות לעליון, אז העליון עוזר לו. העליון תמיד מוכן לזה. בזה התחתון פותח את השפע שנכלל בעליון.
העולם לא מבין שזה כך. חושבים שיכולים לעשות משהו בעצם. הרצון להשפיע שמנהל את הרצון לקבל לא מורגש.
כל מה שיוצא בכל פעולה שלנו מעל הכרחיות, זה לרעתינו. עד שהחלק הלא הכרחי נעשה כל כך גדול, שקובר אותנו תחתיו.
בדת חושבים שע"י פעולות גופניות, גשמיות, ע"י חזרה על מלים כתובות, אנחנו יכולים לשנות את המציאות, לתקן את עצמינו, לקבל יחס מיוחד מהכח העליון. ודאי שכל זה נמצא בתוך רצון לקבל, ולכן לא יכול להיות שום שינוי. מה שיכול להשפיע זה שהקשר בינינו יהיה כמו מ"ן.
העלאת מלכות לבינה (=ם=40), נקראת מי=נ'=50 שערים.

צריך להרגיש שיוצאת מעומק הלב, מה יש עוד להגיד פה?
אנחנו צריכים להבין שנאנחנו פעולות של הבורא. הכח הפועל זה האור - הוא מנענע את הכלים. אם אני רוצה שתבוא אלי איזו הרגשה או שינוי או מצב, אני לא אמצא אותו בתוכי. אין לי איפה לחפש - רק באור. שאני דבוק אליו ב100%. כמו טיפת זרע הדבוקה ב100% לרחם. כאילו שהוא נולד ונעשה עצמאי, אבל בעצם הוא יותר דבוק.
אם אני רוצה שמשהו ישתנה בהרגשה, במצב וכו' - אני יכול לפנות לאור שרק הוא יעשה את זה. אני תמיד דורש שינוי מצידו - בי. זה תמיד מתכון להצלחה בזמן קצר. האור הוא הפועל. לא תמצא בתוכך כלום. רק בפעולת האור עליך תבין, תרגיש.

ודאי! קודם מלכות מרגישה שבינה יורדת אליה ונותנת לה נקודה שבלב.
את הבהמה מקדמים ע"י מכות. אין לך עשב מלמעלה שאין לך מזל ושוטר שמכה אותו ואומר לו גדל.
אין לאדם מה לטעון שלא קיבל מה שצריך. או שמקדמים אותו ע"י מכות, כמו צאן. או שמקדמים אותו ע"י ייסורים, או שמעוררים בו נקודה שבלב. אחוריים דנפש דקדושה. להעלות את נקודת הבינה מעל המלכות, לעשות אותה קדושה, ע"י עבודה עם החברים. להיות בריכוז עליה, וחוץ מזה לדאוג רק להכרחיות. ואז מתחיל להרגיש שמתחילה להיבנות מלכות שבבינה - שמלכות נכללת בבינה - וזה נקרא מין נוקבין.
המערכות האלה לא קיימות עד שאדם לא מפתח, בונה אותם בעצמו. אין אריך אנפין ואבא ואמא לפני שאדם מתחיל לגלות אותם.

אוסף של כל הנקודות שבלב, של כל הנשמות, שמתחברות יחד כדי לגלות את כח האהבה וההשפעה ההדדית, כדי לגלות את הראשון, המייסד שלהם - שזה הבורא. לכן אומרים מאהבת ה' לאהבת הבריות. הבורא הוא שכבה פנימים שמתגלה שם.

אם אנחנו נגד הרצון שלנו מתאמצים להתחבר ולהתפעל זה מזה, נגד השנאה והדחייה. לא מתפעל משום דבר חיצוני, אלא רק מהנקודות שבלב. בהן אין שום שוני בין בני אדם. בזה אני בונה את הכלי, השכינה הקדושה.
לפעמים השנאה הזו דוחה אותי מכולם. לפעמים אני מצליח להעלות את הנקש"ב שלי למעלה משנאה.

השנאה לא מתגלה למעלה, בנקודות שבלב. יש קליפות שנאחזות שם, אבל לא בנקודה הזו בעצמה.
אם לא היו גופים, היינו יכולים להתחבר בנקודות שבלב שלנו בגלות. היינו במצב שלפני השבירה. אבל אז לא היינו משיגים תר"כ פעמים את האחיזה בבורא.