skip to main |
skip to sidebar
איך אני משתווה עם הבורא?
- להשיג שורש נשמתו, לגלות את הבורא, למלא את הנשמה באור אין סוף. זה הכל אותו דבר. זה אותו מצב, פעם מצד אורות, מצד הכלים, הכיוון, עליית מדרגות. אבל המצב הוא מצב אחד, שיש לו מלים והגדרות רבות ושונות.
- הדבקות היא, כמו שכתוב, ע"י מידותיו. אנחנו נמצאים בחומר ההפוך מהבורא. הוא הרצון להשפיע, ואנחנו רצין לקבל. אנחנו יכולים לתת לרצון לקבל שלנו צורת ההשפעה, ובזה נהיה דבוקים לצורה שלו.
- מה זה דבקות? התכללות עד אובדן עצמי? ודאי שלא. אנחנו לא נעלמים, נשארים בכל תוקפינו, ברצל"ק הפנימי שלנו, ויחד עם זה - דבוקים בבורא. ואדם נעשה דומה, שווה לבורא, כשני שותפים השווים זה לזה.
- הדבקות היא רק בצורה חיצונית מצד האדם, שנמצא בכוונות בע"מ להשפיע, והבורא שנמצא באותה בכוונה.
- ההשתוות היא במידות - שמוצגות לנו כט' ראשונות, ואנחנו מממשים אותן ברצל"ק שלנו, שנקבל צורת הט"ר הללו. ואז הן הופכות לספירות, למאירות.
- אין ע"ס - אלא בתוך חומר הנברא. ומורגשות, או שמוצגות מצד הבורא, או שהנברא מממש אותן מצידו עצמו.
- ע"ס הללו הן האמצעי, המקשר, המחבר בין מלכות לכתר. בין אדם לבורא.
- כשאדם מגיע בפעולות שלו, מהמלכות, שפועלת ככתר, זה נקרא שהגיע לשורש נשמתו.
- ובדרך - מה שעובר - זה נקרא המדרגות, העולמות.
- אם אני מגלה בי פעולת הבורא, כנגר שעשה את השולחן, ומצידי רוצה להשיג את הצורה הזו בחומר שלי, העץ, ודרך זה להשיג את השכל, הכוונות שלו, אני מגיע לדבקות בו, ביחס שלו אלי. לא בעצמותו, אלא ביחס שלו לבריאה = בורא.
- אנחנו משיגים פעולות הבורא בבריאה (= אנחנו).
- העולם שאני חוקר, זה המצב הפנימי שלי. בתוך החומר הזה, אני מגלה כל מיני תופעות. זה נקרא שאני רואה או מרגיש את העולם שלי.
- ונשאר לא רק לפתוח אותו, כולו, לראות איך הוא מסודר לחלקים שונים, ליחסים בין החלקים, ללמוד את הדינמיקה ביניהם, איך הבורא מחנך אותי לראות מה שהוא עשה. כי הוא עושה את הכל, ואני בעל הפעולה. במה? בזה שאני מגלה אותו. הוא בעל הפעולה עלי, ואני בעל הפעולה בלגלות אותו.
- אנחנו עובדים על אותו החומר. על אותה המציאות = הרצל"ק.
- אם אני מבין שהנקש"ב שניתנה לי, היא כדי להבדיל אותי מהרצל"ק, ולהיעשות חלק מהבורא. לצאת מהבריאה ולצפות עליה מבחוץ, לבדוק את עצמי = בריאה מבחוץ. אני רואה איך הוא פועל על הרצל"ק מהצד, ואז אני יכול להבין אותו.
- הוא נתן לי את היכולת לעשות את זה ע"י הניצוץ, המסך. ואז אני יכול להשכיל בפעולותיו ולהיות כמוהו.
- נקש"ב, רשימו שלי, זה פלא. אני בזה יכול לצאת, לקרוע את עצמי מהרצל"ק, ואז ללמוד אותו, לבדוק אותו מחבוץ, לבקר אותו. אני צופה עליו מהצד, ורואה מה הבורא ברא.
- יכולת לראות את זה = אמונה למעלה מהדעת.
- יכולת ללמוד את זה = ללמוד שכל הפועל.
- עיקר הדבקות שלי היא לא בחומר, אלא בשכל הפועל בחומר. ע"י זה אני מפתח את השכל שלי, להיות ממש כמו השכל שלו, ואז שנינו נמצאים מעל הרצל"ק, הבריאה.
- אני מבודד את עצמי מהרצל"ק ומשייך את עצמי לנקודת הצפייה הזו, למסך.
איך אני לומד את פעולותיו?
- בזה שאני חוזר עליהן. כמו התינוק.
- אני מסתכל מה שהוא עושה (עליון מוריד אח"פ/רגליים שלו לתחתון = אח"פ דבינה יורדים לזו"ן) ואני משתדל לחזור על אותן הדוגמאות שהוא מראה לי. ממש כמו תינוקות. בזה אני קונה את השכל שלו.
- זיווג דהכאה = חזרה על פעולות הבורא.
- הוא מראה לי בראש באיזה דבר פעולות אני צריך לפעול - ואני מעתיק את הדברים הללו, חוזר עליהם כמו מכונה. ממעשיך הכרנוך. כתוצאה מהפעולות אני מקבל שכל.
- כמו בעוה"ז = אני חוזר על מה שכתוב, לא תופס כלום. לאט לאט עי"ז נוצרים הכלים.
מה זה להיות רחום בעבודה?
- אחת מההתנהגויות של הבורא, אחת מהמידות שמתגלות, חלק מי"ג תיקונים
- אחד מהדברים שראש דאריך אנפין מציג לנו.
- המימוש של זה שזעיר אנפין מתלבש על אריך אנפין. וזה נקרא שמבין, נמצא בזה ונעשה כמוהו.
מה זה לחזור על פעולות הבורא בזמן ההסתרה?
- שאפילו שאת הלא יודע ולא מבין, אין לך ברירה, אתה חייב להגיע לאהבת חברים, להפיץ חכמת הקבלה, ללמוד, בקיצור לעשות מה שהעליון אומר - ובזה תתחכם.
- כמו שבעולם הזה אתה לומד מקצוע, מרחיב משהו.
- השכל בא מתוך זה שאני רוצה לעשות משהו. רצון מעורר רצון יותר גדול, ואז נולד השכל כדי להשיג את הרצון הזה. השכל נולד מתוך החיסרון שלי = קניין.
- יש רצוי ומצוי. אני נמצא ברצון, ואני רוצה למממש משהו, להיות במקום אחר. וזה אני קונה דרך השכל.
- איך? אם אני מאד רוצה את זה לעשות, אני עושה מספר פעולות שהן נותנות צורה נכונה לרצון שלי. זה מזמין אור מקיף. אפילו לתינוק הקטן. אבל נספר. ועי"ז מגיע לו השכל. האור שמתלבש על הרצון המצוי - זה מביא שכל. ואז מבין - בצורה כזו אני צריך לעשות.
- ויש צורה הפוכה - פתאום יוצא לו - ומתוך זה לומד. זה מלמעלה למטה (אתערותא דלעילא)
כשיש לנו קונגרס, כמו שיהיה לנו בBUFFALO באוקטובר, זה נותן לנו הזדמנות להתנהג כמו הבורא?
- כשרוצים בפועל להכיר אחד את השני, ולהיות מחוברים, זה המימוש הפרקטי של חכמת הקבלה, ובלי זה אי אפשר להגיע לרוחניות.
- העולם שלנו לא מנותק מרוחניות. לא סתם נברא כך, עם תקשורת כזו.
- זו חובה להכיר את עצמינו, על אף המרחק, כדי עי"ז להגיע לקשר פנימי ורוחני. רק כך אפשר להתחיל להתפעל. ולכן צריך להגיע לפורום כזה.
- אני למשל, שונא את כל הטיסות האלו. זו לא הרפתקה בשבילי. אבל אין לי ברירה, אני מרגיש חובתי לעשות את זה.
שמענו מהרבה תלמידים - שהם פוחדים לבוא לבד, כי הם לא מכירים את האנשים האחרים שלומדים איתם. מה אתה יכול לומר?
- זה לא חשוב. הם צריכים לקיים מה שאומרים להם המקובלים שכבר עברו את הדרך. אני חותם - שאם אדם יכול להגיע, ולא מגיע, הוא לא מתקדם.
- יש לנו אנשים שאין להם פרוטה להגיע, זה כבר מלמעלה סידרו לך.
- אבל אם סידרו לך שאתה יכול, אין לך אפשרות להימנע מזה אם אתה רוצה להתקדם.
- יש אלפים שלומדים איתנו, ומופיעים רק אחוז קטן מהם.
- בטבע האמריקאי זה מובן. אבל אצלינו זה חוק אחר. שלא יבואו בטענה שנשארו עם החכמה ובלי השגה - שזו התוצאה הרצויה מהלימוד.
איפה הבורא נמצא אצלי אחרי שאני משיג את השכל שלו?
- בתוכך.
- אני מכיר אותו לפי הפקודות שאני מקבל ממנו, שאני מעביר אותן על החומר שלי, אני מסתיר אותו ורוצה לנהל את החמור שלי כמו שאתה היית מנהל אותו.
- אתה רוצה לעשות משהו עלי? עצור! תן לי לעשות את זה. זה נקרא לקבל בע"מ להשפיע. מה שאני מקבל ממנו, אני לומד ממנו. ואז הפועל נעשה אני. כמובן שהוא מספק לי הכל:
- רצל"ק.
- כח האור לנהל אותו.
- השכל הפועל, כדי לדעת איך לנהל.
- את שלושת המרכיבים שללו אני מקבל ממנו, אבל אני נהיה הפועל.
כל זה מקבלים עם רשימו?
- אני נמצא כרגע בתוך הרשימו שלי.
- אם האור לא מפעיל את הרשימו אני לא נמצא.
מי זה אני?
- צורת האור בתוך הרצון.
- האור יוצא, הכלי נשאר ריק - אין אני.
- אנחנו לא מבינים עד כמה שאנחנו וירטואליים. מוחזקים רק בכוח האור, שהבורא ברא.
איך אפשר לזהות מה הוא רוצה ממני? אני רואה רק את התוצאות.
- תבקש לדעת.
- הילד בא בדרישה, תופס אותך, מושך אותך לאיזשהו מקום, ודורש שאתה תראה לו, תעשה לו, רוצה ממך דוגמא, פעולה.
- אחרי שרואה, משתדל בעצמו.
- כך הטבע מלמד אותנו - לקנות שכל. מהפעולות.
- הילד לא שומע את המלים שלך - אלא רואה שאתה עושה, לומד מהפעולות שלך.
- אתה מגלה בתוך הפעולה, מהות הפעולה.
- אתה תתחיל להבין, למה עשה זאת. כי השאלה שלך מהתחלה היא "מה עשית לי? מה עשית בי?"
- בסוף, אתה מגלה את הכוונה שלו האמיתית - האהבה.
המשך קריאה
- זה מה שאנחנו משיגים בסוף ההתפתחות שלנו, כשאנחנו משיגים את הכוונות שלו. לא שזה לטובתי. שסוף מעשה במחשבה תחילה. כשאני מגלה את התוצאה שאליה אני צריך להגיע. לא שזה נעשה לטובתי.
- אלא - למי אני מהנה? אני מגלה שהוא נתן לי הזדמנות להשפיע לו. זה הסיכום. זו הכוונה האחרונה, המדרגה האחרונה.
המשך קריאה
איך לפרש את הפעולות שלו נכון?
- זה אתה צריך לגלות בעצמך.
- תבקש.
- אל תפנה אלי, אני נותן לך עקרונות כלליים איך לגלות קשר איתו, ובזה לגלות את כולו, וכולך.
- כאן זו עבודה שלך. אני לא יכול לעשות במקומך כלום.
- העבודה היא בשלושה מישורים:
- קבוצה
- לימוד - שעל ידו מושכים את:
- האור המחזיר למוטב
זה אותו המסר ממנו כל הזמן?
- לא יודע, תתחיל לפרש. תבקש להוציא תועלת בלהידמות לו, בלהתקרב אליו, בלהתעלות אליו.
פעם אומרים שצריך להשיג אהבת ה', ופעם שכל ה'. מה ההבדל?
- אהבה - אמצעי, פעולתו
- שכל - מצב שלו
אם זה בתוכי, אז איך אתה אתה אומר שהוא חיצוני לי?
- אבל אני חייב את היחס שהוא מחוצה לי. שהוא נמצא בט"ר שלי, שישלטו עלי.
יש תמונות תלת מימדיות, שאתה רואה תמונה שטוחה, ואז אתה עושה איבוד פוקוס, ואז ע"י פוקוס חדש אתה מגלה תמונה נסתרת. איך זה כאן?
- אתה עובר מקבלה להשפעה, זה נקרא פוקוס חדש.
- ואז אתה מגלה עולם חדש, שהיה פה כל הזמן, אבל לא ראית אותו.
- תביא לכאן מכשיר שתופס פה גלי אולטרא או אינפרא, תתחיל לראות פה דברים חדשים שלא ראית קודם
אני צריך לברוא עולמות כמוהו?
- הוא נתן לי להגיע לאהבת הזולת, שבזה אני מגיע לאהוב אותו, להכרת השכל שלו.
איך ללמוד לדעת להתבונן על עצמי?
- אין לי משהו אחר להתבונן בו. כל התופעות הן בי. גשמיות או רוחניות. כל הבריאה היא בתוכי.
- אני דרך תפיסת המציאות, מכווץ את הכל בתוכי, ועם האבחנות שבי אני מדבר. הכל בי.
- גם לגבי קיום הכרחי - אני מתייחס בהחלטה שאני מתייחס אליה כמו לרוחניות. אבל ברור לי שהכל בפנים. רק שאני לא מחפש ממנה שהיא תשתנה במהותה. ולכל יתר הצורות אני כן רוצה שישתנו. אני חייב כך להתייחס כדי למצוא את אלקים, את השכל הפועל. ע"י השתוות.
זה משהו שצריך לבנות כל הזמן, או שמתחזקת?
- גם וגם, במידה שאדם מתקדם.
חומר לימוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה