איך העליון מעורר את התחתון להידבק בו?

במצבים כאלו כן אנחנו יכולים לעורר את עצמינו?

אף פעם.
התחתון חייב להידבק בעליון - רק ע"י כח הקבוצה. אין לי אפשרות להשתמש בכוחות אחרים.
את המדבר העליון מביא לי, ואני צריך להסכים להיות במדבר. מסכים לקבל כוחות מהסביבה שלי, וע"י זה עולה.
הייתי בנקודה אחת, עכשיו יש לי ע"י הכוחות שקיבלתי מהסביבה יש לי פרצוף.
ההבדל בין הפרצוף למעלה לזה שלמטה זה הכוח שאני מקבל מהקבוצה.

לא קיים דבר כזה.
לעולם יראה עצמו אדם חצי חייב וחצי זכאי.
תמיד שני הכוחות האלו שווים.
זה שמגלה שנמשך יותר לגשמיות, זה מראה כמה לא סידר את הכוח הרוחני שישלוט עליו. אבל נמצא ברשותו, רק לא גילה את זה.
כשניתנה הרשות למשחית, מלאך המוות - שם אין לך בחירה.

זה שאני מוסיף אלי את החומר.
נשמה שלי זה רצונות. לא גשמיים. עם רצונות גשמיים אני לא פועל ברוחניות (כסף כבוד וכו')
נשמה שלי זה החיבור שלי עם נשמות אחרות.
אני לא יכול להיות לבד ברוחניות. רוחניות זו השפעה. למי אני משפיע? מיעוט הרבים שניים. עשרה.
לא יכול להיות שאדם לבד. זה לא קורה. במה האור ייאחז? איפה יופיע? חייב משהו.
ע"י הגברת ההתנגדות, אני יכול להגדיל את ההשפעה ההדדית. האור הופך את השנאה הזו לחיבור ואהבה.
האור העליון לא יכול להופיע בי או בו, רק בינינו.
שם הייתה השבירה. שם צריכים לאתר את ההתנגדות ולתקן אותה.
ואת כל זה עושה האור.
אם אתם לא מרגישים את הדברים האלו, זה אומר שלא הזמנתם את המאור המחזיר למוטב.

כמו שאמא מעלה את התינוק אליה, והוא נמצא שם בזכותה
העלייה הזו של זו"ן לישסו"ת, נותן לו את היכולת לקבל אורות של ישסו"ת
התינוק מבוטל כלפי האמא בגלל שזה הטבע שלו. הוא דורש ממנה שהיא תשלוט עליו. וכף אנחנו צריכים לעשות - ממש אותה הפעולה.