17 לספטמבר 2009, חלק ג

איך אני מושך אור שמתקן אותי?

• אור החכמה הוא האור של הבריאה, האור שברא את הרצון, האור שסידר את הרצון, נתן לו תכונות ואבחנות. וזה "כולם בחכמה עשית". כל מה שהאור החדיר לרצון, אח"כ מתקיים. אין כאן הפתעות. הכל לפי אותן תכונות האור שנמצאות ברצל"ק שברא, כהעתקה מעצמו.
• ולכן במשחק האור עם ההעתקה ממנו, שני הכוחות המנוגדים הללו, מתרחשת הבריאה, השינוי.
• לכן לא יכולות להיות בנברא פעולות שהן לא מתוכננות, מכוונות לסוף.
• הכל נובע מזה שהאור ברא בצורה הפוכה את הרצון
• לרצון אין זכות קיום, אם משהו לא מחזיק אותו.
• גם ממחקר הטבע - אם אנחנו יורדים לפרטים הכי קטנים שמרכיבים, אנחנו נשארים רק עם כוחות, גלים. והם קיימים כי אור החכמה מחזיק אותם. כוחות שבונים לנו את התמונה, המציאות, הרגשת עצמינו.

מה זה החומר שנעלם?

• כמה שאנחנו יותר ויותר נכנסים לחומר, החומר נעלם.
• זה בפיזיקה קוונטית - אין חומר, הכל כוחות, גלים.
• ואם נלך יותר פנימה - לא נגלה גם אותו - לא נגלה כלום. הכל נעלם.
• אין לי איך לשרטט את זה - איך אני אשרטט שהכל נעלם? הנה שרטטתי (לא שירטט כלום, מראים דף ריק). זה נקרא שהכל נעלם.
• במחקר החומר אנחנו חוזרים לסיבות שלו.
• למה ע"י מאיץ חלקיקים אנחנו יכולים לגלות מה היה בתחילת הייקום? כי אנחנו מגיעים למצב שלפני יצירת החומר. אנחנו חודרים את החומר, ובזה מגיעים אל הכוח. שהיה כוח רוחני שפרץ לדרגה הגשמית, ובו התחיל לבנות את האפליקציה שלו.
• אבל הפיזיקאים לא יגלו, כי החושים שלהם אגואיסטים (אני מקווה שאם יסלחו לי על זה), ולכן לא יגלו מה האחורי החומר. כי זה הופך לכח רוחני, שממנו נוצר הכח הגשמי. ולכן יגיעו לדף לבן, שאין תוצאות.
• את התוצאות הבאות הם יגלו רק אם הם ישתנו.
• כבר היום גילינו שהצופה משפיע על תוצאות הבדיקות. זה לגמרי הפוך ממה שחשבנו במכניקת ניוטון. שהעולם קיים, גם אם אנחנו לא נמצאים.
• היום מה הם אומרים? הם עדיין לא מעכלים את זה. "אנחנו היום רואים, שהצופה משנה את תוצאות הצפייה". ז"א - אני קובע מה שאני רואה, את תוצאות. וזה לא קיים מחוצה לי. ואם אין אדם, אין יקום. כבר יש להם את החוקים של הטבע הרוחני, אבל גישה אין להם. וזה יוכלו לקבל רק מכתבי הקבלה.

האם ניתן לומר שכל הייקום זו איזשהו חומר חשוך?

• אין דבר ריק, הכל כוחות וחומר. אין הבדל בין חומר שיש לו משקל, לבין כח שאין לו משקל. אין דבר כזה ריק, וקום. זה רק בוצרה יחסית, לעומת החומר שקיים.
• החומר החשוך שתופסים זה לא רוחני, זה רק מוכיח לנו שאנחנו משתמשים רק ב2% מהמוח שלנו. אנחנו לא תופסים בכלים שלנו את החומר החשוך הזה, אבל זה לא אומר שזה חומר רוחני שנתפוס בכלים דהשפעה שלנו.
• זה כמו שפעם לא ידענו שיש דבר כזה גלים. חשבנו שיש אטומים בלבד, ועכשיו גילינו שיש בו חלקים ותופעות.
• זה לא חומר רוחני, הם פשוט הגיעו למבוי סתום, שעד כאן אנחנו מבינים, ומכאן והלאה אנחנו לא מבינים. זה עדיין סוג תפיסה.
• בדומה לאדם שחי בחיים האלו, ופתאום מרגיש שחסר לו משהו בחיים האלו. האם זה יחייב אותם לשנות את עצמם? יכול להיות שכן יתעורר בהם חסרון לזה. אחרת לא יגיעו למצב שיכירו את הלא-נודע. אבל כבר עכשיו הם משתנים, ומכינים את עצמם להיות מקובלים, רק לא יודעים את זה.
• אנחנו רואים שאחרי כסף, כסוד, מושכלות, דווקא הרצון לידע הוא מגיע מחוסר שליטה במציאות.

האם ספרים כמו צופן דבינצ'י וכל מיני ספרים שמזכירים שם ספר הזוהר ותופעות, זה מקדם אותנו לרוחניות?

• כמובן, כי הכל בהשגחה מלמעלה, כמו מטריקס וכו'
• אנשים מבינים שמתחילים להתפעל מזה. וזה הופך להיות אצלם כאילו מציאות. איך? כי מקבלים מהספרים האלו תבניות, דוגמאות. נעשים ע"י יותר מלומדים.
• האדם מזהה דברים ומתנהג רק לפי תבניות.
• כמו האינדיאניים שלא ראו את האוניות מגיעות מהים. העין רואה, אבל המוח לא רואה. המוח משווה סיגנלים עם הזכרון שלו, ולתת לי תמונה לפי זה, מה זה.
• יש לנו המון דברים לפנינו שאני לא מזהה אותם, כי אין לי תבניות להשוות אליהם.
• כל הדן בראון האלו מביאים לאנשים כאילו פנטזיות, אבל אין דבר כזה פנטזיה. כי לא יכול להגיע לאדם דבר כלשהו, שלא בא ממשהו שקיים בבריאה. ולכן אנחנו צריכים להודות לחכמים שאלו עם הפנטזיות שרוצים כסף וכבוד - ובינתיים האנושות מתקדמת.
• האנושות נעשית יותר מוכנה לקבל את הדברים האלו...
• מישהו מלפני 500 שנה היה מאמין שיש משהו שזז באוויר ונשאר שם 10 שעות והוא לא עוף? יש משהו שזז ממקום למקום בלי סוס?
• אנחנו ברצונות שלנו, משפיעים על הטבע בצורה דרמתית.
• כמו שמגלים היום שאני משפיע על העציץ שלי.
• ביחס שלנו לזולת, שנאה או אהבה, אנחנו יכולים לקלקל או לרפא את הכל.
• ואת זה אני רוצה לקדם - ובזה אנחנו נגיע לתיקון יותר מהר.

זה נשמע כמו עין רעה, אמונות תפלות...?

• הרצנות שלנו אלו הכוחות הכי חזקים בטבע. יותר מפצצת אטום. הכל תוצאה מהמחשבות שלנו.
• אנחנו לא מסוגלים היום להוכיח את הדברים האלו. זאת הבעיה
• אבל אני מאד מקווה שלקראת זה הם יתחילו לכתוב משהו. כי בסה"כ.
• אור חכמה נתקע בדרגות העביות השונות שלי, ובזה מצייר לי דמות שאני מרגיש. כח הקבלה או ההשפעה לבדם אני אף פעם לא מרגיש. רק את כח החיבור בהם.
• התמונות האלו תלויים באיזו עוצמה כוח הקבלה נותן לכוח ההשפעה להשפיע עליו.

מה ההבדל בין העוה"ז לעולמות רוחניים?

• סה"כ בעוצמת הכוחות.
• כאן הכוחות הם הכי קטנים, ובגלל זה יוצרים לי את התמונה הזו.
• גם תמונה רוחנית היא חומרית, נראית לי כקיימת
• אבל אנחנו מרגישים שהרוחניות זו איזו רוח שמרחפת. להיפך! זה עוד יותר מוצק וקשיח מהגשמיות!! הרבה יותר קיים! אני רואה דווקא את הגשמיות רופפת על פני הכוחות הרוחניים שפועלים הכוח.
• בעה"ס אומר שכל תמונת העולם מצטיירת בנו באחור הראש. ברוחניות זה עוד יותר ממשי.
• בן אדם שממשיך לרוחניות, לא רואה שגשמיות עושה לו איזו מין הפרעה. אחד נמצא על פני השני.

האם כדאי למי שלומד קבלה, לנסות לכתוב ספרים לאנשים כדי שיווצרו בהם תבניות חדשות?

• כמובן!!
• למה אנחנו עושים פה תאטרון ושירים? בדיוק בשביל זה. מי שיודע לעשות זאת, שיצטרף אלינו.

מה זה אור וכלי?

• אלו כוחות בלבד, לא חומר
• 
• העבודה שלנו ממלכות לעלות עד הכתר
• כל פעם שאדם מודד ובודק את עצמו לעומת האור, במידה הזו יש לו כוח לתקן עצמו כו'
• אני לא זז, הכל עושה האור.
• אם אדם מכוון את עצמו כאן, הוא לא מתבלבל, ומפזר עצמו ל1001 דברים.
• הכל נעשה בל"ב נתיבות חכמה, אור ע"ב-ס"ג, שבנה את בינה, ומלכות וכו'.
• שכל, פעולה, בירור - הכל מהאור
• אני לא עושה כלום - רק למשוך את המאור שיעשה את זה. כל פעולה אחרת נקראת פעולה בהמית
• מהבוקר עד הלילה, בכל המחשבות והפעולות - חייבת להיות בפנים מחשבה בסיסית - איפה האור המחזיר למוטב?
• כך כתוב - "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירה למוטב" - כל הפעולה מההתחלה ועד הסוף - זה פעולת האור.
• אדם שנותן לעצמו קצת יותר מרק למשוך את האור - הוא כבר מתבלבל.
• ואז הוא מתחיל לגלות, שכל המציאות שנמצא בה, שסידר לו הבורא (השכל מגיע רק מזה שמושך מאור מכל מיני מצבים שאנחנו נזרקים אליהם, ולא משום דבר אחר) - היא רק כדי שאני אמצא ואדרוש - איך הוא שולט עלי, מצייר לי מציאות חדשה.
• עכשיו אנחנו מבינים עד כמה חשוב ספר הקבלה האמיתי. בלי זה אין לנו מה לעשות, לא למשוך המאור המחזיר למוטב. זו נקראת סגולה. אין לך כוח אחר להגיע לרוחניות. שבלימוד אתה מכוון את עצמך שישפיע עליך המאור המחזיר למוטב. זה הכל.
• ואז אם מכל מקום שאדם נמצא בו הוא מושך את אותו המאור, בזה הוא מסדר את עצמו.
• עוצמת וקצב התיקון תלוי רק בזה.

יש הרבה אנשים שאיתנו לאו דווקא עם ספר, מה איתם?

• אפילו אם לא יודעים לקרוא, אין לך ספר, צופה בטלוויזיה -
  
• מה שקובע זו ההשתוקקות שלך להיכנס לזה, לא מה שאתה עושה או מסוגל פיזית.
• אני גם לא האמנתי לזה, אלא רק אחרי שהשקעתי המון מאמצים לעשות בעצמי ולא הצלחתי.
• בשכל אנחנו לא יכולים לבדוק את ההצלחה. אפילו אם אתה שולט בחומר.
• ראיתי בעצמי שאין לי שום סיכוי בעצמי להגיע. ואז אות קנ"ה בהקדמה לתע"ס התחילו לדבר אלי.
• אהבת חברים? יופי. אני אוהב אותכם.
• פתאום אתה מרגיש שהחברים הם חלק מהנשמה שלך, שאתה חייב אותם, ואור שיתקן את היחס שלי עם החברה.
• ולוקח זמן עד שאדם מתחיל לשמוע מה שקורה.
• גם המקובלים יודעים את הבעיה הזו. כל הפוסל במומו פוסל.
• הכל תלוי בכמה שאנחנו יחד מבינים זאת, מחזיקים את עצמינו, שהצלחת החבר זו החבר שלי-
• וכך אני רוצה שכולם סביבי יהיו גדולים! ובזה הם יתנו לי כוח להיות גדול
• אני קונה מהם את החסרונות לרוחניות, חשיבות הרוחנית, ואז אני מתפעל מהם -
• כמו שהורים מתפעלים מהילד הקטן.
• אלו כמה עקרונות פשוטים מאד בחכמת הקבלה. ואדם בסוף נדהם עד כמה זה פשוט. יש רק רצון לקבל ורצון להשפיע. פשוט תן לרצון להשפיע להשפיע על הרצון לקבל.
  

חומר לימוד

• כתבי בעה"ס עמ' 63, מאמר "אחור וקדם צרתני", כותרת "עולם - העלם"
  
• לוח קיצורים