הכנה - הקלטה של רב"ש
מה זה מצוות ה'?
- מצוות ה' זה נקרא שמשתמשים ברצונות לקבל בע"מ להשפיע
- נתנו לנו מכשיר מיוחד, שנקרא המאור המחזיר למוטב.
- אדם מפחד לצאת מהעולם הזה ללא רווח.
- האדם רואה שהחיים האלו קצרים, ריקניים, נפסדים.
- רוב האנשים, אנחנו ראים שהם לא ממש חושבים על זה, יותר מעניין אותי מה אני מרויח כעת. ואח"כ? לא יודע. מה שיהיה יהיה.
- אין תוצאה מהחיים האל, כולם מתים.
- אם מתגלה באדם, חוץ מזה - נקודה שבלב, נותנים לו לעשות חשבונות אגואיסטיים לעתיד.
- מביאים אדם למצב, שהוא ידע שהחשבון שלו אגואיסטי, שיכול בחשבון הזה להרויח, בתנאי שזה עושה פעולות ליד ספר הקב"ה. יש שם אור, והוא צריך להשפיע עליך. וזה יביא אותך למטרה.
- אדם לא יודע בדיוק איך זה פועל, אבל מתוך פחד לצאת מחיים האלו ללא תוצאה - זה דוחף אותו קדימה.
- ורק על ידי פעולות האור במשך שנים, ואפילו שבינתיים ישלו כל מיני מטרות אוגואיסטיות, מתחיל להבין שהוא מרמה את הגוף שלו בצורה זו. ואז מתחיל להבין יותר ויותר שכדאי לו לעשות את זה.
- אני עושה משהו אגואיסטי למען עצמי, ובינתיים זה משנה אותי. פתאום אני מגלה יחס אחר לחיים, לשכר.
- זה נקרא המאור שבה מחזירו למוטב. זה קורה גם ללא השתתפות האדם. העיקר שיקרא מקורות אמיתיים. לאט לאט המאור מביא לו שכל חדש. שיכול קצת יותר להתקדם.
- ואז האדם מסכים עם המכשיר הזה, ומקווה יותר ויותר שהאור שיש שם ישפיע עליו ויגלה בו רצונות חדשים. איך? משהו למעלה מכל היחס הנוכחי שלו.
- עד כמה שיותר ויותר הולך בדרך, יותר משתתף עם הגישה הזו, לשקר לגוף שלו, לבהמה הזו, שתחשוב שעובד לעצמו, אבל במשך הלימוד - מנסה בכל זאת לעבור לתפילה, לערכים אחרים מאלו שהתחיל ללמוד בהתחלה.
- וזה נקרא שמברך על מצוות ה'. שכבר בהחלט מזדהה, משתווה עם התהליך שהבורא נתן לו. שלתקן את תרי"ג החלקים שלו וגילוי העולמות זו תכלית הבריאה.
- ולכן בודק את עצמו כל יום ויום ,עד כמה שמבין, מעכל ומשתמש במכשיר הזה -שנקרא המאור המחזיר למוטב.
- שממש מחכה לו ורוצה להרגיש איך הוא פועל עליו במשך הלימוד, ונהנה מכל ההשפעה הזו - שעל ידה מתחיל להרגיש שמשתנות בו כל הכוונות - מלקבל לע"מ להשפיע - וזה כל השכר שלו.
מה זה המאור המחזיר למוטב ואיך הוא פועל עלינו?
- זה אותו האור שפועל שמציאות - הוא לא משתנה.
- פעולת הבריאה היא רק ההתחלה, קוצו של יוד. וכל הפעולות האחרות הן לא פעולות בריאה.
- הרצון לקבל עובד התפתחויות, ואלו נקראים קומות, עולמות, פרצופים וספירות וכו'.
- אבל הכל זו התפתחות הרצון באור הקבוע.
- ואז אנחנו מוצאים את עצמינו שואלים שאלות, מגלים יכולת להשתתף. וזה מקהנו התפעלויות התרשמויות נוספות.
- וכך מגיע כל הרצון הזה עד הגמר, הלאה - אנחנו לא מבינים אפילו את השלבים האחרונים.
- אבל אנחנו מדברים רק ביחס לכלי שלנו - ולא בחוץ.
- הכלי כל הזמן משתנה. התפעלות שלו - שמגלה את עצמו באור הקיים. רוצה להשתמש באור הזה להתעוררות מצד עצמו. אבל ההתעוררות הזו נגיע לתוצאה קימת מראש. אלא אנו מדברים על כך שהנברא בעצמו משתתף, ,מבין ומזרז את התהליך. וה מזמין על עצמו יתר פעול האור מהרגיל. שזה נקרא אחישנה.
- כך או כך הרצון מתקדם לעבר דבקות עם הבורא. אבל עם התוספת הזו, מזמין על עצמו השפעה נוספת. ואז מאותו האור הקבוע,מרגיש השפעה נוספת. מרגיש ההתפתחות הזו - טובה רצויה ויפה.
- התוספת שהנברא משתדל להוסיף לעצמו, מקנה לו הרגשת האור, ומעמד האור. ללא זה - יש רק דבקו בהמית ללא הרגשה עצמית.
- כדי לתת לרצון הזה להוסיף משהו מעצמו - הרצון הזה נשבר לחלקים. ואם רוצים להוסיף רצון - משתמשים בחלקים האחרים. כל אחד יצטרך לקנות רצון של כל נשמות האחרות - מגיע לרצון שנקרא אדם. והרצון זה הוא הרצון הנוסף ששיג בעצמו - ושם זה קיים כל מערכת הרצון. ומי שמבצע את זה נקרא צדיק. כי מצדיק את הבריאה ואת הבורא.
מי שחש ריקנות דווקא ברצונות האגואיסטיים, איך יכול לבקש להתגבר עליהם?
- סביב כל אחד ואחד קיימת מערכת ההסתרה שקיימת בדיוק כדי שיוכל לממש את זכות הבחירה.
- אם נמצא איתנו, זה אומר שבכל זאת רוצה איזשהו שינו מסויים, אפילו באחוז קטן וגם הוא אגואיסטי. כמו תינוק קטן.
מאיפה האור מגיע?
- ההשתתפות בשיעורים היא הכי חזקה בעניין המאור המחזיר למוטב. כל אחד לפי דרגא דיליה, אין יותר גדול משיעור. לא משנה אם מבין או לא מבין.
- "אני רוצה שינוי".
- בשיעור אנחנו חייבים להיות בקשר עם כתבי בעה"ס. גם הפצה היא חשובה ביותר, כי בזה אנחנו מתקשרים לרצונות הזרים. וכשרצונות האלו נכללים בנו, הם מושכים לי את המאור המחזיר למוטב. הרצון שלי תמיד תפת בעיתו. רק הרצון הנוסף שאני קונה מאחרים נותן לי התפתחות ומהירות שזה נקרא אחישנה. לכן הפצה היא מאד חשובה לנו- שהיא דווקא מעוררת להתכלל ברצון הכללי.
איך אני יודע באילו ספרים יש מאור המחזיר למוטב?
- בגלל הפגם באגו שלנו אנחנו צריכים כלי, אמצעי, ספרים שמיועדים לנו ממש.
- ככל שאתה משתתף עם האנשים האלו ונכלל איתם, אפילו שאתה לא מבין מהעובר דרכך - אתה מקבל כל מה שצריך כדי להתפתח. אותו דבר בלימוד. אנחנו כולם נמצאם באותה המערכת.
איך אני קושר את ההפצה שלי לאור הנכון ולא למקור אור אחר?
- זה שאתם רוצים ע"י זה לקרב את האנשים להשפעה ואהבה, ואלוקות - זהמה שנמצא בתוך השיר.
- המילים של השירים הם ממש מהשיעור שלנו - בזה אם ממשיכים בצורה ישרה את השיעור. שירים וקליפים זה דבר מאד חשוב גדול וחזק. כדאי להשפיע בזה כמה שיותר.
- דווקא ע"י השירים אנחנו יכולים להגיע לכולם. וזו צורה שאף מדיה לא מתנגדת לה כ"כ. איכשהו זה יעורר את לב האדם והוא יגיע.
איך משתמשים נכון בתוספת אור שקיבלנו, כדי שזה לא סתם ילך לאיבוד?
- אלו שנמצאים ביפן או אמריקה - שינטרלו את זה. זה לא משנה
- כל מה שמשנה -זה החיבור בין הלבבות.
- הרצון גדל בהתפתחות שלו, עד שמגיע לדרגת המדבר. ואז מתחיל להרגיש שיש לו קשר עם המקור- שמוציא אותו מדרגת הבהמה. הכלב לא שואל על בעה"ב . האדם שואל, מתעורר חשק לחקור. זו דרגת האדם. ומתוך זה מגיע להרגשת הזולת/הבורא.
- מתוך הנקודה שבלב אני משתוקק למקור החיים - זה הטעם בחיים. רק בשביל להתקדם אני מגיע לנחיצות להתחבר עם אחרים.
איך אומנים שיוצרים שירים מתוך שיעור הבוקר לא נופלים לאגו?
- הם כן נופלים. מתוך שלא לשמה באים ללשמה. כי מקוים שבזה שהם שרים הם רוצים להביא את האנשים להשפעה. כך אנחנו מתקדמים - רק ע"י המאור המחזיר למוטב.
- ההכנה בוידאו
חלק א' - כתבי רב"ש חלק ג', עמ' 2056, מאמר 890 - צער השכינה
מה הם המאמרים הללו?
- אלו מאמרים שרב"ש כתב לעצמו, כדי אח"כ אולי לדבר על זה.
מהי השכינה?
- אור וכלי כללי ששוכן בתוכו האור.
מתי האור מתלבש בתוך הכלי?
- כשהכלי נמצא בהשתוות לאור - השפעה.
- הכל כבר נמצא מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה במציאות.
- אמנם אנחנו לומדים שהנשמות עברו שבירה, אבל כל זה מדובר אך ורק כלפי האדם. אבל מצב הג' קיים כבר.
- ולכן אנחנו לומדים על עולם האצילות - כי שם נמצאות הנשמות בקשר המתוקן.
- במידה שכל אחד מאיתנו יכול להתכלל עם יתר הרצונות- נדבק למלכות דאצילות שנקראת שכינה ומגלה את ז"א דאצילות שנקרא קב"ה.
- אבל כל עוד לא עושה את זה, מרגיש את צער השכינה. כי הוא לא יכול להמשיך את האור לכל יתר הנשמות.
- הוא עובר מהשאלה ממה אני נהנה - ל"למי אני מהנה?" אות ב' בהקדמה לתע"ס. לאט לאט מגיע לזה, ואז מממש את ההצטרפות שלו לכל יתר הנשמות.
- צער השכינה זו נקודת המפנה - שאדם עובר מהרצון לקבל שלו הפרטי, לרצון שלו למלא אחרים-מלכות דאצילות, בורא. לאט לאט כל אלו מורגשים כדבר אחד.
- זה נקרא שעובר מהצער האגואיסטי שלו, לצער של השכינה וזה הופך לחרדה- האם יוכל להגיע בכלל להשפיע לבורא. זה נקרא יראת ה'.
מה שאנחנו מרגישים בכלי שלנו זה רק את העולם הזה, כי אנחנו לא יכולים להרגיש את הכלי הזה עם התכללות עם כולם. מה זה צרת הכלל ברוחניות?
- אם קשה לך צרת הכלל, תעביר את זה לזה שאתה רוצה לעשות נ"ר לבורא. תתחיל לחשוב בצורה אגואיסטית - אם אתה לא מגיע להשפעה וחיבור עם הזולת אתה לא מגיע לקשר עם הבורא, ולכלום. תחיה את החיים האלו, ובסוף תמות. צריכים להתחיל מהעפר - ולאט ולאט הרצון עולה לחשבונות אחרים. זה לא שאנחנו יכולים לעשות את זה בעצמינו.
- תגיד לראש ממשלה - שבשביל להיות ראש ממשלה אתה צריך לאהוב את האזרחים שלך. "סבבה. רק תן לי להיות ראש ממשלה". זה לא לשמה. כך אנחנו עם הילדים שלנו. בזה הוא מתחיל לחשוב במה יוכל לעשות להם טוב וכו'. ואז האור מתחיל לשנות אותו ומתוך הרגל הוא ממשיך לדאוג להם,בלי שחושב על עצמו. ואז מתחיל אפילו בניגוד לעצמו, ולא שם לב לזה. רק האור עושה את הפעולה.
- בכמה שאתה נשען על האור כך אתה מתחיל להרגיש איך הוא פועל עליך. אתה מסתכל מהצד ומתחיל להרגיש איך הראש והלב לך מקבלים ערכים אחרים.
זה קל להשאיר את הפעולה לאור?
- לא. אתה לא יודע מה הוא יעשה, אבל במגמה הכללית שלך אתה רוצה שכך יעשה. אתה מתכלל עימו.
מה זה להשתתף עם צער חבריו?
- אתה רוצה שהרצונות שלהם יתכללו בשלך וזה יהיה הכל בשבילך.
- חלק א' בוידאו
חלק ב' - כתבי בעה"ס עמ' 211, פתיחה לפירוש הסולם אות ל"א
מאיפה מגיע קו אמצעי?
- ימין ושמאל הם שני כוחות מנוגדים.
- הם נמצאים בשתי מערכות המחכות לאדם שיעשה מהן קו אמצעי.
- רצון לקבל שמקו שמאל - כח ההגבלה, הגבורה - התכונה הזו באה אלינו דרך עיבוד - זו גבורה שבאה מבינה
- בינה מולידה כלים גדולים ורוצה להשפיע להם.
- לאה - מלכות האמיתית - באה לנו מהבינה. צריכים לקחת מגבורות של בינה את אותו החלק, שאיתו, הם יכולות להשתמש
- יש פה פעולות גדולות על קו שמאל- שהנברא צריך לעשות עבודה - צמצום והגבלה. את כל הפעולות האלו אנחנו לומדים, למשל אברהם ויצחק - אלו פעולות שכל פעם אנחנו צריכים לעשות מחדש כדי להגיע לזיווג, לקו האמצעי.
- מלמטה באה הנשמה שלנו -שיש בה 2 כוחות ומלמעלה באים שני כוחות-ואז אנחנו יכולים להתחיל לעבוד איתם.
- אם לא הייתה לנו מלכתחילה ההכנה הזו -הרצון לקבל ולהשפיע, לא היינו יכולים לזוז, ולהתייחס נכון לקווים הללו.
- זו עבודה גדולה לעשות קו אמצעי. אנחנו חייבם לתת גם לכלים דקבלה ומשתמשים בהם, שעיר לעזאזל - נותן להם הארה קטנה, והם מסופקים בהארה הזו- כי מפחדים להפסיד אותה. מבינים שאם ימשכו הארה יתרה, כבר לא יקבלו כלום, אז נשארים במיעוט הארה.
- אנחנו צריכים בקו האמצעי הרבה פעולות, עד שאנחנו מייצבים את הקו האמצעי. זו עבודה מאד מורכבת, עם כל הרצונות שבנו.
- כל אחד במצבו במקום שלו.
- כל החלקים, גם ס"א ועכו"ם, משתתפים בזה. זה המצב השלם של המציאות.
איפה השפע?
- השפע נמצא במנוחה מוחלטת. הכל זה בכלים, ברצונות.
- צריכים לקצץ, לעשות צמצומים ולבדוק בדיוק באילו רצנות אפשר להשתמש ובאילו לא. עכשיו כשמתחילים למשוך קו אמצעי זו כבר עבודה. קודם היה סתם צמצום על קו שמאל. גם אם לא מסך- לפחות צמצום. בלי זה לא מתחילים.
- קודם כל-לשבח את הימין - כי הוא כולו בחסדים. מלכות רוצה להיות רק בחפץ חסד.
- ורק אחרי זה כשיש בו כוחות, מתחיל לברר את כלים דקבלה שלו. רוצה על ידם להשפיע. כמו נה"י דגלגלתא. שעושים צמצום.
- מתוך זה שאני אקבל בהם הכל- אני מרגיש קצת הארת חכמה.
- ע"י ייחוד כלים דקבלה אז עם קו ימין, עכשיו מתפשט אור דחסדים עוד יותר גדול.
מה הההבדל בין זה לבין פרצופי א"ק?
- שיש שם עדיין מסך מאור א"ס שפעל, לא מהתחתון.
- כך אנחנו צריכים לבנות את המסך.
- אני מעדיף חסדים, למרות שיש בי חכמה. חכמה נמצאת בי רק כדי שאני אשמח ואבין כמה אני צריך להרגיש יראה.
למה יש מחלוקת בין קו שמאל לימין?
- מחלוקת יש בכמה אני משתמש בקו שמאל, עד כמה שאני מצרף אותו לימין.
- אם אני לא משתמש בו, זה יצחק.
- אם אני משתמש בו, אני מתחיל לקשור אותו, כאילו לשחוט אותו. את הבהמה של קו שמאל שלא יכולה להצטרף ע"מ להשפיע - שחיטה זה התיקון שלה.
- יצחק לפני העקידה ואחרי העקידה היה משהו אחר לגמרי.
- אחרי העקידה זה הכח שיכול להשתמש בקו שמאל תחת הימין של אברהם- ורק אז יכול להוליד את יעקב.
- וכל אותם הרצונות שלא מסוגלים מייד להצטרף לקו האמצעי נקרא עשו. הם צריכים לבוא לתיקון אחרי זמן, ולתמיד.
- ישמעאל - דרגת הבירור בבינה (ישמע)
- כלהתורה מספרת על סדר בירורים ותיקונים.
- הם חוטאים , אח"כ מקבלים עונש. ושוב ושוב. כל פעם זה בירורים. רצון לקבל אחד ואיך אתה מסדר איתו את כל החלקים האחרים.
- הקו האמצעי הוא בעצם כל העבודה שלנו בתיקון.
מה זה מסך דחיריק?
- בעולם הנקודים, התפשט אור מהטבור עד הסיום בשלוש אבחנות - חולם, שורוק וחיריק.
- חולם- האורות בכתר ואבא
- שורוק - שאמא מחליטה כמה היא נותנת למטה.
- חיריק - אור שעבר למטה מהפרסא, שירד למטה מהאותיות.
- מסך דחיריק - כשאנחנו באים כדי להחיות, לקיים, אותו החיריק שקודם לא יכלו לקיים ונשברו.
- להשפיע לבורא, לחברים, לעולם - זה אותו דבר
- זה הכל בירור בקו האמצעי.
למה נשברו? מה היה בהם?
- היה רצון לקבל, מלכות, שהתרשמה מט"ר עוד בעולם א"ס.,ורצתה להיות כמוהם. ומזה נעשה פרצוף.
- מלכות שמחלקת עצמה לכל מיני חלקים, 10 אבחנות -והן נמצאו בערבוביה ביניהן, וע"י זה שהם מתערבבים מתחילים להרגיש שהם שונים זה מזה ואז כולם מחובר תחת מסך אחד להשפיע לבורא.
- האור שממלא אותם נותן להם הרגשה שכל אחד שונה מהשני.
- ההשפעה היא למקום אחד - אני רוצה להביא דייסה לתינוק שלי - אבל סבתא רוצה להביא לו חלב וסבא לחם, ואז הרצונות נשברים, בקשר ביניהם. אז נעלמת לחוסר החיבור ביניהם היכולת להשפיע לבורא.
- צריכים להבין מה נשבר, ואז מתוך זה מבינים מה מתקנים.
- יוצא שקו אמצעי אנחנו יכולים להרכיב רק על חיבור בין החלקים- שהתחילו להרגיש את עצמם לא מחוברים.
- רק אם אנחנו מייחדים אותם באותו התינוק, הם יכולים להתאחד. אנחנו מתחברים רק כי כולנו אוהבים אותו.
- אותו דבר בינינו, רק אם אנחנו רוצים להתאחד בינינו כדי להשפיע לבורא. ואז ישראל אורייתא וקוב"ה אחד.
אני לא מבין את מה שאנחנו לומדים. מה לעשות?
- לבכות.
- ההבנה הזו לא מגיעה בצורה שכלתנית. רק רגשית.
- אני צריך רצונות ומצבים פנימיים.
- חיבור כמה שיותר גדול בין אלו שלומדים-הוא בעצם יביא את ההבנה
- כי סה"כ קו האמצעי אומר איך להתחבר.
- חלק ב' בוידאו
חלק ג' - כתבי בעה"ס, עמ' 65, מאמר "אחור וקדם צרתני"
איך בנויה הבריאה?
בכל חלק בבריאה יש את שני החלקים - אור וכלי - שמחזיקים זה את זה. אין מציאות בלי השניים האלו - מנוגדים ומחוברים. איך?!
שומרים על מרחק מסויים ועל קשר מסויים. ואז הקשר ההדדי ביניהם, נקרא קו אמצעי, שיש ביניהם איזון.
לפי זה נבנה כלחומר וחומר. כל חלקיק של הבריאה.
בדרגות אחרות אפשר לראות בצורה הרבה יותר ברורה איך פועלים בהכל שני הכוחות המנוגדים שלו.
הבהמה רוצה כל הזמן רק אוכל ומנוחה. החיות - אם לא ישנות - מחפשות מה לאכול. אבל אדם מתפתח, והזמן שלו להאכיל את עצמו הולך להיות מועט. וכל השאר משקיע בתאוות אנושיות.
עוד מעט לא תהיה תעשיה, הכל יהפוך לוירטואלי, היי-טק, מידע וכו'.
האדם עובר להתנגשות יותר גדולה בחלקים שלו - חלק בהמה וחלק האדם. עד שאנחנו מגיעים לבירור המקורי- מגלים את היסודות רצון לקבל ורצון להשפיע.
כל המציאות נמצאת לפניך בצורה מאוזנת, ורק אתה מכניס את הכח הבלתי מאוזן שלך. ואתה חייב להכניס את הקו האמצעי שלך. שזה האיזון הנכון שאתה מביא.
אל תתחיל לתקן את הטבע מחוצה לך ,אלא רק את עצמך. כל מה שמחוץ לך כבר מתוקן.
וכבר האדם לאט לאט מצמצם את הבעיה הזו - מבין איפה צריך תיקון, איזון. וגם את זה אתה לא יכול לעשות - רק האור. ואז מגיעה כל הבריאה לאיזון - וזה מה שעושה אדם.
איפה הקו האמצעי מתחיל?
סה"כ מדרגת האדם, לא מהבהמה. אל תתחיל לתקן אותה, זה סתם יביא אותך לחוסר איזון גדול יותר.
כל המקובלים כותבים על תיקון עצמי.
מי אומר שהכל מאוזן חוץ ממני? מי תופס את המציאות הזו?
האדם שמתקדם ומגלה ש"בשבילי נברא העולם, ואני מכריע את עצמי לזכות או חובה בכל רגע בחיי, בקיומי."
זה מאד גבוה. מה פרקטי כאן?
מדובר הכל כלפינו. שאני לא אסתכל על העולם, אלא לתקן את עצמי. בקשר שלי ביני לבין אחרים.
לא כגופים ,לא במסגרת העולם הזה. אלא בחיבור שלנו יחד. זה כבר לא אגו, אלא מצב עליון, עולם הבא.
כל התיקונים הם ברמה ההיא, ולא כאן. ברצון שלך כמה שאתה יכול, תעסוק בהשפעה, בהפצה. בזה אתה מתקן את העולם.
מה זה עולם?
מצב פנימי שלך.
לתקן עולם במלכות שדי - שאני רוצה להביא את המציאות לחיבור. וזו ההכרעה של כל אחד ואחד בכל רגע, ובזה מתקדמים.
מה עלינו לעשות?
אנחנו צריכים לחבר את שני העולמות - שלא נהיה בהתנגשות בין עולם הזה לעולם הרוחני
לא להגביל את הבהמה, כל מיני דיאטות ועינויים בלתי נצרכים.
אדם צריך לתפקד נכון בכל הבעיות שלו, ולחיות בבהמה שלו, ולא בכל מיני מיסטיקות
כי האיזון חייב לבוא מהדרגה נמוכה ביותר - ולזה אנחנו דואגים שיקרה
האם השפעה הדדית ברוחניות תביא לידי ביטוי השפעה הדדית בגשמיות?
ודאי שכן-
כל הכוחות שאנחנו מגלים בין בני האדם - אנחנו מעוררים אותם. והם יביאו לעולם שלנו שלום איזון בטיחות שלווה וכו'.
אבל במישור הזה אנחנו לא יכולים להתקדם במאומה, בכלום, בין המדינות,הציויליזציות. ,אנחנו רואים שממש אף אחד לא יכול לשלוט. אנחנו מגלים שאנחנו לא מוכנים לכל מיני מגיות ושינויי אקלים - וזו הוכחה לזה שבעוה"ז אנחנו לא יכולים לשנות כלום. אלא לעלות לעולם הסיבות ומשם להשפיע על העולם שלנו
זו האפשרות היחידה. אנחנו משתדלים לספר את זה לעולם - הם עדיין לא כ"כ שומעים. מגיעים שוב לאום, לG20, וכל אחד מחזיק את עצמו בגאווה כלפי השני. לא מבינים שנמצאים כולם בסיר אחד והסיר הזה עומד להתפוצץ.
רוצה ה' את אלו שמייחלים לחסדו, ולא אלו שנמצאים בסוס, שעומדים באגו שלהם, רוצים לשלוט בעולם. גאוות אדם תשפילינו.
אמנם קשה לנו להגיע לזה, אבל ע"י מכות אנחנו מגיעים להבין שאנחנו נפעלים מלמעלה, ורוצים להזדהות איתו, אז הכוח הזה פועל ומתקן אותנו.
מה זה חסד עליון?
כח שמביא לנו תכונת ההשפעה.
למה השפעה?
אור ע"ב ס"ג, אור חכמה מתקן אותנו.
ע"ב בגימטריה חסד.
דווקא אור חכמה שמגיע לכלי מכניס בו תכונת ההשפעה = הבינה.
למה אתה קורא לגוף בהמה?
זה לא גנאי, זו בצורה פיזיולוגית בהמה.
יש מומחים למשל במחלות בדגים. זה חשוב, כי דגים זה חלק מהאוכל של האדם. ולא הבין שום דבר בחיות - וטרינר. ויש דבר כזה רופא, שמבין בגוף של אדם - ואלו לא קשורים לאלו.
האדם שבנו - זה שייך כבר לפסיכולוגיה, פסיכיאטריה. קבלה = מעבר לגוף. כששני החלקים האלו נמצאים בחיבור והשפעה זה לזה.
אני לא מבקש מהרופא שיעזור לי למצוא את המשמעות. ואל אלך למקובל שירפא לי את הגוף.
הגוף שלנו בהמה - וכך צריכים להתייחס לזה. אנחנו גדלים כמו חיות, חיים כמו חיות - צריכים כמו חיות. סה"כ זה מין החי.
אדם דומה לבורא.
יש לנו 4 סוגים מעל החיות - אנוש - מארגן את החיים בעולם שלנו.
אבל האמת שזה כמו חיות - כל אחד מחפש אך למשוך לעצמו משהו עכשיו בלי התחשבות בכל הטבע הזה
הרבה יותר גרוע מהחיות - שסה"כ, נפעלו ע"י הטבע ולכן אין בהן טעויות
דצ"ח מקיימים את פקודות הטבע בצורה המחושבת ביותר - כי הטבע חושב עבורם
ואדם שיש לו בנוסף שכל- ואז מקלקל את החיים שלו ורק הורס. דרגת הבהמה שלנו זה החלק המתוקן שבנו ודרגת האדם זה החלק הפגוע והוא הרע ביותר מכל המציאות, שזקוק לתיקון.
איך אדם יודע כמה זמן יש לו עוד להיות פה? האם יש גן עדן?
כמה אדם חי - זה נסתר - וטוב שכך. כי צריך להרגיש שיש לו עוד זמן לתקן את עצמו. אחרת היה חושב על המוות.
אם לא מתקן את עצמו, מתגלגל שוב כדי לתקן את עצמו שוב. עד שנעשה דומה לבורא ב100%.
מה צריך לתקן?
רק בתוכינו, לא את העולם.
כמה שאנחנו עושים דברים טובים או רעים במציאות, אנחנו במאומה לא משנים את האקולוגיה.
כמובן שיהיו תוצאות באטמוספירה אם אני אפסיק לשרוף דלק - אבל יבואו דברים אחרים- בגלל שלא תיקנת את עצמך.
מה ההבדל בין חכמת הקבלה לדברים אחרים?
בדרגת החיים האלו אני חייב קודם כל את הקיום שלי, לא להתנתק מזה. זה תנאי הכרחי לתיקון בדרגה יותר גבוהה.
זה השוני הגדול בין חכמת הקבלה מכל השיטות האחרות, שרוצות לנתק את האדם מהחיים האלו. לא - דווקא מתוך כל הדברים הנורמליים אתה חייב להגיע לאיזון הכללי עם הטבע, ולא להיבדל.
אנחנו מלמדים ילדים למחזר, לא לכלך וכו', אבל מה צריך להדגיש?
אין קמח אין תורה ולהיפך.
אתה חייב לעשות פעולות בעולם הזה, ולא לחכות שהאור העליון ישפיע.
תן לי פרוסת לחם ביום, וכל שאר הזמן אני אעשה מדיטציה. לא נכון!
אתה חייב להשתתף עם כולם במה שם עושים. תתקדם יחד עם עולם. יחד עם זה את צריך לתקן את העולם במערכת בין הנשמות. במקביל, ולא במקום.
היחס הנכון בעולם הזה, לא לומדים בקלות- כי זה היסוד של היחס של האדם לכל הבריאה.
מה נאמר לילדים?
שיחד עם זה יבוא הפתרון האמיתי. זה בלי זה לא יכול להתקיים
זו מע' כללית אחת. ואתה לא יכול לקחת אחת ללא השנייה.
מה בעצם אנחנו לומדים?
צריכים ללמוד איך להיות בכל המערכות בבת את, בצורה מאוזנת, בהדדיות ביניהן, ולזה אנחנו צריכים פקיחת עיניים. וכן חכמת הקבלה כ"כ חשובה, כי היא מלמדת אותנו איך נוכל לשלוט במציאות שלפיננו בכח ההשפעה. איך אני מתקן את עצמי. זה כל הלימוד שלנו.
אם יש חסרון להתקדם למשהו, אפילו לא לתיקון - זה חסרון רוחני
חוץ מהחסרון הזה -אנחנו צריכים לרכוש את השיטה - חכמת הקבלה.
חוץ מהשיטה- אנחנו צריכים לממש אותה. הלימוד- הוא דבר אחד, והמימוש הוא בתוך הקבוצה, שאנחנו צריכים להרגיש ביחד.
עוה"ז אנחנו מרגישים ברצון לקבל
עוה"ב מרגישים ברצון להשפיע.
נשמה שלי זה חיבור בין כל יתר הרצונות בני האדם. וכמה שאני אוותר מעצמי כדי להתחבר יחד- זה נקרא שאני בורא את הנשמה שלי - וזה נקרא מימוש
האם תלמידים חדשים צריכים להגיע לקונגרס?
כן
אנחנו נשנה את ההרצאות שלנו להתאים לאנשים החדשים
שכל אחד ואחד יקבל ידע, תשובות - ובעיקר כח רוחני כדי להתקדם.
מומלץ למי שנמצא ברשת שלנו - אני מאד משתוקק לראות אותם, בואו נכיר אחד את השני ואתם תראו עד כמה שהקשר הזה מקדם אותכם מיום ליום.
יהיה לנו מספיק זמן לשאול את כלהשאלות שלהם. נקדיש את כל הזמן לזה.
מה זה "צריך לבדוק את עצמו"?
אדם כל רגע צריך להיות בבירור, האם יש לו בחירה חופשית? האם יכול לקבוע את עצמיותו עכשיו?
כל החיבור בין הנשמות תלוי בהכרעה שלו, האם רוצה את גילוי הבורא לנברא?
הכל בא מתוך הרגעים האלו, שנברא מזה בונה את חיים שלו.
הוא צריך לחשוב - אילו חלומות הוא חולם, אילו מחשבות חושב? אילו דחפים יש לו? האם מגיעים לו מתוך שמיעת הלימוד, או שבאים לו מהעוה"ז לבלבל אותו?
למה חלומות זה חשוב?
כשאתה קם ומרגיש- מה חלמת , עם מה קמת
אם קמת ללא המחשבות הרוחניות שהיו לך אתמול כשהלכת לישון - סימן שאת לא מעבד נכו את הכלים שלך
אתה כל הזמן חייב לעיבוד מחשבות שהיו בשיעור. זה צריכה להיות בדיקה ודאגה.
יכול להיות שאתה מנהל גדול, צריך לדאוג לכל מיני דברים - אבל אתה צריך לדאוג לפי הכוח הרוחני-ושזה ישפיע עליך.
- חלק ג' בוידאו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה