בחירה חופשית ועבודה פנימית

בחירה חופשית והתקדמות עצמאית לרוחניות

• החברה מנצלת את האדם ומביאה לו כל מיני מטרות דימיוניות
• למשל - אם תגביל את האגו שלך יהיו לך חיים יותר טובים בעוה"ב שלך. בזה שימשו הדתות והיו חלק חשוב בהתפתחות התרבותית של העולם. ודאי שאף אחד לא יכול להגיד כלום על עוה"ב, לכל דת יש אמונה משלה - וכך משתמשים באדם, כל אחת לצורכיה. שהיראה והפחד מהעונש בעוה"ב יכול לעזור לארגן את החיים האלו.
• את כל זה חברה מספקת לאדם הצורה מלאכותית, כדי לספק את האגו שלו. ואף אחד לא שואל אותו - במקום שבו הוא נולד, נקבעים הערכים שלך, רוצה או לא רוצה. אין לנו בזה בחירה חופשית.
• כמגיעה לאדם נקש"ב, ומתייאש מחיים הקודמים - אז נמצא כמתחיל דף חדש. הערכים הקודמים נופלים, נעלמים ונמחקים מהאופק (שזה דבר חשוב), כל ההתנהגויות נעלמות כי אין בהן חומר דלק, רק דברים הכרחיים. וגם עוה"ב מתחיל להיות בספק גדול, גם אם היה אדוק. ובזה מגיע למצב החדש. שגם כלפי העוה"ז, חיים האלו, צריך לקבל לפי בחירתו, כמה שנכלל מהם, בעוצמה שלוקח מהם את הדוגמאות, התבניות, הערכים החדשים.
• אדם אף פעם לא בוחר באלו או אלו, אלא רק בעוצמה שבה הוא רוצה להתכלל בהם. רק בכמה שמבין שחייב להתכלל מזה, כי זה בא כתרופה לרצל"ק שלו. כאן זו הבחירה, כי הוא עובד נגד הרצל"ק. אמנם, שהבחירה היא רק בקצב ההתכללות, זו עדיין בחירה, כי היא מעל הרצל"ק. וכך מתחיל לבנות את האדם שבו.
• חומר הדלק לגמרי שונה מכל התבניות הקודמות, שהיו ברורות. כאן חומר הדלק זהו הקשר עם הבורא. דבר מופשט. הכל למעלה מהמילויים האגואיסטיים.
• מתחיל לבנות את עצמי עם האור המקיף שאני מבקש. חייבת להיות החלטה - למה, בשביל מה, איך.
• מגיע להחלטות גדולות - שהבורא נותן לו בלי שום תנאי. אבל אם זה, הולך באמונה. ובזה בוחר.
• רב"ש אומר - שעיקר הבחירה שלנו - היא להרגיש למי אנחנו עובדים.

מאין אדם צריך לקחת דוגמאות להתנהגות?

• להשתדל לתקן תקנות או חברה. כל התקנונים האלו זה דבר מת. ברוחניות הכל מתחדש מרגע לרגע. החוקים קיימים בנו, ולא על איזה דף נייר. ולכן צריכים כל פעם לעדכן אותם. לא מן הסתם נתנו את עשרת הדיברות - שכוללים תרי"ג רצונות רוחניים הקיימים בנשמה במצב שנקרא א"ס.
• אם אנחנו רוצים להגיע למטרה אנחנו צריכים לבדוק את עצמינו כלפי המטרה כל הזמן.
• 
  דוגמא: טיל שטס בודק עצמו כלפי הנקודה הסופית כל הזמן ומתקן את הכיוון שלו.
  
• גם אנחנו - כל הזמן להשוות את עצמינו כלפי אורייתא קוב"ה וישראל חד הוא.
• תזוזה קדימה = הגדלת הרגישות, הרזולוציה. שהתמונה שלי תהיה עוד יותר מדוייקת. זה תלוי בהכנה שלי מול הקבוצה. האם אני נמצא בערפול?

איפה אני מרגיש את זה?

• האם אני רוצה להיות מסונכרן איתם.
• האם אני רוצה להיות איתם גוף אחד בלב ונפש.
• הבדיקה הזו היא בדיקה מחוייבת להתקדמות.

למה הרצון לרוחניות הוא לא אגואיסטי? זה בסה"כ משהו חדש שאנחנו רוצים ומגלים.

• הוא אגואיסטי ב100%.
• בעה"ס בגיל 17 הוא הגיע לרב'ה מפורסוב בהתפוצצות, לא יודע מה הוא רוצה. היה ממתין להכנס לרב שלו, במקרה ראה בבית המדרש ספר עץ חיים, במקרה פתח אותו, וגילה לעצמו איכשהו שיש שם תשובה לכל השאלות. ואז לא היו לו שאלות יותר לרב'ה, אז חזר הביתה, קנה את עץ חיים, חתך אותו לחתיכות, הכניס אותן לגמרא, שלא יראו, וכך יכל ללמוד כל היום מה שכתוב שם. ואז כשפתח והתחיל ללמוד, פתאום גילה שאין שם תשובות, שזה יבש. ואז רק בגלל שהיו לו רשימות שיש משהו מזה, למד 20 שנה ללא השגה, עד שזכה.
• זה דבר שמבררים לאט לאט. האדם לא מבין שהוא מתגלגל אלפי גלגולים. מקבל נקש"ב. היא מתחילה להתפתח. והוא לא מבין שזו רק תחילת הדרך, וזה לא בא מהיום למחר. זה תהליך הכנה. אין כאן פרוטקציות או משהו.
• אנחנו לא מבינים מה זה בדיוק נקרא להשפיע. לא מבינים איך זה הפוך מהגשמיות, מהאגו שלנו. צריכים לקבל הארה מלמעלה, שבאה בהתאם להכנה בסדר מדרגות, שלא משתנה. ומגיע האור שנותן לאדם להבין, שרק בלמעלה מהטבע שלו, הוא צריך לקנות ארץ חדשה, שמיים חדשים. שהאור העליון יבנה בו את האבחנות הללו.
• כמו שנולדתי ואני חי בתפיסה שלי בעוה"ז, כך אני צריך לחיות בתפיסה שלי בעולם העליון. כל מה שאני יכול לדמיין לעצמי שקורה בעוה"ז, שכל הענפים האלו - אני מגיע לשורשים שלהם.

מה זה נקרא בע"מ להשפיע?

• שההשתוקקות שלי נכונה. העיקר זה הקצב.
• מדובר על נשמות מיוחדות. אין פה זמן.

אדם שעובד בעבודה רגילה, אם לא מקבל משכורת, מתחיל להתעצבן.

• אין כאן ויתור.
• יש כאן אמת בהתפתחות שלנו. אדם מגיע למצב שחייב בו לעשות דין וחשבון. כל פעם יותר ויותר על החיים שלו. תמיד יש חשבונות לכאורה חיצוניים - מה אני מרוויח מכאן או מכאן, שצריך לתת לקרובים שלו. אבל בסופו של דבר שמגיע למצב שאין חשבון. לא רק זה, אלא לא רוצה שיהיה אחרת, אפילו להשאר במצב הזה כל הזמן. רק הוכחה שפועל במשהו כלפי הבורא. זה נראה אמונה למעלה מהדעת. שמסתפק בח"ח. זה לא סתם הסתפקות. זה שנפתחים לו כוחות כאלו גדולים רוחניים, והוא ח"ח.
• דוגמא: מישהו נמצא ביער, שלא רוצה חולצה לא נקרא ח"ח.
• מה אתה רוצה? - להיות דומה לך. מה עוד? - כלום עוד.

למה אני לא מרגיש שכר?

• כי עוד לא הגעת למצב שאתה ראוי להיות בקשר איתו.
• אנחנו לא מבינים עד כמה התהליך רחב ורבגוני.

למה היינו צריכים לעבור מיליארדי שנות התפתחות והשתלשלות מא"ס ועד למטה ובחזרה?

• יש כאן כלי אדיר שנמצא מולינו ובו אנחנו צריכים להשתלם. אנחנו נמצאים מול עבודה ענקית שנסתרת מאיתנו.
• דוגמא: תינוק שמתקדם בחיים מחודש לחודש.
• זה נסתר מאיתנו - לכן זה נקרא תקופת ההסתרה. גם תינוק לא יודע מה עושה.
• מצד אחד - כמה שיותר בחוסר סבלנות לעשות כל מה שבידך וכוחך לעשות עשה. ומצד שני בסבלנות - מה שהשם עושה זה לטובה. ומה יהיה בסוף? לא משנה. העיקר שאתה דורש.

איך שני הדברים מסתדרים יחד?

• זה בדיוק מה שדורשים מהאדם. שתיתן עבודה ולא תדרוש שכר. שהשכר יהיה רק חומר הדלק. חודו של מחט. חור לתפירה, לעבודה. אם אדם ככה מתקדם, מתנתק מהאגן שלו. מתחיל להרגיש מה זה להיות מעליו. שעבודה במקום אחד, והשכר הוא בזה שאני עובד ככה. מה שרציתי לקבל - שהוא יקבל.

איך זה קורה?

• ע"י הקשר. שאני מוכן לעבוד, אבל זה יהיה לו טוב. כמו עבור מישהו שאני אוהב.
• שכל יום ויום אתה מרגיש את העבודה שלך, שאתה מרגיש שאתה מתרומם מעל האגו, כבדיקה ליגיעה נכונה.
• שאתה בשמחה. שאתה מרגיש כאחד.
• אז אדם מתחיל להתקרב להתרוממות מעל הטבע שלו. ואז נותנים לו כניסה לטבע הרוחני. שכל מה שהיה בידיו לעשות כדי איכשהו להידמות לזה - עשה. אמר שלבע"הס זה לקח 20 שנה. ואצלינו זה לא יכול להיות יותר. חייב להיות פחות.
• כשסיפרתי לרב"ש שלמברגר אמר לי שלוקח 20 שנה, אמר שרוצה לזרוק אותו. אסור לך להגיד. מה שאמרתי, לא שמעתם.
• אנחנו הולכים לשנות את הטבע. אמנם שזה בא בשנים אחדות, בגלגול אחד, זה לוקח זמן.
• היום יש קבוצה עולמית עוצמתית, ולכן זה בטח יכול לקרות בפחות זמן. אבל לא לחשוב שזה דבר מיידי, זה לוקח זמן. אנחנו עוברים בפנים א"ס פעולות ונראה לנו שהכל לא זז - זו בעצם ההסתרה.
• למדנו 10 שנים בבי"ס, ועוד 6 שנים בתיכון. מדענים לומדים כל החיים עד היום האחרון. יש לך גלגול, אתה כל הגלגול לאט לאט נכנס לזה. לא עליך העבודה לגמור. רוצה לחזור לחיים הבהמיים, האומללים האלו? אם אתה יכול - בבקשה - ודאי שקבלה עדיין לא בשבילך. זה לא סתם להכנס ולצאת זה אורח חיים. הוא בשנים האלו הוא משנה את התפיסה שלו, יחס שלו, את עצמו. מתפטר מהרגלים ישנים, נותן חשיבות אחרת לאלו שנשארים. אנחנו עדיין לא מבינים מה משתנה באדם.

איך נקצר לילדים שלנו את הדרך?

• תורה לא עוברת בירושה.
• זכות אבות = חג"ת. בנים = נה"י.
• זה לא חסידות של היום, שפשטה את הרגל, שאז עברה בירושה רוחנית ולא כמו היום - ירושה גשמית.
• חייב אב ללמד בנו אומנות (=אמונה). והבן חייב ללכת בדרכו. אין אונס. צריך לדאוג להם לסביבה טובה להתפתחות.
• אבל מה שקורה אחרי שאני נותן לילד מה שאני יכול לתת לו מהלב, זה כבר תלוי בו. אני לא מאמין שיוכלו לחזור לחיים הרגילים אחרי הערכים שנתנו להם.
• עוד מעט יגיעו כאלו מכות לעשירים והשליטים, שלא יהיה מה לקנא בהם. אני חושב שלדור הצעיר תהיה בחירה יותר קלה משלנו.

למה כתוב בתלמוד שלוקח 3-5 חמש שנים?

• סידרו לנו ככה שלא נצטרך סיגופים, אלא שנוכל להשתמש באור מקיף. אתה חייב להשתמש באור מקיף. הם סידרו לך קשר בינך לבין הבורא. שאתה יכול להזמין כח המתקן מהמע' הזו. אנחנו כולנו תוצאות מהשבירה.
• 3-5 שנים זה בתנאי שאתה נותן כמות ואיכות היגיעה בצורה מספקת. ודאי שכל יום ויום אתה מתקדם, עושה משהו בדרך.
• כשתפסיק לשאול על הזמן, זה קורה.
• כשאתה דורש רק עבודה וזה מספיק לך - זו כבר הכנה לח"ח.

באילו ערוצים הקבוצה משפיעה לאדם אם הוא מחובר דרך האינטרנט?

• זה בקשר בין הנשמות. זה לא תלוי במרחק. מי שרוצה להיות איתנו מעבר לחושים הגשמיים ולהיות איתנו בחמישה חושים שבנשמה, קרוב אלינו. 95% ראייה, 3-4% שמיעה, והיתר ריח טעם ומישוש. פועל בזה או"מ. אני משתוקק באותה הראייה לראות יותר פנימה, לשמוע יותר דברים פנימיים, להרגיש ולחוש את האחרים בטעם ריח מישוש שאנחנו גוף אחד.
• אני עובד באותו האגו, רק מעליו - ז"א לא בו לקבל את התוצאות. אלא מחוצה לי.

מה זה אומר לתת את היגיעה הנכונה?

• יש לנו ישראל אורייתא קוב"ה. זו יגיעה נכונה.
• להשתוקק לדעת מה אני צריך לעשות. מה תלוי בי כדי לעשות את הפעולה הנכונה. אני רוצה שתראה לי.

למה ככה מסודר שמביאים אדם מחוסר ברירה דרך משברים?

• אתה לא יכול להתקדם בלי סבל באגו. וגם הלאה אתה מתקדם ע"י דחפים אגואיסטיים. יש בזה גם הרבה פיתויים. נותנים לך אפשרות לשלוט, לקבוע, להתפרסם. אנחנו עשויים מחומר רצל"ק. רק בזה שמקבל מכות ברצל"ק ומשיכה ברצל"ה, הוא מתקדם. ואח"כ נותנים לו להתנתק מרצל"ק ולהתחבר לרצל"ה. ואתה כל הזמן עובר או בו, או מעליו.
• אנחנו מודדים את עצמינו בקצב. ודורשים שהאור ינהל אותנו. ושינהל אותי, שאני יודע שאני נמצא באגו שלי, והוא מחזיק אותי כמו מגנט באוויר. ורק לפי הפס הזה קיימת עבודה, ולא יותר. תרי"ג אורות ותרי"ג כלים.

למה דווקא קבלה??

• זה לא שמישהו המציא את השיטה הזו. זה מתוך בדיקה של מה עובד על חומר הבריאה - רצל"ק. זו כל החכמה. מה, סתם תוציא מהראש מה שבא לך? לכן זה מדע.
  

מבנה הנשמה באצילות ועבודה פנימית

• מכאן עדיין לא ברור איך בכל זאת הא"א מספק חסדים כדי להמשיך למטה לבוש לאור חכמה. זו בעצם השאלה. נלמד אח"כ שזה ע"י הרמת ידיים למעלה. ע"י זה יוצא לנו שחסדים מתפשטים גם למטה מחזה.
• ב' מיני חסדים: חסדים מכוסים - תכונת ג"ר דבינה. חסדים מגולים - תכונת ז"ת דבינה.
• או"א, כמו א"א, חייבים להתחלק באותה התבנית.
• למדנו כאן עקרון גדול - שא"א, מפני שכך אצלו מתפשטים חסדים מהגרון עד החזה, אז הוא מכסה שם בחסדים את הכלים, ולכן בכל הפרצופים שיוצאים למטה מא"א, חלק עליון של הפרצוף תמיד בחסדים מכוסים, והתחתון במגולים. כל פרצופי אצילות יוצאים כך שחלק עליון יוצא בחסדים מכוסים והתחתון מגולים (שיש גילוי של חסדים).

במה זה מחייב אותי?

• העליון מחייב. התבנית הזאת יורדת מהעליון. זה מה שהוא מציג לי. אומר לי שאני הסתרתי את החכמה שמתגלה בכלים דקבלה. כשתגיע לגדלות, תהיה מחולק לרת"ס. בראש... בתוך - חסדים, ובסוף - חכמה.
• אנחנו עוד נלמד איך זה משפיע על ג' קווים. התכללות בורא ונברא, ומה משיג הנברא מזה.

במה התבנית הזו מתבטאת כאן?

• כל נשמה שתגיע לאצילות תגיע למבנה הזה.
• אל תדמיין את עצמך בדברים האלו. שעד החזה אני מסתפק בח"ח, ומחזה ולמטה הכל מותר ?! איך אתה מדמיין דברים כאלה?! מהראש עד הסוף הוא כולו בהמה. כל הרצונות שלך הם ללא מסכים וללא כלום. אין לנו נשמה - אנחנו צריכים להיות בהשתוקקות לרכוש את הנשמה שלנו.
• שואלים אותי - איפה הנשמה שלי? אין לי ברירה לענות - איפה, איזה נשמה... במה הגוף שלך שונה מהבמה?
• נשמה = רצונות כלפי האור העליון,ף שמסודרים בהתאם לאור הזה.

מתי זה מתחיל להיות?

• מעל המחסום.
• נשמה זה רצונות מכוונים לבורא:
• ע"מ לקבל = נשמה שבורה, כמו קליפות
• ע"מ להשפיע = נשמה מתוקנת
• אפילו פרעה אומר - אני רשע, אבל ה' צדיק. איזה השגה !! אנחנו לא נמצאים בין שני כוחות כאלו, פרעה ובורא.
• כשמפתחים נשמה, ומגיעים לגדלות שלה - היא נקראת אדם, לא הבשר הזה. אם אני אגדל בתוכי את הפרצוף הזה, הוא נקרא אדם. זה אני. לא הבשר הזה. זה רק כדי להגיע לאדם שאני.
• א"א זו המטרה שלנו, להידמות לו. ברגע שאנחנו מידמים לו, אנחנו מגיעים לגמ"ת.

אם אין לי נשמה, איך אני אמור ללמוד?

• אתה חושב שהאורות האלו שאתה מושך כאן באים לתקן לך את הבשר?
• אתה מגיע כדי לפתח את הנקודה שהגעת איתה לפה, ואותה לפתח, ועליה האור משפיע. איזה דמיונות אלו.
• הנקש"ב שלך לא נמצאת במבנה הבשרי.
• עד כמה שאתה משתוקק להיות באבחנות, בערכים שאנחנו לומדים עליהם בתע"ס, כמה שתרצה להיות בזה, במידה הזאת אתה מקבל או"מ המחזיר למוטב, שבונה לך את אותו המבנה שאתה קורא עליו.
• יש לנו רק נקודות. זה מה שמביא אותנו יחד. להן מביאים את שיטת ההתחברות. כל נקודה גדלה רק ע"י התחברותה עם הנקודות האחרות. כנגד כל נקודה אני צריך את הכח נגד הכח שלי - וזה המאור המחזיר למוטב. שאני רוצה לבנות אותה כדי להשפיע נ"ר לבורא. זה נקרא אורייתא קוב"ה וישראל חד הוא.

זה דימיוני.

• נכון. אבל זה ישפיע עלינו.
• אני לא רוצה כרגע להשפיע לבורא. מובן לי מהעוה"ז שאולי כדאי לי להשפיע כי נרוויח מזה. אז לפחות נשתמש בזה כאמצעי, ככלי. אח"כ נזרוק אותו, לא משנה. מכך מתחילים, ועי"ז אנחנו נשתנה.
• אח"כ אנחנו מגלים שקיימים בנקודה הגדולה שלנו שהתקשרה עם הנקודות האחרות, עשרה חלקים. ובזה מגלים שכולנו אחד. אנחנו גם ככה מחוברים, אבל נמצאים בהסתרה וצריכים לגלות את זה. הגילוי הוא של החיבור, המע' האינטגרלית, וכוח ההשפעה שנמצא בה שנקרא בורא.

אני באופן טבעי מדמיין את זה כשלי, ולא של כולם.

• זה לא חשוב. אתה לא צריך לתאר את עצמך במצבים כאלו ממש, אלא להשתוקק להיות בקשר עם מה שאתה קורא. אמרו לי שזה סגולה. אם אני משתוקק לזה, זה משפיע עלי. ודאי שאני לא יכול להיות נשמה שעולה מלכות ולז"א וא"א וכו'.

המשך קריאה

• זה מבנה שכל פעם אנחנו דנים בו.
• בסופו של דבר, מה שקורה מא"א ועד סיום האצילות, זו מע' שבאה להתאים אותנו לא"ס. כל עולמות בי"ע, אין בהם שום דבר מיוחד שאנחנו צריכים ללמוד בהם. אלא העיקר הם שלושת הפרצופים א"א, ואו"א כפרצוף אחד, וזו"ן דאצילות.

איפה אני בעבודה הפנימית שלי, איפה אני נוגע בזה?

• לא חשוב מה אנחנו לומדים. אני יכול ללמוד זה, ואח"כ זוהר, ואח"כ אגרות, מאמרים, הקדמות. זה יכול להיות רגשי, שכלתני, יותר מובן, או פחות. הכוונה בזמן הלימוד היא אותה הכוונה. האור שפועל על הלומד הוא שונה. האור לא שונה בעצמו, אלא שאנחנו שונים בקליטת החומר שלו. ההבדל באיך אנחנו משתמשים בזה. הכוונה צריכה להיות אותה הכוונה.
• שהאור שבו מחזירו למוטב, שישפיע עלי, ייתן לי יותר חסרון להיות בזה, יותר הערכה להגיע למצבים האלה, יותר בטחון ששם נמצא העתיד הבטוח שלי. רוצה להכנס לעולם ההוא, שישפיע עלי כך.
• שאם מוכן להיות בזה, רק בתנאי שהעוה"ז תומך, שממנו הוא גדל ברוחניות.
• רצון נחשב רק אם הוא שלם. שיכול לוותר על הרוחניות ולהישאר בגשמיות.

המשך קריאה

• הרחם הופך להיות פה ==> שפרצוף גדול הופך להיות קטן(ישסו"ת)
• התהליך הזה הוא בס' ובם' סתומה.
  

כל הפעולות שלנו נשלטות מלמעלה. הבחירה שלי היא לבחור בהסתרה

• כל מה שאנחנו מרגישים כחיים, כמציאות, כקיום, זה עולם שנה נפש וקיום המציאות. השוני הוא בהגדרות מה זה ברוחניות ומה זה בגשמיות, אבל זה אותו הדבר.
• כל אבי"ע עד סוף עשיה, יורדים עש"נ וקיום המציאות, יורדים בצורה החלטית מלמעלה למטה וחוק בעליון הוא מציאות התחתון.
• אבי"ע בעצמם לא עושים שום חידוש, אלא רק המע' שדרכם עוברים עש"נ וקיום המציאות כדי להתאים אותם לעוה"ז. ז"א שבסופו של דבר אנחנו נמצאים בקשר עם אצילות, דרך המתאם הזה שנקרא בי"ע. כל רצון מחשבה או דלף, בא מעולם אצילות, ומתעורר בי. ואז אני כתגובה למה שהוחלט באצילות.

מה זה שמחשבה משתלשלת מעולם אצילות?

• באצילות זה המקור של כל מה שקורה איתנו. בעיקר בראש דא"א. שם התכנית איך לבצע תיקונים. שם הפיקוד על האורות והרשימות. ואז האורות יורדים למטה, ומעוררים את הרשימות, הכלים השבורים בעולמות בי"ע. ואז מגיעים התגובות המחוייבות מהכלים. מישהו הרים אצבע, כי ראש דא"א כך החליט.
• אנחנו נמצאים במע', שישנם בה אורות, כלים שבורים, אורות שהיו בתוך הכלים האלו והתנתקו מהן עקב השבירה. עכשיו מגיעים אורות מאצילות דרך בי"ע לעוה"ז וצריכים להביא אותם לתיקון.
• א"א לוקח על עצמו פיקוד - כמה שהוא משחרר אור חכמה לאו"א, כמה שהם יתפקדו נכון ויביאו את הכלים לתיקון.
• ההחלטה הלא נכונה שהביאה לשבירת הכלים, נעשתה בראש, ולכן התיקון גם בא משם.
• הכל זו מע' אחת אינטגרלית. הכל קשור זה לזה. א"א באיזו מידה מקרב אורות וכלים זה לזה, וכל המע' שהתפעלות, ופעילות בהתאם לזה. וזה מפעיל את כל המע' להגיע לתיקון. זה סדר ההפעלה.
• מפני שמע' הזו קיימת, היא נשברה רק ביחס, בקשר בין החלקים. אבל היא בעצמה קיימת. קיים הקשר בין החלקים, רק מקולקל.
• המע' קיימת, א"א מוסיף קצת הארה משלו, רשימו הבא נכנס לתפקיד, ובהתאם לזה המע' פועלת, כל הדצח"מ. לכן העולם שלנו מתגלגל.

א"א החליט שתבוא לי מחשבה עכשיו?

• ודאי.
• אתה לא מאמין שאתה בובה שמפעילים אותך?
• וזה שאתה מודע לזה או לא? זה גם הפעלה מלמעלה.
• הכל מלמעלה, הכל. אין כאן מה לשאול.
• גם אם אתה בטוח שאתה הולך לעשות משהו שעכשיו לא יפעילו אותי - זה גם מלמעלה.
• אין לך קיום ותזוזה, אם זה לא בא מלמעלה.
• דוגמא: אתה בונה מכונה. האם זה הגיוני שפתאום שסתום שיחליט משהו אחר פתאום?
• בהמה לא חושבת שהיא חופשיה או לא. אדם חושב על זה. עכשיו הגענו למצב, שאחרי כל המשברים, החיים שלנו, מתחילים להרגיש שאנחנו לא מסוגלים לעשות אף החלטות נכונות. כל זה מביא אותנו להחלטה אחת - אני נפעל מהטבע. אנחנו נמצאים בתוך המע' האינטגרלית. זה שנתנו לך ידיעה שאתה נפעל, זה לא הופך אותך לעצמאי. כולה יש לך הכרה שאתה נפעל. אבל זה לא אומר שאתה יכול לצאת מההפעלה הזו. וההרגשה הזו שאתה נפעל, ע"י מכות שונות וגרועות, זה מביא אותך להרגיש שאתה מאזיקים. אני מתקדם למוות ואין לי אפשרות להימנע. אני מרגיש שהוא פועל עלי, ושאין לי מה לעשות עם זה. גילוי אין עוד מלבדו.
• זה דבר רגשי, שכלי. עד כמה שאנחנו יותר מהר נגיע לזה, נצליח לקצר את הדרך ולהמתיק אותה.
• מאיפה לעזאזל הגיע לך המחשבה שאתה מעל הטבע? ע"י זה שעשית כל מיני צעצועים? מכוניות ומטוסים? מה ניתק אותך מהטבע? שרכשת מהטבע שכל ליצור דברים מורכבים ולהיטיב לאגו שלך? אנחנו תוצאה מהדצח"מ. אז איך פתאום אני מעל? מתנתק מכללות היקום? מה פתאום אני יוצר מזה ואומר "אני חופשי" ???
• על כמה שאני חושב שאני חופשי - על זה אני מקבל משבר. אני צריך להכיר בזה שאני נמצא בתוך האלוקים. והוא מחייב אותי, ואין עוד מלבדו. גם שאני לכאורה נגדו - הוא נותן לי כדי לגדל אותי.
• בהמה לא משקרת. אתה בא לכלב, ואתה רואה לפי הזנב שלו אם הוא רוצה ללקק אותך או לנשוך אותך.

איך א"א הזך והטהור נותן לי מחשבות לא טהורות?

• זו המערכת. הוא מחייה את כולם. גם את הקליפות. אנחנו תוצאה מהקליפות.
• מה שאתה אומר, זה אלוקים, רק באחוריים. זו הקליפה.
• בינתיים אנחנו מרגישים כך. אבל זה תלוי בך - אם תרגיש את זה מהצד הזה, או מהצד השני.

אנו חיים על כדה"א, אבל יש את כל הייקום האדיר (בעיקר גזים ונוזלים), בשביל מה אני צריך את כל הסיפור הענק הזה?

• זו פירמידה.
• כל הדומם שווה לצומח אחד
• כל הצומח שווה לחי אחד
• כל החי שווה למדבר אחד
• אתה צריך את כל המסה וההתפתחות של המדרגה התחתונה, כדי להתחיל לבנות את המדרגה הבאה.
• ולכן ההבדל בין המדרגות הוא כ"כ גדול, ובעוצמה גדולה.

איך אנחנו מביאים רגשות ללימוד הקבלה?

• החכמה הזו מלאה רגשות, ופועלת רק על הרגש. מדברת על תפיסת המציאות, בחמישה חושים שבהם אני מרגיש ומתפעל.
• כשאנחנו מגיעים לקבלה זה נראה לנו מאד קשה ושכלתני שדורש הבנה ומחשבה. כך מקובלים כתבו, כי זה מדע. כי אצלם הרגשות מוכנים.
• אם טכנאי אחד אומר לשני שצריך לעשות זה וזה באותה מכונה, טכנאי השני מרגיש את זה. חכמת הקבלה מדברת לאדם שהרגשות שלו מוכנות למלים, להתפעלות ממה שהמקובל כותב. הנתונים הם לכאורה טכניים, אבל אצלי הטכניקה הזו הופכת לרגש. כי אני מכונה של רצונות שצריכים להשתנות.
• כשאנחנו מבאים לחכמת הקבלה אין לנו את הרגש הזה, את ההכנות האלו. לכן אומרים - אתה תשתדל להרגיש מה שהם אומרים. שאת המשתוקק למאור המחזיר למוטב, ובאופן הזה זה ישפיע. שהלומד רוצה לדעת. דעת = חיבור. אות קנ"ה בתע"ס. מי שעובד עם השכל לא יגיע להשגה.

איך מגיעים לרגש?

• רק מתוך השתוקקות.
• שאנחנו משכנעים את עצמינו שפה מדובר על הרגשה שלי על עולם של מציאות אחרת
• עד כמה שאני משתדל לפעול בצורה פיזית עם הקבוצה, זה עוזר לי להרגיש את זה.
• כמו הפתעה, זה מתגלה. קודם לא.
  

המשך קריאה

• איך נתייחס לאדם בעולם שלנו אם אין לו בחירה? "לך לאומן שעשני".
• אם אני מגיע למצב שאני מזדהה ב100% עם ההשגחה וההנהגה מלמעלה, בכל מה שיקרה, בכל מה שהרצל"ק שלי יפריע לי, שהכל מכוון מלמעלה, אז אני נמצא בגמ"ת. "אחור וקדם צרתני". זה תנאי של דור אחרון.
• אנחנו קיימים בעולם שלנו, ונפעלים בצורה מחוייבת, ומודעים או לא זה לא חשוב. איך שזה מתגלה במדרגות יותר עליונות - זה נקרא חכמת הקבלה. כל רשת היחסית בינך לבינו, היא חכמת הקבלה.
• ולכן כשכל העולם מגיע לגילוי הזה (הנ"ל), יחד עם זה מתגלה ההסתרה, שקורה כאן איזשהו מין "גורל". ובזה יהיה משבר בממשלות. ונצטרך לגלות שלב שרים ומלאכים ביד ה'. שאין מצידם שום פעולה.
• ועוד נקבל מכות מהטבע. שאנחנו קטנים מול התפרצות, התפוצצות מהטבע ושאין לנו מה לעשות.
• מתוך זה יתגלה לנו שהכל בא מתוך הטבע. ושכולנו באזיקים.
• ואז יבוא החיפוש - איך להינצל? או ע"י חכמת הקבלה, או ע"י מכות.
• בכל מקרה, נצטרך לפתוח את מע' הקשר הנכונה.
• איפה הפועל? איפה ההשגחה? - את זה האנושות תצטרך לגלות באין ברירה. ואז כל מע' היחסים, כל מע' עולמות אבי"ע. שבכל הספרים הקדושים - מדובר רק על עולמות אבי"ע.
• רוצים או לא רוצים, אנושות תצטרך את החכמה הזו. באיזה כוח אנחנו יכולים להפעיל אותו? או לפחות אם לא להפעיל אותו, להשתנות לפני הפעולה שלו? שהוא נותן לנו התראה, השעייה, שאם אני מכין את עצמי יורדות אלי פקודות אחרות. שאנחנו משיגים שהכל גם כן באחור ולא רק בקדם. ובזה אנחנו מגיעים לקשר עימו. האנושות נמצאת במצב כזה שכבר אין לה ברירה.

איפה אנחנו כן משפיעים על המע' העליונה?

• הכל מוסבר בפשטות וגילוי. אפילו שתהיה צדיק גמור, אתה תעשה כל הפעולות מה שבורא מכתיב לך.
• אז איפה הבחירה החופשית שלי? - האם אני יכול לדעת מראש מה הוא רוצה ממני? האם יש כאן יכולת לפני שיורדת אלי פעולה משלו, שאני יגיע איתו לאותה מחשבה, החלטה? הכל בכאילו כמובן, אבל אני רוצה שבי זה יתרחש, שאני רוצה להיות הראשון, ולא לפי הפקודה שלו. אני העצמי רוצה כך לעשות. להסתיר אותו.
• "רוצה לראות איך תהיה ברגע הבא?" - לא! רוצה לגלות לבד. זה נקרא שעשוע. זה נקרא שהוא משתעשע איתי. אני מגלה שע"י זה אני עושה נ"ר.
• אחרי כל החכמות, שמתגלה שמהשחק מכור מראש - יש לי הסתרה. זה נותן לי אפשרות לעשות נ"ר בחזרה. זה כאילו כמובן, אבל זה שילד משתדל, זה נותן הנאה לאו"א.

האם יש משהו שהבורא לא מנהל?

• אני רוצה שיהיה הסתרה. אני רוצה שהוא יבנה את ההסתרה.
• נגיד שאנחנו משחקים איתך ברולטה. יש לך שם מגנט ואתה יודע מה יקרה בסוף. אבל אני לא רוצה לדעת. אני יודע שלך זה מובן ומכור מראש, הרי אתה עשית הכל. אבל אני רוצה הסתרה. בזה אני מביע את עצמי. בזה אני גודל.
• צמצום א' זה הדבר היקר ביותר. צמצום - הבורא סילק את עצמו, ואומר לנברא - אני עושה את זה בשבילך, כדי שיהיה לך מקום קיום.

מה אני עושה כדי להשיג את המחשבה שלו?

• אתה לוקח על עצמך את כל ההסתרה, שהכל נסתר, ועל פני זה אתה מגיע לגילוי.

מה ההבדל אם אני רוצה הסתרה, או כמו שנמצאת עכשיו?

• שאתה בונה מסך המסתיר, וכמה שבורא נסתר, הוא מתגלה.
• כמה שאני מסוגל לצמצם את עצמי, הוא נגלה אלי.
• תוצאה סופית שהוא נגלה לגמרי, ולא שהוא נסתר. שהוא נגלה פי תר"כ פעמים. נרנח"י. לעומת נפש דנפש שיש בהתחלה. בגלל זה שבמקום זה שהוא נסתר, אני מסתיר את האגו שלי.
• 

חומר לימוד:

• הכנה - רב"ש מוקלט.
• כתבי בעל הסולם - אגרות, הקדמה לתע"ס.
  
• תלמוד עשר הספירות חלק י"ב הסתכלות פנימית.
• לוח קיצורים