skip to main |
skip to sidebar
הרצאה חיה של הרב לייטמן
- אין אור בלי כלי. אור הוא תופעה בכלי.
- יש לנו ג' בחינות קודמות (מד' בחינות דאור ישר), שבהן אנחנו מרגישים את ההשפעה באה אלינו, שנמצאות לפנינו. והאני, הרצון של האדם נקרא מלכות. גם ג' בחינות קודמות הן רצון, אבל זה לא רצון שמקושר עם ה"אני". כי מגלים איזו מין ההשפעה הנמצאת בקרבת הרצל"ק, מלכות.
- כל העולם נמצא בתוך אותה בחי"ד.
- יש לנו עסק עם המשפיע. ובחי"ד זה המקבל.
- והקשר ביניהם, כולו בתוך המקבל
- זיווג שהכאה, נעשה עם עצמו, הכל בבחי"ד. עושה הכאה עם עצמו, למה הוא לא בהשפעה. הכל מתגלה בתוכינו. אין יותר מבחינה ד'.
- כל מה שאנחנו מדברים שנמצא בחוץ, זה הכל בעצם נמצא בתוך בחי"ד, זה דמיון שלה שיש ט"ר בחוץ.
אז למה קשה לי להרגיש את האני?
- בחי"ד מרגישה עצמה כלפי המשפיע.
- אנחנו נקודה שחורה בתוך האור העליון.
- כלפי האור אנחנו תמיד מודדים את עצמינו. מה היחס שלו כלפי?
- אני רוצה לבלוע אותו, להשתמש בו, לנצל אותו.
- אני עושה השוואה בין הטבע שלו לטבע שלי. בזה אני מגלה את הפער בינינו. מידה כנגד מדיה. כי כל מה שיש בו, יש בי העתקה הפוכה מזה.
- בהפכיות הזו אני מגלה את הבושה.
- כל בחינה שלו כנגד בחינה שלי. מה יותר גבוה, מה יותר נמוך? מדידה השוואתית.
- הוא האוהב, המשפיע, אני השונא, המקבל. זה לא היה קודם. הוא הטוב ואני הרע. מה פתאום?
- בבחי"ב יש הכנות להרגיש את המשפיע.
- התינוק שמקבל מאמא הוא רע? לא. אבל זה מגיע שבבחי"ד מתחילה להיות מורגשת העצמאות, ההופכיות כנגדו, לעומתו. וזו התפתחות מאד הדרגתית, פנימית, 125 מדרגות.
- עד שאני לא יכול להצדיק את עצמי, לסבול את המצב, עד שמגיע לצמצום. כל פעם אבחנות חדשות, במורל הפנימי יותר ויותר.
- והכל בבחי"ד. אין אור מחוץ לבחי"ד. אין אור בעולמות ללא כלי.
מה הן הג' בחינות לעומת בחי"ד?
- בחי"ד מציירת אותם לפי מידת ההשפעה שלהם.
- אני בחי"ד, הבחינות הקודמות שלי שהן לא אני, הן ג' בחינות קודמות.
- בלי בחי"ד אין ט"ר. היא מסדרת אותן בעצמה.
- הכל קורה בתוך מלכות. שם אתה מגלה את כל האבחנות. עד שמגיעה לצמצום.
- הסיבה לצמצום, זו הבושה. שמרגישה הפוכה ממנו.
- הסבל הוא לא סבל רגיל, אלא מתוך זה שלא יכולה להשפיע כמוהו.
- אותה הבושה שהביאה לצמצום א', מביאה את הכל עד העוה"ז ובחזרה. הכל קורה במלכות דא"ס.
למה זה חשוב?
- כי זה מכוון אותך לטפל בעצמך.
- מזה נובע היחס לתפיסת המציאות, להכל.
מה זה שהמסך מכה את האור העליון?
- נגיד שאני יושב לי בספה שלי והכל בסדר. ופתאום אני מגלה שממש כעסתי עליך, שחשבתי שאתה ממש לא בסדר. ופתאום אני מגלה כמה שאתה כן היית בסדר, ודוחה את עצמי, איך יכולתי להתנהג כך... ומגיעות לי כל מיני אבחנות... הכל קורה במלכות.
- אנחנו משתנים כלפי האור העליון שנמצא סביבי במנוחה מוחלטת. אני נמצא בכל מיני שינויים, מרשימות שמתעוררות בי.
- כל ההסתר והגילוי בתוכי.
- אין מחוצה לי שום דבר.
- "היינו כחולמים". אנחנו נמצאים בחלום, שנראה לנו שאנחנו פועלים. אנחנו מדברים כלפי התופעות הפנימיות שבנו.
- זה לא חשוב אם נדבר על זה או לא. חשובה התוצאה. שהכל בי. אני צריך לתקן את עצמי, ולא מה שבחוץ.
בזה שאתה חי את זה במציאות שלך, אתה משנה את זה בכל האחרים, גם אם אתה לא אומר מילה?
- ודאי, כי כולם נמצאים בי.
- כל העולם זה אני.
- אין מחוצה לי.
- כל אחד לומד, איך להגיע למצב שרק הוא קיים.
מה מניע את השינויים במלכות אם האור הוא במנוחה מוחלטת?
- רשימות.
- יש לך 200V אבל, אתה שמת נגד משתנה, פוטנציומטר, ואתה משנה אותו. המתח לא משתנה מתחנת החשמל. המתח מתחנת החשמל לא משתנה, רק ההתפעלות.
- יש אור עליון שאנחנו לא יודעים עליו כלום. עצמותו.
למה זה חשוב?
- כי זה מחייב אותי לתקן את עצמי.
- אחרת, אני תולה את הכל בחיים החיצוניים.
- גם כשאני משפיע לעולם, אני משפיע לי. כדי לקרב את החלקים האלו אלי. שהכל זה אני. ואז אני מגלה את השם המפורש. שכל שנגל"ה, כולם מתחברים יחד לפירוש השלם.
- אומרים שאסור לגלות מה זה השם המפורש : תגלה בעצמך!
מי מפעיל את הרשימות?
- הן נפעלות מלמטה, מעצמן. מהבושה שמלכות דא"ס הרגישה בושה מהבורא, ומזה מופעלות הרשימות "בעיתו".
- חוץ מזה, אנחנו יכולים להשתתף בהתפתחות, שזה נקרא "אחישנה", שאני מגלה תוספת השתתפות. השתוקקות שלי למשפיע. זו כל העבודה שלנו. שאנחנו בעצמינו נרצה להגיע להיות המשפיע כמוהו. שזו הייתה הכוונה בצ"א. שמגיע למימוש אצלינו, כאן. שמעל הצמצום הזה אנחנו בונים את עצמינו כמשפיע.
- אנחנו מוסיפים תוספת השתוקקות, שלכאורה לא באות מהבורא. שאנחנו בונים את עצמינו כמו מלכות דא"ס. שהתחילה לחפור בעצמה. ולגלות שיש לנו יכולת להוסיף מעצמינו, שזה נקרא אדם. שאנחנו עושים פעולה מעצמינו כלפיו.
- בזה האורח נעשה דומה לבעה"ב. האורח דחה כל ה5 מנות, הגיע עד כה. גילה שלא יכול לעשות כלום כלפי בעה"ב. ועכשיו בונה בעצמו את היכולת להשפיע לבעה"ב.
- ברור בהכל נעשה ע"י האור העליון, אבל התחושה אצלינו שאנחנו עושים את זה בעצמינו.
- ואז מגיעים לדבקות איתו, שהוא לא עושה לנו טובות. שהגענו לבד. בלי בושה.
- כל היתר זה סתם פילוסופיה, הכל נמצא בי.
אם כל מחשבה ורגש מגיע מהבורא, מה פתאום אני מרגיש עצמאי?
- אני לא יודע, אבל ככה אנחנו מרגישים בעולם שלנו.
- הבן שלי סיפר לי שהנכד שלי, פעם ראשונה שיקר. אמרתי לו מזל טוב, זה סימן שהוא נעשה אדם. הוא עושה תרכובת אחרת כדי לבלבל אחרים לפי הרצון שלו, יש פה חידוש. חיות לא משקרות. היה ילד נאיבי, ופתאום אתה מגלה שהוא נעשה עצמאי.
- מצד אחר יש את כל ההכנות, ומצד שני אנחנו בונים את האני החדש.
חומר לימוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה