13.11.09

הכנה - הקלטה של רב"ש

• הקדמה

• הרצון שהבורא ברא, שזו הבריאה היחידה במציאות - היא הרצון לקבל. אין יותר חוץ מזה.
• הנברא הפוך מהבורא, ויכול ברצון לקבל הזה להרגיש כיסתא דחיותא - הארה קטנה שמחזיקה אותו בחיים. מפני שהוא הפוך מהבורא.
• אם נברא רוצה להרגיש את החיים - הוא צריך להיות כמו הבורא. באותה המחשבה, באותו רצון.
• כל תענוג שנמצא ונכנס בנברא, מיד מנוטרל ע"י הרצון. התענוג מכבה את הרצון שנעלם.
• אם הנברא יהיה רק ברצון לקבל, אין לו זכות קיום. בגלל זה מגיעה הארה קטנה מלמעלה.
• אנחנו נמצאים בטירוף אחרי התענוג, כי בלי זה לא מרגישים שחיים.
• כשמגיעים למילוי, הוא מיד נעלם.
• כמו בתאוות המין, שהיא יסוד התאוות - משתוקקים, וכשמקבלים - נעלם.
• גם בכל תענוג אחר - המילוי מנטרל את הרגשת התענוג והחיות.
• לברוא את האדם ברצון לקבל זה לעשות אותו נברא אומלל. האור מאיר לו מרחוק, אפילו בלי להכנס בו. ואין לו אפשרות לקבל משהו מהבורא, כי הוא הפוך ממנו.
• רק לפי השתוות התכונות יש חיבור וקשר בין הדברים.

• איך לעשות שהנברא יגיע לדרגת הבורא?

• מצד אחד הוא צריך להיות ברצון לקבל, ההפוך מן הבורא.
• אז איך יוכל להגיע לרצון להשפיע, כמו הבורא?
• כאן בא עניין הלבוש.
• אם הנברא, שהוא הרצון לקבל, רוצה לעבוד בכוונה על מנת להשפיע - הכוונה נקראת לבוש - מלביש עצמו בהופעה כזו.
• הוא פועל מהטבע שלו, אבל תוצאה ומהות הפעולה היא כמו הבורא.
• ואז הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.

• למה נקראת החכמה חכמת הקבלה?

• איך להלביש את הרצו לקבל, שתהיה המשפיע - כמו הבורא.
• הצדיקים מרוויחים פי שניים, וגם הרשעים מפסידים פי שניים (צדיקים ירשו משנה)
• ממלא עצמו באור אינסוף, וגם יש לו כוונה על מנת להשפיע.
• ברגע שאנחנו יכולים לעשות פעולה קטנה ביותר של השפעה - לכסות הרצון שלנו בכוונה על מנת להשפיע (=לבוש דחסדים), הוא כבר לא ערום (על מנת לקבל) אלא מכוסה. עושים עליו צמצום, לא רוצים להשתמש בו.
• ואז כבר אנחנו מרגישים אחרים, ולא את העכורים האלו.
• מתחילים לראות שהחיים והעולם זה משהו אחר לגמרי - זה אני והבורא, וכל השאר הצגה.
• זה עניין הלבוש.

• למה יש כל כך הרבה כח בלקרוא חצי דקה פה חצי דקה שם את הרשימות משיעור הבוקר?

• צריך להיות מגע עם רוחניות.
• המורה שלי היה יכול לישון 10 שניות.
• היה שומע כל שעה חדשות בתקופת המלחמות.
• נגיד שנשארו 15 שניות לפני תשע בבוקר - היינו יוצאים אז להתאוורר.
• היה אומר לי - תעיר אותי בתשע. והיה נרדם ל-15 שניות.
• אותו הדבר כלפי רוחניות.
• אתה סוגר עיניים - ופותח אחרי 5 שניות ואתה בעולם אחר.
• מגע וניתוק זה דברים רגעיים.
• בכל רגע בחיים ובכל סיטואציה אתה יכול לעשות זאת. עד שזה יהיה הרגל.
• ואז תרגיש שאתה חייב להיות בזה - מציון, מיציאות תצא תורה. אתה מתניע את עצמך.

• אפשר להבין בקלות שהעליון ממלא את התחתון, אבל איך התחתון ממלא את העליון?

• במידה שתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון.

• במה אנחנו יכולים למלא את העליון?

• בחיסרון.
• העליון תמיד סובל יותר.
• אנחנו יכולים לתת לעליון את החסרון שלנו.
• אנחנו רוצים לבוש חסדים, כוונה ע"מ להשפיע על הרצון לקבל שלנו - וכבר לעליון בזה יש מילוי.
• אני נותן לו הזדמנות לעשות משהו - והוא נותן לי מה שאני מבקש. לבוש, אור חוזר, מסך.
• בפעם הבאה, כשאני פונה אליו עם לבוש - מסך - אני פונה אליו ואומר לו "עכשיו תן לי, שאוכל לקבל בע"מ להשפיע"
• התחתון נותן לעיון רק חסרון, לא משהו אחר. העליון נותן לתחתון כח, מילויים, הבנה וכו'.
• הכל מלמעלה - רק החסרון, העלאת מ"ן - זה מלמטה.

• כלים של העליון שיש בהם חסרון הם כלים דהשפעה?

• בן.
• לעליון חסר רק להשפיע.

• אם אני רוצה להידמות לבורא, אני צריך אגו בגודל של כדור הארץ. איך אפשר?

• הבורא חילק את הבריאה - הרצון לקבל - לשני חלקים:
• 
• אחרי תקופת ההכנה, אנחנו רוכשים לבוש חסדים.
• אני לא משתמש באגו שלי - אלא רק רוצה להיות כאילו המשפיע.
• טוב לי - אני רוצה להיות מעל האגו שלי. הוא גדל מצד אחד, ואני עולה מעליו - לא רוצה להשתמש בו.
• ואח"כ באה תקופה שאני מקבל בו בע"מ להשפיע. כמה שאני מקבל - אני משפיע לבורא.
• האגו שלי הוא בקו שמאל, בגודל אינסופי.

חלק א' - כתבי בעל הסולם, עמ' 574, מאמרי "שמעתי", מאמר נ"ח - "השמחה היא בחינת מראה ממעשים טובים"

• הקדמה

• כשאנחנו לומדים, רוצים להגיע למשהו - אנחנו עושים כל מיני פעולות.
• ואנחנו בתרעומת על העליון - למה הוא לא מתגמל אותנו בתוצאות יפות מהיגיעה שלנו.
• הקטן תמיד נמצא בתביעה כלפי הגדול.

• איך אנחנו בודקים מה התגובה של העליון?

• אם עשית מעשה טוב (תיקנת את עצמך) בדעת או לא בדעת. בידיעה.
• במה פותחים את הרצון לקבל? בזה שמוסיפים לו כוונה על מנת להשפיע.
• מעשה טוב הוא מעשה טוב כשיש בסופו דעת - גילוי באיזה עולם אני נמצא.

• האם אני יכול להרגיש רוחניות גם אם אני תלמיד מתחיל?

• כאן יש לנו פתח לאיזו הרגשה קטנה, שאנחנו יכולים להרגיש בהחלט בכל מצב שאנחנו נמצאים.
• אני מתחיל, לא מבין ולא יודע כלום.
• אם אני עושה מאמץ - שאני באמת רוצה להיות מעל האגו שלי, מעל העולם הזה. שאני רוצה להיות איפה שהעליון.
• אם אני עושה כזה מאמץ, אני יכול להרגיש את הרוחניות ללא שום הכנה.
• וכך זה קורה.
• אדם שעושה מאמץ - שבפנים מאד רוצה זאת לנצחיות - אם מוכן להתעלות ונותן יגיעה - אתה תרגיש אותו.
• דרך העולם הזה, תתחיל להרגיש את העולם הרוחני.
• לרוחניות יש כמה תכונות לגבינו - רצון להתנתק מהצב בו אני נמצא, וכל המוח והלב שלי יהיו במימד יותר לעיון.
• אם אדם עושה מאמץ כזה, הוא ירגיש את זה, גם אם זה לזמן קצר.
• אבל אנחנו כן יכולים להרגיש את ההתעלות הרוחנית במצבים הללו.

• מה נותן המצב הזה?

• הוא אח"כ שוכח מזה, בגלל רצל"ק יותר גדול, אגו יותר גדול שמוחק לו את ההתרשמות הקודמת, ושוב הבן אדם זורם בחיים האלו כאילו לא קרה כלום.
• כדאי לקחת כאן את העצה של בעל הסולם - שאם אדם רוצה להשאר נצחית לרוחניות - תרצה להידבק בזה לנצחיות - והוא ידבק בך.
• מצד העליון אין שום פעולה - הוא קבוע.

• איפה המאמץ? מעשים טובים?

• זה פנימי, נפשי. לא פיזי.
• כרגיל, בקבוצה, בהפצה להשתדל - אבל המאמץ הוא פנימי.

• מה זו נצחיות?

• לתמיד.
• היית פעם תחת חופה?
• נצחיות זה כשאני רוצה להיות רק בזה. פשוט מאד.
• הרצון צריך להיות שלם -רוחניות היא שלמות.
• אני חייב לפחות לזה להידמות, כמו שתינוק נדבק לאמא.
• זה דומה לעיבור - מסירות נפש. זה מספיק כדי להרגיש הארה.
• גם מתחיל יכול להרגיש כך. במידה שמחפש את מסירות הנפש. הביטול בתוך העליון - כמו עובר ברחם אימו.

• איזה חשבון אני צריך לעשות?

• אם אתה עושה חשבונות, זה כבר לא נצחיות.
• נצחיות זה בלי חשבונות.
• כמו הגברת שדורשת מבעלה מסירות. זה מאותו שורש.

• איך לתת את המאמץ בהפצת ספרים במיאמי?

• הזמן הוא מאד קריטי, וההפצה במיאמי מאד חשובה, בייחוד דרך דוברי הספרדית בצפון אמריקה.
• רק להתחבר יחד - ושיבואו עוד אנשים מהקבוצות באמריקה, שיעזרו וישתתפו.

• איך אפשר גם להיות בשמחה וגם להיות מיואש מכוחותיו עצמו?

• כשמיואש מכוחותיו עצמו - אז פותח בתפילה, צעקה - בקשה אמיתית מהעליון שיעזור לו.
• וגם אז מגיע לדבקות.
• שני המצבים האלו כרוכים זה בזה.
• אני לא יכול להגיע להרגשה שאני חייב רוחניות ואין לי חיים בלי זה - אם אני לא מיואש.
• אדם שבא אלינו בדר"כ הוא מיואש - מרגיש עצמו כחיה קטנה על פני כדור הארץ וזהו. מתוך זה הוא בא.
• אם יש לו מרץ ורצון - הוא יכול להגיע להרגשת ההארה - ולהיפך - שמיואש מכוחותיו, וכל מה שביניהם.
• או שהוא בורח חזרה לחיים שלו. זה קורה מתוך חוסר קשר עם הסביבה. או שמתפרץ בדרישה כזו - שנותנים לו כוונה על מנת להשפיע והוא נכנס לרוחניות. "ויאנחו בני ישראל מהעבודה" - אבל בנו אותם לפרעה, לאגו שלהם.
• ומדובר פה על בני ישראל דווקא - שרוצים להגיע לאלוקות. שמגלים שבונים את הערים היפות האלו בשביל האגו שלהם.
• ואז אני מגיע לצעקה - איפה כאן אני יכול לעלות מעליו ולהתחבר לעולם העליון?

• על מה צריך לתת משקל יותר? ביקורת על עצמי, או שבח והודיה?

• גם וגם.
• אדם צריך להיות בשני מצבים האלו.
• מצד אחד - אנחנו מתחילים לגלות את הכלי.
• וקצת מתקנים את הכלי ומרגישים הארה.
• אם לא מתגלה לך הרע, אין לך מה לתקן.
• ואי אפשר לגלות לך רע כזה שלא תוכל להסתדר איתו. מגלים לך עוד 5 גרם, עוד 10 גרם.
• נותנים לך אפילו גרם אחד של רע יותר ממה שיש לך כח - ואתה מיד נופל למרה שחורה.
• זה כמו רעל שמיד מנטרל לך את הדברים הטובים - ואתה מיד רואה הכל שחור.
• אתה מתחיל לעבוד, כי אתה מרגיש שיש בך יצר רע - אז תה לומד, משתתף בקבוצה וכל האמצעים הללו -
• ואז אתה ע"י זה לאט לאט עולה על פני תוספת הרצון שנגלה. ואז עוד קצת - כמו לספורטאים - כל פעם עוד קצת.

• עד מתי ??

• עד גמר התיקון.
• לצדיקים אין מנוחה, לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא.
• אם אתה רוצה לנוח - אני מבין אותך.
• אבל ע"י הקשר עם הסביבה - אתה תתחיל להינות מהיגיעה. חשיכה כאורה יאיר.
• יש תענוד שקשה להסביר במאבקים הללו. אתה מגלה עולם חדש.
• כבר אין קשר עם הזמן - זה פשוט מימד אחר.

• איך לבטל מכון את עצמי כלפי הקבוצה? בלי לאבד את התחושה שאני קיים?

• יש לנו מאמרים שלמים על זה.
• זה לא ביטול פיזי - אלא לראות בהם את הנקודות שבלב שלהם שמשתוקקות לרוחניות.
• 

• איך אפשר להתכונן לקונגרס באיטליה בצורה הכי טובה?

• לעשות הכנה, כרגיל.
• נקווה שהקונגרסים באירופה יביאו להשתתפות גדולה - כי אירופה היא האחרונה מכל היבשות ששם אנחנו רואים התעוררות לרוחניות.
• במקביל לקונגרס באיטליה, יהיו עוד קונגרסים במדינות אחרות.

חלק ב' - בעל הסולם עמ 163, פתיחה לחכמת הקבלה, אות ז'

• הקדמה

• אנחנו לא יכולים אף פעם להבין איך נוצר משהו יש מאין, שלא היה קודם.
• שלב א מתמלא באור
• שלב ב רוצה להיות כמו המשפיע, דוחה את הקבלה, לא רוצה לקבל
• מצב ג מקבל כמו המשפיע, מקבל בע"מ להשפיע
• מצב ד מרגיש מה זה להיות משפיע בבחינה ג, ורוצה לקבל כל מה שיש במשפיע - רוצה גם לקבל הכל, וגם להיות במקום בעל הבית.
• ולכן בחינה ד' היא גמר התפתחות הכלי.
• אבל מרגיש עד כמה הוא הפוך מבעל הבית - וכתוצאה מזה מרגיש בושה, ועושה צמצום - מרוקן את עצמו.
• זה נקרא ד בחינות דאור ישר, כי האור הזה עושה את הפעולות על הכלי.
• 
• אחרי הצמצום - נעשתה קבלת האור בצורה מוגבלת דרך הקו - צינור דק. מנה מצומצמת שהנברא יכול לקבל כדי להשפיע חזרה לבורא. יותר מזה - לא.
• וכל העולמות קיימים בתוך הצינור הקטן הזה. אנחנו חיים במקום הצר הזה.
• מה שנמצא מחוצה לצינור הזה אנחנו לא מרגישים.
• שם נמצאות כל המדרגות והעולמות הרוחניים. זה סה"כ כמה שאנחנו מסוגלים לקלוט עד שמגיעים לTOP - אז אנחנו עושים תיקון מיוחד שנקרא "רב פעלים מקבצי אל" - שכל יתר העיגולים, שלא היינו יכולים לקבל אותו בע"מ להשפיע - אנחנו מקבלים אור אינסוף בכל העיגולים.

• למה אומרים גמר הרצון הרצוי?

• כי בזה אנחנו נמצאים בניתוק מהבורא, לתכלית.
• ודאי שהוא משפיע ומקיים אותנו - אבל מבחינתינו לא.
• כשאנחנו מגיעים אליו חזרה מלמטה - זה נהיה "אני והוא".
• חוזרים אליו ונהיים מצד אחד שווים בתכונות, מצד שני עם טבע אחר. אני ברצון לקבל והוא ברצון להשפיע.
• אנחנו מקבלים תרי"ג רצונות - האגו שלנו. ומתקנים אותו בתרי"ג תיקונים להפוך אותו בעל מנת להשפיע שנקראים "מצוות".
• כמובן שלא מדובר על דברים בידיים וברגליים - אלא במשהו פנימי.
• נותנים רצון לקבל גדול, ויחד עם זה נותנים אמצעי לתיקון.

• בשרטוט אנחנו רואים תהליך מלמעלה למטה. מה זה תהליך ההידמות מלמטה למעלה?

• חוזרים הכל באותו סדר, רק הפוך.
• ברוחניות אין מרחקים - אנחנו עושים פעולות נגד הרצון שלנו. מסדרים אותו, מנקים אותו וכו' בצורה הדרגתית.
• אם אתה גדול - מגלים לך עוד יותר רצון ועוד יותר. פותחים לך את הקופסא שלך.
• הרצונות שלנו מחולקים ל125 מדרגות לפי העובי שלהם. כל מדרגה שתיקנתי, רק אז אני יכול להתקדם הלאה.
• אין פה קפיצות, פרוטקציות. יש חוקים.
• המציאות היא מכניקה מאד פשוטה.
• היא פשוט לא נמצאת בהכרתינו.
• אנחנו נמצאים בעולם של רק לקבל - כל הצבעים, הצלילים, דמח"מ, כוחות, מחשבות, כוונות, רצונות, הכל זה הרצון לקבל בכל האופנים שלו - וגם - בדרגה הקטנה ביותר.
• ברוחניות מתגלים לך אופנים עצומים שאתה לא יכול לדמיין בכלל.
• את הרצון להשפיע - אנחנ ולא יכולים להבין. תכונת הטבע ההפוכה והמנוגדת. רק אז אנחנו יכולים לגלות את מטרת הבריאה.

• האם יש קשר בין צמצום לבחינה ב?

• כן.
• היא נקראת ה ראשונה, וד' נקראת ה' תתאה.
• היא בונה את בחינה ד' - שם יש את השורש לצמצום שקורה בבחינה ד'.

• מה הקשר בין מה שאומרים קדיש בביה"כ לבין רוחניות?

• כל מה שאומרים בבית הכנסת זה הכל מרוחניות.
• הכהן הגדול שהיה נמצא בדרגה הרוחנית, תוך כמה שנים, התחילו למכור כהונה תמורת כסף אחד לשני.
• המקובלים אמרו "ניתן להם, במצב שהם נמצאים בניתוק מרוחניות, הרגלים שיתקיימו בזה".
• העם, החברה שתתקיים בצורה עממית באיזו מין התאמה לרוחניות.
• שאפילו אדם עושה משהו ולא מבין - יש לו הארה מועטת מרוחניות. כך זו הגלות.
• לפני זה לא היו תפילות - כי האדם היה יודע על מה להתפלל - היה מרגיש את זה ברוחניות.
• כתוב שמדן ועד אילת לא היה ילד שלא ידע חוקי טומאה וטהרה - ימין ושמאל.
• המעבר בין עולם לעולם נקראת פעולת "קדיש" - לקדש עצמו לעולם יותר עליון. זה לא סתם בלה בלה שאנחנו אומרים בפה.
• כל הפעולות הללו של הגלות - היינו בזה עד זמן האר"י.
• עד שהאר"י היינו צריכים להיות בגלות כדי "לצרף להם נשמות הגויים".
• הנשמות שהיו ברוחניות נופלים ומתערבבות עם שאר הנשמות.
• הרבה מקובלים כמו הבעש"ט פעלו להפצת חכמת הקבלה.
• אנחנ וצריכים להבין, שמנהגים זה מנהגים, ולקיים אותם זה טוב למסגרת העם.
• בעל הסולם אומר שבגמר התיקון כל העם יכול להישאר בדתו.
• אבל תיקון הנשמה חייב להתחיל עכשיו בכולם.
• יש הרבה סוגי קדיש - תלוי מאיזה עולם לאיזה עולם עולים.

• אם אני נמצא בעולם המנהגים, אני יכול לנצל את זה לרוחניות?

• לא.

• גם לא בכוונות?

• לא.
• אתה חייב לעלות לעולם ההרוחני, ומשם לדעת את השורשים.
• אם תרכיב "כוונות" על מנהגים - אתה תבנה משהו כמו חסידות כאן...
• אתה חייב להגיע קודם כל לכוונה. לנתק עצמך מגשמיות ורוכש כוונה רוחנית.
• אח"כ תעשה מה שאתה רוצה.
• זו אבן נגף להרבה אנשים.
• אתה יכול להישאר במנהגים, וגוי גמור שישאר כך.
• אף אחד לא אומר לשני מה לעשות. זו תרבות, צורה פנימית של העם שלנו.
• אין כפיה ברוחניות.
• אדם קודם כל צריך להשיג רוחניות. תכונת ההשפעה.
• הבורא רוצה שנתקן את הנשמות, הלבבות שלנו. את היצר רע שלנו.
• זה שאתה פותח סידור, וקורא שם מה שאתה רוצה, תחבר לזה כמה כוונות.... "אההה..." - יש לך הרגשה שתיקנת.
• מה עשית? הפסדת.
• יש מנהגים מבית אמא, ויש תיקונים. צריך לשים את הדברים בפרופורציות.
• כל אחד חופשי - אבל נשמה? חייבים לתקן.
• ואז אתה מתחיל להבין איך לתפקד - כי נשמת אדם תלמדינו.

• האם אנחנו צריכים להכיר ולדעת את תרי"ג הרצונות?

• הם יתגלו בך, אל תדאג.
• זה כמו תינוק, עובר, יש שם את כל האיברים. אבל הוא בכוח.
• אתה לא מרגיש בעין.
• הוא גדל - קצת ראש, קצת ידיים, אבל בעצם כולם מתפתחים.
• כמו בעובר הגשמי של האדם - כל מתפתחת הנשמה.
• אתה בכל שלב מתקן את כל התרי"ג, אבל חלק קטן - ביחס המיוחד ביניהם בכל מדרגה.
• ויש כאן גם עניין של שורש הנשמה. תלוי לאן אתה שייך לנשמת אדם הראשון.
• לסיכום - זה לא עניינינו.

• האם יש קשר להתנהגות שלנו לפוליטיקה של העולם?

• אנחנו לא נכנסים לפוליטיקה.
• אפשר לתקן את הדברים הללו רק ע"י הפצה.
• אחרת לא יכול להשתנות כלום בעולם לטובה.

חלק ג' - כתבי בעל הסולם עמ' 808, הקדמת פי חכם

• הקדמה

• לא מדובר כאן על תורה ומצוות שאנחנו רגילים אליה בעם.
• 

• מה זה עיצות?

• אלו תיקונים.
• לפני שאתה מקבל אור בע"מ להשפיע, אתה צריך לתקן את עצמך.
• הכנת המסך כדי שתוכל לקבל בע"מ להשפיע - זה עיצות.
• אח"כ בא פקודין, מהמילה פיקדון.
• שהאור שהבורא הכין לך יכול להיכנס לכלים שלך.

• מה זה נעשה ונשמע?

• (זוהר, חלק א', דף רמ"ב)
• שקודם כל צריכים לבצע תרי"ג עיטין - שהם בחינת אחור.
• כשזוכים לזה, זוכים לבחינת פקודין - שהם בחינת פנים.
• זה פשוט - אתה מתקן את הכלי, ומקבל בו אור.
• זמן הכנה לסעודה, לפעולה - רכישת מסכים = תרי"ג עיצות.
• גמרת? אתה מתחיל שלב ב' - זמן ההשגה, המילוי, ההשפעה בפועל - תרי"ג פקודין.

• האם הרמב"ם היה מקובל?

• ודאי.

• הוא מחלק אותם לשני חלקים - מצוות עשה ולא תעשה.

• כל הפעולות מתחלקות מתחלקות לרמ"ח ושס"ה.

• האם מדובר על גוף האדם?

• איפה ראית שאתה מתקן יד שמאל או רגל ימין?
• תרי"ג איברים וגידים של הנשמה. הרצון הכללי שלך.
• רק תחשבו. על איזה גוף אנחנו יכולים לדבר?
• אם עשו לך השתלת איברים, עירוי דם... החליפו לך לדם של רשע, ואתה צדיק? מה תעשה? בבי"ח לא בודקים את זה... אני כל החיים עבדתי בתורה ומצוות ויום אחד אני בתאונה - ועכשיו חתכו לי חלק מהגוף - מה אני אעשה? כל כך הרבה זמן השקעתי בו...
• אי אפשר לדבר ככה !!
• מה קורה אחרי אנשים אחרי שמתים? יקומו לתחייה? מי יקום? העצמות האלו? צריך להתרחק מכל האגדות האלו.
• כל מה שאנחנו עושים זה כדי לעלות לדרגה רוחנית. ולכן לא שייך מה שאנחנו עושים בעולם הזה כמנהגים, לתיקון הנשמה.
• ומישהו בצד השני של העולם גם, שיתקן את הרצון שלו ל"ואהבת לרעך כמוך".
• אין בפעולות המכניות שלנו בלשון ובידיים שום דבר ששייך לרוחניות, לנשמה.
• אם זה מרגיע אותך, עושה לך מסגרת לחיים - תעשה. אבל אל תתבלבל שבזה אתה מתקן את הנשמה, ומגיע לך עולם הבא, שכר גדול.
• אחרי שגוף מת? למי לתת עולם הבא?

• אז מה זה עולם הבא?

• גילוי האלוקות.
• אם לא הכנת את הכלי מה תרגיש בו?
• אחרי שחתיכת הבשר הזו מתה פתאום יש נשמה?
• אפילו גיהנום לא תרגיש, גם לא גן עדן. "כולם כבהמות נדמו".
• השלב הראשון הוא שאנשים יבינו נכון את היחס לחיים שלהם.
• אנחנו רק חלבון, עם נקודת כניסה לעולם הרוחני.
• יש התאמה גשמית בין הגוף לנשמה, אבל אין ביניהם שום קשר.
• אני מזיז את היד - בזה אני מזיז את היד הרוחנית שלי ?!
• אני יכול להיות בהתאמה לנשמה שלי זה ברצון שלי בלבד.

• הנה, הזזתי את היד - זה בא משורש נשמתי!

• אז אתה מעתיק את התנועות של הנשמה שלך שיושבת שם למעלה ועושה תנועה מסויימת?
• כל הפעולות שבעולם הזה, אנחנו מבצעים אותן ע"י פקודות מלמעלה.
• חוץ מאלו שיש לנו עליהן בחירה חופשית - לגדול, לגדל את הנשמה. חוץ מהשקעה בנקודה שבלב.
• על מה אתה מבקש שכר ועונש, אם אתה מנוהל מלמעלה? איפה השכר שלך?
• בן אדם שלא מגיע לתיקון הנשמה, הרצון לקבל שלו שיהיה בעל מנת להשפיע - אין לו שום פעולה ששייכת לרוחניות. שעל זה אפשר לדרוש משהו רוחני.
• דצ"ח מנוהלים ע"י הכל הכללי של הטבע - כך גם אלו שהולכים על 2 רגליים. אין הבדל בין אדם לבהמה.

• איפה יש הבדל בין אדם לבהמה?

• בפיתוח הנקודה שבלב.
• בזה אתה נקרא אדם. כל היתר אתה יכול למחוק.
• תתחיל לפתח אותה.
• ע"י זה שאתה רוצה להכניס אותה כמו טיפת זרע לרחם של העליון. לגרום להתפתחותה.
• זו הבחירה, הפעולה היחידה שיכולה להירשם עליך. כל היתר זה מלמעלה.

• בנושא הכרת הרע - תן דוגמית

• כולנו צדיקים, אני לא יודע.
• אנחנו לא רואים את הפגמים האלו - כי היצר רע כולו כולו רק דבר אחד יכול לברר אותו:
• היינו פעם נשמה אחת, גלגלי שיניים. הפער שאני מרגיש מאחרים - זה נקרא יצר רע.
• 
• יצר רע זה כשאני לא רוצה להתקשר עם האחרים ב"ואהבת לרעת כמוך". על כל היתר התורה בכלל לא מדברת.
• ואם מדברים - אז זה רק דיבורים. מילים יפות על אהבת ישראל וכו'.
• רק את השבירה הזו אנחנו צריכים לגלות ולתקן.
• ובעצמינו אנחנו צריכים לגרום לחיבור מחודש בין הנשמות כמקדם.
• לא שאני רוצה לגנוב, לשקר, לרצוח, להנות, לשנוא, לא חשוב מה - כל אלה לא סייכים ליצר הרע.
• אין בך שום מום - להיות רע זה דבר גדול מאד - צריך הרבה אור המחזיר למוטב, שישפיע עלינו - שנרגיש באמת כמה אנחנו רעים.
• צד שמאל שכל הזמן מתגלה זה גילוי הרע - כוחות נגד הבורא - זה כנגד זה ברא אלקים.
• בזמן ההכנה אני נמצא אני מול הקבוצה. ואת הקרע הזה אני צריך לבדוק ולתן. מעל המחסום זה כבר אני נגד הבורא. אבל זה היינו הך.

• מה השלבים?

• בשלב הראשון, שאני נמצא בהסתרה - נתנו לי קבוצה כדי לגלות בה את האור שממלא אותם.
• אני חייב למצוא את עצמי מחובר אליהם ב-100% - בזה אני מגלה את העולם העליון.
• זה סתום - אבל הכיוון לזה - שזה מקום השבירה - משהו לא עובד - צריכים קודם לאתר את התקלה. לחפש במקום הנכון.

• מה זה "לא תרצח" בעשרת הדברות?

• עשרת הדברות אלו 10 הספירות...
• התורה מדברת על תיקון היחס בין בני האדם - להגיע לקשר הנכון בין בני האדם.

• איפה אני מרגיש את הנקודה שבלב? אני יכול להרגיש רק את הגוף שלי.

• אנחנו מרגישים את עצמינו בדמות הדימיונית הזו שנקראת הגוף שלנו.
• איפה הנקודה הייתה לפני שהתחלת להרגיש אותה? לא יודע.
• התפיסה הנכונה שלנו במציאות - כשאדם מתחיל להתייחס למה שקורה כאן בצורה יחסית.
• העולם הזה מצטייר בתוך החושים שלי בלבד, בתוכי בלבד.
• מה שאני רואה - אני רואה כוחות, וקטורים על המסך שלי.
• יש לפני מסך - הוא מכל הצדדים. וכוחות שמציירים על המסך שלי דמויות ואנשים, דומם צומח והכל.
• אבל כך אני מרגיש - האם זה קיים? אני לא יודע. רק מה שמוקרן לי עכשיו.

• אם העבודה עצמה היא אחרי המחסום מול הבורא, אני כבר לא צריך את הקבוצה?

• אתה כבר מחובר איתם כל כך חזק יחד, שאתה עובד איתם לגילוי הבורא.

• אם אנחנו לא יודעים את שורש הנשמה שלנו, איך יש לנו אינדיקציה להתקדמות?

• הבורא לא ברא כלום חוץ מנשמה הכללית.
• והאור שבה מתחיל להתמעט בחמש דרגות = חמישה עולמות. באותה הנשמה.
• אח"כ בנשמה הזו היה פיצוץ - בום! הם לא עפים, אין לאן לעוף - אבל הם מתחילים להתנתק זה מזה.
• מקור כל המחלות שלנו הוא חוסר קומוניקציה בין חלקי הגוף.
• קודם מורגשות אצלינו בעיות בגלובליזציה - שכל הבעיה היא בשנאה הדדית, ואין ברירה, אלא לתקן אותה.
• עד חיבור מושלם בעולם אינסוף.

• אז אבותינו הוליכו אותנו שולל?

• ממש לא - זה נתן לנו קיום גשמי עד זמן האר"י, שנעבור בשלום את זמן הגלות.
• עוד אברהם אבינו שאל "במה אדע כי ארשנה" - במה אני בטוח שהקבוצה הזו תגיע לגמר תיקון?
• מה ענה לו הקב"ה? "כי גר יהיה זרעך..."
• ואז הוא מבין - ואומר תודה.
• אנחנו צריכים לעבוד ארבע גלויות - בין העולמות. דיברנו על קדיש קודם.
• בין גאולה לגאולה אתה צריך להרגיש חושך, אובדן.
• הם הכינו לנו לגלות שהייתה ניתוק טוטאלי מגלויות.
• הגלויות שלפני זה לא היו ניתוק מוחלט מרוחניות. מצרים, בבל. הכל יחסי - כמה שאיבדתי, מול כמה שהרווחתי.

• האם נוכל לרכוש מסך לפני המחסום?

• לא.

• מה זה לעבור מחסום?

• לרכוש מסך ראשון.

• האם חייבים לשנוא?

• זה איך שאנחנו בפנים מתייחסים אחד לשני, רק לא גילינו את זה.
• 24,000 תלמידי רבי עקיבא, גילו במקום אהבת אחים, שנאת חינם.
• לפני התיקון אתה צריך להרגיש את כח השבר.
• השנאה עוד תתגלה - לכולם ואל עצמי. להכל חוץ מאיזשהו חלק מהאני שגם אותו אני שונא. היחס הזה מכסה לי את כל העולם.
• רצון לקבל שהיה מלא באור, בהשפעה - והתהפך.

• אני צריך להתאמץ כדי להגיע אליו?

• ממש לא.
• תתחיל להתקדם לטוב - והרע יבוא לבד.
• אבל הוא יבוא במידה שתוכל כל פעם לתקן אותו.
• קבוצה, לימוד, יכולים מאד לזרז את ההתפתחות.
• אבל חייבים קודם כל יצר רע, ואח"כ תורה תבלין.
• הפער בין שנאה לאהבה נותן את עוצמת גילוי הבורא.

• מה היחס הנכון לפני שמגיעים להרגשת הכתוב?

• שאני קורא, שומע הכל אך ורק כדי למצוא כאן את כח התיקון. איך להיתקן. איך לפתוח את העולם הרוחני.
• לא לידע ולהרגשה יפה.
• כל חכמת הקבלה היא בעצם - איך לגלות את כח הטבע היחיד, העליון, האלקים.