8.11.09

הכנה - הקלטה של רב"ש

• הקדמה

• רב"ש אמר כך - שאם היינו נותנים יגיעה כמו לפני 100 שנה, היינו מצליחים מאד.
• אם היית אומר למישהו לפני 100 שנה לוותר על הגשמיות שלו בשביל רוחניות, לא הייתה לו בעיה. האגו לא היה מגביל את האדם.
• מצד שני, אז האנושות לא הייתה קשורה בגלובליות אחת - לא הגיע זמן הגילוי.
• אמנם שאדם יכול היה לתת את היגיעה - לא העירו אותו, וגם לא שמו לו מכשולים כנגד זה.
• החיים שלנו מעוררים אותנו לחיפוש, חוסר סיפוק. מצד שני, האגו כ"כ גדול, הכוחות כ"כ חלשים - על כל יגיעה קטנה עושים חשבון. וכך, לאדם יש בעיה.

• מה אנחנו צריכים לראות?

• שהאדם מקבל איזה סימן של משהו, רע טוב, לא משנה - כשזה מגיע יחד עם המחשבה על הרוחניות, קצת בחיבור עם רוחניות - אז לא חשוב באיזה צורה קיבל את זה.
• זה יכול להיות בכל סיטואציה - משהו מגיע עם מחשבה על מטרה רוחנית - זה אומר שהעליון כבר עשה זיווג דהכאה, ומוריד לו את האח"פ שלו.
• והוא צריך להתחבר לדוגמא הזו ולממש אותה.
• תחתון הגודם משהו לעליון, זוכה בו גם כן.
• לא משנה באיזו צורה אנחנו מקבלים התעוררויות - העיקר שאנחנו מקבלים איזו מחשבה על רוחניות. זה מספיק - ומכאן הכדור במגרש שלנו.
• זו רק ההתחלה - העליון כבר עורר אותו. התחתון רק צריך לברר את החבילה הזו שקיבל מהעליון. אסור לי לעזוב את זה, ולהמשיך בעצמי.
• אנחנו בדר"כ מחכים - מה יהיה הלאה? ההלאה הזה כבר בפנים. הבעיה שאנחנו לא פותחים את החבילה, ונשארים כך.
• ההתעוררות נעלמת, וצריך לחכות לפעם הבאה.ויכול להיות שפעם אחרת זה לא יהיה ישיר, אלא באיזה סיבוב - ומי יודע מתי זה יקרה.
• ברגע שמקבל איזו מין תזכורת, חייב למממש אותה עד הסוף, עד שמוציא משם הכל.

• איך יודע שמוציא משם הכל?

• כשזה מסתיים בצעקה - "הצילו!"
• אחרי שבדק הכל, והגיע לתפילה.

• מה זה לפתוח את החבילה?

• להתחיל להגיב, לחשוב מה קורה, מה דורשים מאיתנו. מה ה' אלוקיך דורש ממך.
• לחשוב מה זה יכול להיות, מה עלי לעשות, מה רוצה ממני.
• מאח"פ דעליון יש דוגמא בפנים מה אני צריך לעשות.

• איך אני יודע שקיבלתי חבילה?

• זה שאתה נזכר ברוחניות - זה נקרא שדופקים לך בדלת. יש לך איזו מסירה.
• זה שקיבלת במחשבה או ברצון איזו צביטה או תזכורת - זה מגיע מהנהגה והשגחה עליונה.
• אתה אומר "שימו שם ליד הדלת, אני אח"כ אקח...", ונשאר בכורסא.
• אם אתה חושב על רוחניות, סימן שנתנו לך לחשוב את זה מלמעלה ע"י כח עליון.
• אתה צריך לברר מה רוצים ממך עכשיו, איך אתה משתלב במערכת החדשה.
• גם הגשמיות - אין מחשבה סתם.
• המחשבות שמתעוררות באדם זוהי פנייה של הבורא אליך. אתה חייב להגיב ולמשוך את החוט ולנדנד לו, אפילו בצורה מלאכותית, ולא חשוב איך.

• מה זה לעשות את המקסימום?

• לא יודע, תחפש.
• אתה מתעצל, וממציא תירוצים.
• לא לפספס את הרגעים האלו.

• מהי הדוגמא מאח"פ דעליון?

• זו לא סתם דפיקה בדלת, אלא העליון רוצה להכיר בי, שאני אכיר בו, שנתחבר, שנגלה זה את זה.
• הכל תלוי בעדינות הנפש שלך - זה כרוז.
• ואם לא קורה - אז כמו בשיר השירים - הוא עובר.

חלק א' - כתבי בעה"ס, עמ' 734, אגרת ל"ט, טור ב', ד"ה "האמנם כתוב..."

• הקדמה

• ראיתי תכנית בערוץ 2 על רמח"ל - סיפרו שם על "מקובלים" מירושלים שלחו אליו לפדובה בודקים בציציות האם הוא בסדר או לא.
• היה סה"כ בן 22 והתחיל לכתוב כאלו דברים, שלא הבינו מזה אף מילה - נעשה להם רע מזה.
• סתם בחור - לא נשוי, בלי זקן וציצית וכו'.
• היה צריך לברוח, הגיעו אליו מונציה רבנים ולקחו ממנו את הספרים שלו, סגרו אותם בתיבה.
• אסרו עליו לכתוב. ללמד.
• כל זה בגלל שאסף בחורים כמוהו, והם למדו 24 רצוף זוהר. ברצף.
• ודאי שזה דקר את עיני האנשים - מה קורה שם? זוהר? רצוף?
• ברח לאמסטרדם ושם היו לו כמה שנים שקטות.
• אח"כ הגיע לארץ ישראל, וקיבל כאן יחס לא כ"כ טוב. ואף אחד לא יודע ממה נפטר.
• הכירו בו רק אח"כ.
• היה מקובל ענק בין ענקים.
• כתב מעל 100 ספרים. עשה רק טיפה ממה שהיה צריך לעשות.

• איך אני מתמודד עם היצר?

• אם אדם מרגיש את האמת, שהוא חייב לבצע פעולות לא לשם כבוד, שליטה, כסף - אז אין לו מה להפסיד. במה יכולים לעשות לו משהו? אז חייב לצאת למלחמה.
• גם הצד השני, רואה שיש דריכות - אז מפחד לצאת להתקפה.
• אין ברירה - חייבים להראות את הרצינות להתקפה - ודווקא אז עובר רגוע - כי הצד השני מפחד מזה.

• מה ההבדל בין כתבי בעה"ס לבין כתבי מקובלים אחרים?

• אחרי האר"י יצאו הרבה ספרים, בחסידות וכו'.
• אבל שיטה שלו ביסודה - הבין רק בעל הסולם. לא בגלל איזו הצטיינות או משהו - אלא רק מפני שאותה הנשמה התלבשה בו, והביאה לדור את חידוש התורה.
• הכתבים האחרים נכונים, אבל לא כתובים בהבנה ובעמקות כמו כתבי בעל הסולם. כי בשביל זה צריך להיות מאותו האיבר מהגוף הכללי של נשמת אדם הראשון. אחרת, אתה מבין את זה מהאיבר שאתה שייך אליו.
• אנחנו בודקים את המקובל רק כלפינו, עד כמה הוא יכול להועיל לנו.

• הרבה אנשים מפחדים ללמוד את חכמת הקבלה לפני גיל 40.

• המקובלים בעצמם צעקו שאי אפשר ללמוד לפני גיל 40 - כולם היו צעירים.
• אבל אמרו לאחרים שאסור - כי היה צריך להרחיק את העמחא, עוד לא היה זמן הגילוי.
• ויש גם עניין של ערב רב, שעדיף שיתרחק מזה.

• מה מיוחד בעץ החיים?

• זה יסוד כל החכמה.
• בצורה שיטתית יחסית לאותם הזמנים. אף פעם לא היה כתוב בצורה כזו.
• זוהר כותב צמוד לפרשיות התורה. ולכן לא יכול לפתוח לך מאינסוף עד כאן ובחזרה למעלה.
• את כל הסיבוב הזה, אף אחד לא צייר לנו כמו האר"י. וגם האר"י בעצמו לא כתב - אלא תלמידו הרח"ו. למד אצלו מקסמום שנה וחצי.

• האם מקובלים כתבו ספרים בעת שלא השיגו דברים?

• מי שלא משיג, הוא יכול לכתוב גם כן התרשמויות, ואפילו ימשוך קהל לחכמת הקבלה, ויטפסו בסולם המדרגות.
• בימינו כותבים כל דבר.
• כמו שיש לנו גוף, ובגוף יש איברים.
• אתה יכול להיות בעל השגה. אבל אתה נמצא בכבד - אז את כל הגוף אתה רואה דרך הכבד. אתה לא רואה לימפה, לא עצבים ולא כלום. בשבילך זה העיקר.
• אי אפשר להגיד שאתה לא נמצא בהשגה - אבל היא עדיין חד-צדדית, מוגבלת.
• כדי להיות באמת - זה צריך להיות ממערכת המקובלים האלו - אדה"ר, אברהם, משה, רשב"י, בעה"ס.
• אנחנו לא יכולים חס ושלום ולהגיד שיש איזה פגם. אבל אם מדובר על הורדת השיטה לאדם לשימוש - חייב להיות נשמה מסוג זה.

• האם תלמידי בני ברוך שייכים לנשמת בעל הסולם?

• אני לא יכול להגיד.
• כל אחד ואחד שיממש את נשמתו וזהו.
• מי שמאותו סוג הנשמה, יבין את השיטה הזו על בוריה, ויוכל להמשיך אותה.
• מי שלא - ימשיך מכיוון שלו. אי אפשר לחיות בלי לב, מוח, כבד או כליות.
• כל אלה שמרגישים שייכות לרוחניות ורוצים לפתח את עצמם, שייכים לאיברים חשובים.

• מתי מתחיל להיווצר קשר של כל אחד לאיבר שלו?

• אתה לאט לאט מגלה את זה.
• תעשה מה שמוטל עליך וזהו.

• האם ניתן להגיע לגילוי ללא הרב שנמצא לידם?

• ודאי שניתן.
• אם אדם למד וקיבל תחילת הדרך, ואפילו לא יודע מה קיבל.
• צריכה להיות הכנה במגע בין מורה ותלמיד. שתלמיד מבטל דעתו כדי לקבל מהמורה מנה, קשר. ואחרי זה יכול להיות שהמורה לא יהיה ליד התלמיד.
• חייב להיות קשר מהעולם הזה, וביטול מצד התלמיד כדי להתקשר לבורא.

• מה זו אותה התחלה, ממתי אפשר להתחיל להתקדם גם בלי שהמורה איתנו?

• זה חשבון שאנחנו לא יודעים.
• לוקחים מורה מהתלמידים בשלב מסויים, לטובתם, לטובתו, ואז ממשיכים.

• האם אתה זכית לעיבור נשמת האר"י?

• בטח! אפילו משה רבינו! (בציניות)

• האם יש מקובלים שלומדים ממקורות אחרים?

• עד היום יש לך הרבה מקובלים שלומדים לפי הרמ"ק. גם אני למדתי איתם.
• אנחנו צריכים להפריח את כל הענן הגדול הזה - ולהראות שאין שיטה אחרת.
• ראיתי אנשים רציניים מאד שלומדים כל מיני דברים - ועוד בשקט! אתה לא רואה את הספרי קבלה בספרייה שלהם.
• הגעתי ליצחק זילברמן בירושלים - אמר לי שנלמד בנוסף מסכת שבת. למה? כי אם ישאלו מה אתה לומד אצלי - אנחנו לומדים מסכת שבת.

• התחלנו בסופ"ש הזה ליגוע בזוהר. מה הסיכוי שלנו להעביר את הזוהר בצורה החדשה?

• אנחנו מכינים ספר שיקל על העם. הוא יהיה מוכן אולי עוד שנה או שנתיים.
• שאנשים יבינו שיש משהו בזוהר שלוקח אותם כמו רכבת ומכניס אותם לעולם הרוחני.
• אנחנו צריכים ללמוד הרבה שעות גם.

• האם יש המלצה לקרוא את הזוהר במקום "שמעתי"?

• כרגע לא. אין מה לעשות מזה רעש. הטקסטים לא מעובדים עדיין.

• איך המקובלים שעשו להם צרות היום כל כך פופולריים?

• לעמוס ולדוד המלך ולקהלת היה קל?
• מלמעלה נותנים לך כאלו חיים...

• היום אותם אנשים שעשו להם צרות, מהללים אותם.

• בגלל שהספר "מסילת ישרים" הגיע להגר"א, והוא הבין מה זה ופירסם את הספר הזה - אמר שהוא קדוש.
• אתה מכיר את זה... כולם מתחילים לצעוק "קדוש! קדוש! קדוש!"

• האם לקבוצת אנשים יכולה להיות נשמה אחת?

• אני לא יודע, לא כדאי להכנס לדברים כאלה.
• כל אחד - שידאג לבריאות הרוחנית שלו.
• לא אכפת לי לאן אני שייך - העיקר שאגיע לשורש נשמתי ואנצל אותו עד הסוף.
• רגל לא מקנאת בראש או ביד. כל אחד עושה את התפקיד שלו.

• שיר - לימוד זה שמחה

חלק ב' - כתבי בעה"ס, עמ' 164, פתיחה לחכמת הקבלה, אות י"ד

• הקדמה

• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו ובשביל זה צריך לקיים 2 דברים:
• שנברא יהיה עצמאי
• שנברא יהיה כמו הבורא
• קודם כל הבורא ברא רצון לקבל, שהפוך מהרצון להשפיע שלו - ובזה נמצא רחוק ממני.

• איך לתת לנברא כלים כדי להידמות לבורא?

• בחי"ד זה הרצון לקבל הגדול, שלא נמצא בפרצופי הקדושה - מתכונת ההשפעה.
• פרצוף קדוש הוא פרצוף שעובד עם כל התכונות חוץ מבחינה ד'.

• מה זה אור חוזר?

• הכוונה - בשביל מה עושה את זה. שרוצה להלביש את העליון, אור ישר.
• אור חוזר הוא הכלי לאור ישר - וכל זה בתוך הרצון.
• לפני זה לא היה ראש.

• מה זה ראש?

• שרשי כלים. בעלמא.  עוד לא הייתה קבלה.
• רצון לקבל נפסל מלהיות כלי בצמצום א', ובמקומו אור חוזר נהיה כלי.
• רק הכוונה ע"מ להשפיע היא הכלי ברוחניות, היא המקום לגילוי הבורא.
• אם קודם - הרצון היה חומר הבריאה, ובו היה הכל מורגש, אחרי צמצום א' לא משחק תפקיד. רק מעלה אור חוזר. והוא נעשה כלי קבלה במקומו.
• הנברא כבר לא מרגיש שמרגיש תענוג ברצון - אלא רק בכוונה דלהשפיע.
• ובזה משתנה כל היחס שלו לזולת ולמציאות. כל הערכים והחשבונות משתנים.

• איך הכוונה משווה צורה בין רצון לאור?

• הכוונה היא באותה הצורה כמו האור. שניהם כדי להשפיע.
• לכן הן יכולות להתלבש יחד.

• מהי הפעולה הזו - צמצום א'?

• הנברא קבע שהוא לא רוצה לקבל ברצון לקבל שלו.
• אנחנו רואים את זה בבחינה ב' שמתחילה להגיב בצורה כזו. זה מושרש.
• ברגע שאתה מתמלא, בסוף הרוויה, נמצא המחבל הזה שמוחק לך את התענוג. שגורם לך להבין שאתה הפוך ממנו.
• הנברא קובע שהרצון לקבל פסול.
• אם אני אוכל להשפיע, אני אעשה פעולה. אם לא - אני בצמצום - טוב לי מותי מחיי.
• עכשיו, אחרי צמצום א', יש לו ראייה - לא לפי כמה רוצה, אלא בכמה יוכל להשפיע. יש לו עיניים אחרות.
• כמו שוקדם כל הרווח שלי היה איך למלא את עצמי, עכשיו זה איך אני ממלא את בעל הבית. תוכנית קבלה חדשה.
• ולכן האור חוזר הפך להיות כלי.

• האם אפשר ללא שכל, ורק בהרגשה, להיות בכוונה?

• זה הכל יחד. אתה לא יכול להבדיל ביניהם.
• שכל פועל ליד הכוונה, הרצון. אתה חייב להשתמש בשניהם.
• בגשמיות השכל והרגש הפוכים ומנותקים זה מזה.
• ברוחניות השכל מפעיל את עצמו כדי לסייע לרגש להשיג הרצוי - כי הרגש כולו הוא להשפעה לזולת.
• אין מקום לשאלה הזו.
• שכל ורגש עובדים יחד לכיוון בעל הבית.

• למה צמצום א' הוא כ"כ חמור?

• הנברא בזה דוחה את המילוי שבא מהבורא.
• זה נכון שאין לו ברירה מצד הבורא בזה, אבל מצד עצמו הוא נוקט בפעולה מאד דרסטית. "אני לא אקח ממך כלום, עד שאני לא אוכל להחזיר לך!"
• הבורא אומר - "רק תיקח, אפילו סתם, לא אכפת לי למה"
• זה שמפסיקים לקבל מבעל הבית זה דבר חמור.

• אבל הבורא סיבב לו כך...?

• יש אלף תירוצים.
• כדאי לנו לנסות להגיע להרגשה של המקובלים שקבעו לנו כך.

• האם בבחינה ד' יש כוונה על מנת לקבל?

• לא, זה כבר קליפות, וזה יגיע הרבה יותר מאוחר.
• ד' בחינות דאור ישר הם שהאור מפתח את הרצון. לכן אי אפשר להגיד שיש כאן כוונה מצד הנברא.

• האם צמצום א' זה לעבור מחסום?

• לא.
• זה לבודד את הרצון לקבל מהאור.
• לבודד עצמו מהתענוג.
• שאני אוכל לעמוד נגדו.
• שיש קיר בינינו.
• את הרצונות שיכולים להיות ע"מ להשפיע, אני מעלה מעל הצמצום ועובד איתם. ואלו שלא - נמצאים תחת הצמצום.
• 

• האם בבחינה ד' יש איזושהי עצמאות שהיא ככה מחליטה?

• ודאי שהבורא כך משחק בנברא, אבל אנחנו תמיד מדברים מצד הרגשת הנברא.

• אם דוחה, איך יכול לקבל?

• הוא דיכא את הרצון שלו ע"י הבושה, ועכשיו כאילו הבושה עוברת - כי לא מרגיש עצמו מקבל מתנה. אלא מרגיש שהוא משפיע ועושה טובה לחברו, ע"י קבלת הטובה מחברו.
• היחסים ביניהם - מי יודע אם משתנים או לא. אלא שבנברא יש הרגשה חדשה שמאפשרת לו לקבל.
• כלפי בעל הבית אין שום שינוי. הוא לא השתנה בשום דבר. הוא רוצה כמו קודם - שהאורח יקח ממנו.
• כל המשחק הוא בתוך הרגשת האורח.

• למה זה נקרא השפעה?

• כי כך חושב שהוא משפיע, לפי הרגשתו.
• היה פינג-פונג בינו לבין המארח.
• מההכאות האלו נוצרו כלים חדשים.
• עד כדי כך שבמקום בושה - מרגיש כבוד !!!
• "אני באתי, אכלתי אצלו..." - מספר על זה בגאווה, לא בבושה. אם היה מרגיש שקביל - היה מתבייש.
• מבל אינסוף - ואין לו בושה, יש לו כבוד.
• במה אתה נותן לבעל הבית? הוא ביקש ממני מספיק פעמים - ואני החלטתי שאני מוכן לקבל ממנו, בשבילו.
• יש כאן הכנה גדולה לקבלה על מנת להשפיע. הנברא עומד בהתנגשות עם בעל הבית, עם עצמו - זה תהליך שמביא אותו לפתח כלים חדשים, הרגשה חדשה. מתקשר ומזדהה עם בעל הבית. עושה את החשבונות שלו על בעל הבית, ולא בעצמו. חושב רק על תענוג בעל הבית, אפילו בתענוג העצמי שלו.
• ובזה הם שניהם מחוצה להם. יש כאן יחס חדש, סדר חשיבה, חשבון - שלא היה דבר כזה קודם בטבע הנברא. עובד כולו עם הרצון הזר הזה של העל הבית.
• ע"י הפצרות בעל הבית, עובר לאט לאט להיות בתוך הרצון של בעל הבית. שזה יהיה בשבילו יותר גדול ומורגש אצלו מעצמו.
• ואז משתמש במה שאצלו - זה לא אני, זה כלי למילוי בעל הבית.
• מתוך הזדהות עם בעל הבית, חוזר לעצמו - ונולדים לו כלי קבלה חדשים.
• באותו הכיבוד, במקום אור הנפש, הוא מגלה נרנח"י. בזה שלוקח את הכלים של בעל הבית ככלים של עצמו.

• אדם יכול להגיע להשפעה ללא דחייה?

• לא.
• איך אתה יודע שאתה הולך להשפיע אם אתה לא דוחה?

• למה אי אפשר לעשות מיד את פעולת הקבלה בע"מ להשפיע?

• הוא לא מוכן באותו רגע - מיד לעשות את הפעולה של לקבל בע"מ להשפיע.
• הצמצום נעשה אחרי בינה, בחינה ב' - הצמצום נעשה בבחינה ד' אחרי פעולות ההשפעה בזעיר אנפין - בבחינה ג'.
• הוא נמצא בבחינה ד' בהכנות להרגיש שמקבל בניגוד, בהפכיות לבעל הבית. כי כל הבחינות הקודמות נמצאות בבחינה ד'.

• זהו תהליך פסיכולוגי, כל הדמיון הזה עם בעל הבית... מתי זה הופך מדמיון למציאות רוחנית?

• רק ע"י האור העליון.

• מה ההבדל בין מה שדיברנו קודם ומה שמלכות דא"ס עושה עכשיו?

• אנחנו דיברנו מתוך הסתרה. מישהו צועק עליך, ואתה נותן לו לצעוק.
• כאן הכל נמצא בגילוי - בעל הבית נמצא לפניו.

• שיר - עוצמת האהבה

חלק ג' - כתבי בעה"ס, עמ' 22, "תורת הקבלה ומהותה", כותרת "אין כל הפרשיות שבתורה..."

• הקדמה

• בתורה יש את כל הפרשיות שמדברות מאברהם - חיי שרה, לך לך, עד מצריים ויציאת מצרים, יוסף, משה - ודאי שבמקרים האלו שאנחנו קוראים - אנחנו יכולים לגלות הרבה יותר מאור מהדברים המתקדמים יותר - עבודת הקרבנות, אוהל מועד, מערכות במדבר, דגלים, שבטים - קשה לנו מאד להגיע ולזהות את האבחנות הללו בתוכינו.
• מה שאם כן, אברהם יצחק יעקב, ג' קוין, איך אדם מתפטר מלבן ועשיו שבו, איך הוא נאבק איתם, עובר נסיונות, מברר את הרצונות שבו, מצריים, באר שבע, בארות - כל זה יותר קרוב לנו.
• ולכן הפרשיות הללו הרבה יותר יכולות להועיל למתחילים.
• במאור, ההשפעה גדולה יותר אלינו - במעשי האבות.
• אנחנו נמצאים בסוף ימי ההתפתחות - החכמה הזו כבר מתחילה להתגלות לשימוש.

• האם לימוד שפת הקבלה הוא לימוד חכמת הקבלה?

• יש לנו טבע. כמו היקום שלנו - כך הטבע הרוחני. יש שם חומר - הרצון, שמקבל מהשפעת האור כל מיני צורות.
• זה שאנחנו ממציאים לשון ומעבירים את החכמה - זה לא משפיעה על העולמות. הם נמצאים שם.
• החכמה עצמה היא אורות וכלים. השפה של החכמה - אנחנו סתם ממציאים לעצמינו.
• אם אנחנו רוצים לדבר אז אין לנו ברירה - אנחנו חייבים לקחת שמות מהעולם הזה.
• אבל זו רק שפה - בלי השפה גם הכל קיים. בלי אסטרונומיה לא קיים היקום? בלי הרפואה הגוף לא קיים?

• איך המקובל חוקר את עולם הרוחני?

• יש הרבה שיטות בהן המקובלים מבררים את הטבע הרוחני, ומעבירים מאיש לרעהו.
• השיטות הללו שונות ומשתנות מזמן לזמן.
• בימי ביניים - השיטות היו יותר קרובות לפילוספיה למשל.
• זה תלוי במקום - איפה שהמקובל נמצא.
• למשל אדם מרגיש אהבה. אנחנו יכולים לשמוע את זה בשיר יווני, או בקלסיקה. אבל הפנימיות היא אותה פנימיות.
• הכל בסופו של דבר מבטא את אותו הדבר - יחס בין אורות לבלים.

• מתי נגיע סוף סוף לתכלית?

• לא בבת אחת, לא ע"י בן אדם אחד - אלא עד האדם האחרון שמגלה. ורק אז אפשר להגיד שהחכמה התגלתה במלואה.
• אבותינו גילו בכח, ואנחנו צריכים לגלות את זה בפועל.
• רק עכשיו מתגלה מערכת הנשמות, אחרי כל ההסטוריה שכולה רק כיוונה לזה.

• מה זה יחס בין אורות לכלים? ואיך זה קשור אלי?

• חסרון ותענוג.
• זה לא קשור אליך, אתה מחוצה לבריאה.
• אפילו אם יש לך חיות קטנה, הכלי שלך זה הבשר שלך, והחיות שאתה מרגיש בו זה האור.
• אין לנו יותר מלים, מדיבור מצד הכלי על האור.
• כל החכמה היא רק דיבור על ההתפעלות, הקשר בין האור והכלי. לא עד זה לבד, ולא על זה לבד. אתה לא יודע כלום על אחד מהם לבד.

• איך נבנית אצלינו תפיסת המציאות?

• היחס בין אורות לכלים נותן לנו את סולם המדרגות, קשר וסדר ביניהם.
• רק מזה אנחנו מגיעים לתפיסות אחרות - כמו זמן, תנועה, ריחוק, קירוב - מזה נבנית כל המציאות.
• אתה יכול לדבר על אלף ואחד דברים - כולם מורכבים מהיחס בן אורות לכלים. כל דבר שיעלה על דעתך, באיזה אופן שלא יהיה.
• זה תמיד יהיה אור וכלי.
• מדרגות החיבור והיחסים שביניהם - נבנות אצלינו אבחנות שונות.

• האם ניתן לקבל מאור מהקריאה - גם אם לא יודעים לאן לכוון?

• ודאי - כמו תינוק. הוא גם לא יודע.
• "רוצה אני" וזהו.

• אור וכלי זה מאד מופשט.

• למה מופשט?
• הכל בנוי מאטומים, לא? זהו.

• לדוגמא צבעים - אדום. מה זה באור וכלי?

• בינה זה אדום.
• אם אתה מגדיר משהו - זה חייב להיות אור וכלי.
• אין שום דבר חוץ מזה.
• יש לך אור - ונקודה שבו יש מאין - כל הבריאה היא כך.

• איך זה יכול להיות שכל קשר ומילה שאי פעם תעלה אצלינו תהיה אור וכלי?

• כולם בנויים מאותו יסוד.
• כמו אטומים - שמהם ישנו כל החומר.
• אבל מחשבה לא בנויה מאטומים.
• לעומת זאת - אורות וכלים זה כן יסוד להכל.

• איך אותם צורות מוטבעות בחומרים שונים?

• אנחנו חושבים שיש רצון גדול וקטן. אז למה שיהיה שינוי שמהות, באיכות?
• מד' בחינות דאור ישר אנחנו רואים - שכמה שרצון לקבל גדל, הוא משתנה.
• אנחנו אף פעם לא אומרים לפי הנפח החדש, אלא לפי האיכות החדשה.
• עד כמה שרצון לקבל יותר גדול - הוא יותר קטן, אבל עם איכות גבוהה יותר.
• אנחנו תמיד מדברים על איכות במקום גובה. ולא בכמות.

• מה גורם לו כל הזמן להשתנות בצורה איכותית?

• שום דבר בכמות לא משתנה.
• תכניס את כל הרוחניות לתוך גרגיר.
• אין שם מרחקים.

• מה זה גדול או קטן?

• עד כמה שיותר משובח בתכונת ההשפעה.
• לא גדלתי בנפח.
• וההיפך - כמה שאדם יותר גדל, הנפח שלו קטן.
• "לצנועים חכמה".
• שינויים רוחניים הם רק איכותיים.

• מהן הצורות שנשארות קבועות?

• יש לנו סה"כ 5 צורות קבועות. או 10, לא משנה.
• ספירה לא משתנה. הצורות קבועות.

• האם יש מחוייבות לדעת את סדרי הבריאה לפני שמשיגים רוחניות?

• לא.
• אתה קורא כדי למשוך מאור, זה הכל.
• כמה שאתה יחד עם זה יודע - זה לגמרי לא חשוב.
• היה לנו תלמיד של רב"ש, שהיה לומד אצלו המון שנים - היה יודע הכל. בצורה שאדם פשוט ידע את כל המערכת. ורב"ש אסר עלי ללמוד אצלו. הייתי שואל אותו לפעמים - מקבל תשובה מדוייקת. הגישה שלו הייתה כזו שכלתנית, שהייתה מנתקת את האדם מהדרישה למאור המחזיר למוטב. כל התלמידים שיצאו ממנו למדנים, ולא מקובלים.

• אם אנחנו בסה"כ מחפשים מאור - האם זה משנה מה אני מרגיש - טוב או רע?

• אם אני מרגיש משהו זה כבר סימן שאני נמצא תחת פעולת הבורא עלי.
• גם אם אני מרגיש רע - מתוך ההבנה שאני עובר שינוי - אני מרגיש את זה כטוב.

• אז למה עדיין אנחנו לומדים בשפת הבקלה?

• אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להכיר את חכמת הקבלה עם המילים, שחייבות להיות בקשר עם העולם שאנחנו מכירים.
• לא יכולים לכתוב לנו סתם מספרים, או חכמת הקבלה המופשטת מעולמינו.
• מקובלים חייבים לציין לנו דברים במרחק, גובה, ורחב וכו'.
• כל פעם ההתקדמות שלי היא בתפיסת קשרים חדשים בין דברים, גילוי תופעות חדשות המרחיבות לי איכות התפיסה.

• איך אני משתמש בתמונה החיצונית, מהעולם הזה ללמוד על הרוחניות?

• אין לך ענף ושורש, איך תלמד?
• זה יעזור לך להתפלפל יותר בלבד. לא לרוחניות.
• כמה שתדע חוכמות מהעולם הזה על בוריו, את כולו - אתה בזה לא תדע כלום על רוחניות. "חכמה בגויים תאמין".
• אתה לא מוציא ממנו כלום על רוחניות. אתה לא יכול להגיע ממנו לרוחניות.
• כל הדוגמאות שאנחנו נותנים הן רק פילפולים כדי לרצות למשוך המאור המחזיר למוטב.
• מהתחתון אתה לעולם לא לומד על העליון, אלא רק להיפך.
• רק המאור המחזיר למוטב מושך אותי ומעלה אותי לקומה הבאה.
• גם ידיעת חכמת הקבלה לא עוזרת לתפיסה הרוחנית.
• אתה יכול להתפלפל בע"בים ס"גים - זה סתם ידע שאתה מנפח בו את הקופסא שלך. אין קשר בין זה לרוחניות.
• שום ידע לא עוזר לאדם להשיג רוחניות.

• מה המאור המחזיר למוטב עושה לי?

• נותן לי תכונת ההשפעה. מה זה קשור לידע? כלום.
• לפי המציאות שלך בתכונת ההשפעה - תתחיל להרגיש ולחקור את העולם הרוחני.
• אז - ליד הרגש - ההתפעלות - יתחיל להיווצר השכל הרוחני. מפורמט אחרת.
• ואז תבין מלמעלה למטה מה הקשר בין שני העולמות, ולא לפני זה.
• ההשגה היא רק מלמעלה למטה.

• כל העבודה שלנו היא רק למשוך אור?

• אני רוצה שהוא ישפיע עלי.
• לא אכפת לי מה יהיה בדרך. טוב, רע. לא אכפת לי. אני מוכן לקבל אותו.

• למה אתה רוצה למשוך אור?

• חשוב לי.

• למה חשוב לך?

• אין לי תשובה.
• חשוב לי וזהו.
• אצלי מתגלה רצון שזה חשוב לי.
• אני לא יודע למה, זה משורש נשמה. ככה זה. אין לי מושג.
• אחרי שאני מתחיל להרגיש אני מתחיל להגדיל את זה. וגם - רק ע"י הסביבה.
• אני רוצה להיות לפחות כמו משה :)

• ע"י ידע אני יכול להגיע לרוחניות באופן עקיף, כי אני יכול עם כל הכסף שבעולם לקנות ערוצי טלוויזיה ולהפיץ את הקבלה לכולם - ואז כולם מגיעים לגמר תיקון - וזהו, אני מסודר!

• לא.
• לא יהיה לך כלי להרגיש רוחניות.
• אם לא תיתן יגיעה, אף אחד לא יקח אותך על חשבונו.
• ודאי שאם תשפוך מיליונים לחכמת הקבלה ודאי שזה יעזור לך - אבל יגיעה שלך נשארת ידיעה.
• אי אפשר להגיד למישהו - "תביא כסף, אנחנו כבר דואגים לך" - אין לנו דבר כזה. זה לא כמו אצל אחרים.
• במה תרגיש רוחניות? אתה חייב להיות רעב לקשר עם הבורא. מי יקח אותך לזה?
• יש סביבך עולם אינסוף גם עכשיו. מי מפריע לך? אין לך כלים.
• זה היה נסיון יפה לסובב את הדברים... השכל האנושי מובן להכל, חוץ מהיושר.

• שיר - יש לנו שיטה