skip to main |
skip to sidebar
הכנה - הקלטה של רב"ש
הקדמה
- כל הבריאה היא רצון לקבל.
- מה שלומדים וקוראים זה לא כל כך חשוב.
- אלא אם הוא מתחיל להשתתף נכון במה שהמקובלים אומרים לנו לעשות - חיבור, הצפה, קשר יגיעה, משיכת המאור המחזיר למוטב.
- אין קשר לכמה אתה מבין, יודע, חכם. אלא רק לפי הרצון שלך להכנס לעניין.
- המאור משפיע, ואז הוא מתחיל להרגיש שהחומר שלו, הטבע שלו כולו להנות, לנצל את כל העולם במה שרק אפשר.
- וזה הרצון לקבל שיש בכל אחד ואחד.
- אח"כ מגיעה לו התפתחות ברצון לקבל שכבר יותר קרובה לרוחניות. שומע שאפשר להשיג רוחניות רק בחיבור.
- בחכמת הקבלה לא מדובר על העולם הזה, ואין שום ערך לעולם הזה.
- האדם מבין שישיג את הכלי הרוחני שלו רק אם יחבר את הרצונות שלהם לרוחניות יחד. ולא את האופי או הגופים.
- ואז במידה שרוצה לחבר אותם, מתחיל לקבל הפרעות נגד החיבור - וזה כבר הפרעות מהשבירה. זה כבר נקרא יצר הרע.
- וכנגד ההפרעות האלה הוא כבר חייב להביא את המאור המחזיר למוטב.
- ואם לומד בכוונה כזו, ומבין שנמצא בשנאה כלפי הנקודות שבלב שלהם, מבין שאין ברירה וחייב לקבל את כח החיבור מהלימוד.
- הפעולה ההדדית הזו ביניהם נקראת הר סיני. שרוצים להתחבר בנקודה המשותפת שלהם שנקראת משה.
- ואז הוא מתחיל להכיר יותר את הרצון לקבל הזה, את הבריאה הזו, יצר הרע.
- ואז אומר רב"ש, כל המומים מתרפאים. ע"י המאור המחזיר למוטב.
מה זה שנאה כלפי נקודה שבלב?
- אם אני לא רוצה להתחבר לאנשים בגלל מנטליות, חוסר באינטרס משותף, זה אנושי.
- החיבור האמיתי צריך להיות ברצונות, שמשתוקקים להגיע לחיבור כדי לגלות כח עליון, אלוקות.
- אם אני משתוקק להתחבר איתם בשביל המטרה הנ"ל, אני מתחיל להרגיש את כח השנאה.
- זה חייב להתגלות, כי זה כח השבירה.
- כרגע אנחנו לא מגלים את כח השנאה הזה, בגלל שלא מתאמצים בכיוון הזה.
- אבל כאשר נתחיל לעבוד לקראת המטרה הזו, נגלה את כח השנאה הזה, השבירה, ולא לפני זה.
- "אין אדם עומד על דבר מצווה, אלא אם נכשל בה", "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא" - חייבים לגלות קודם את הכשלון, השבירה.
- קודם תמיד מתגלה הרע. איך? גם ע"י המאמץ להגיע לטוב.
- לא צריך להשתוקק לרע, רק לטוב. והרע כבר יתגלה קודם.
חלק א' - כתבי בעה"ס, עמ' 538, מאמרי שמעתי, כ"ג - "אוהבי ה' שנאו רע"
הקדמה
- כדי להגיע לבורא, אני צריך לשנוא את הרע.
- ובשביל זה אני צריך לגלות שהוא רע, לשנוא אותו, ורק על פני זה אני יכול להגיע לאהבת ה'.
- אחרי שאני שונא - מתוך כמה שאני שונא אותו, אני מתחיל לאהוב את הבורא.
- בעולם הזה, אם יש לי חבר ששונא מישהו, גם אני צריך מתוך החיבור לחבר, להתייחס אליו כשונא.
- אם אני מגיע לשנאת היצר הרע, אני כבר אוטומטית מגיע לאהבה וחיבור עם הבורא. אפילו שהוא נסתר ואני לא מרגיש אותו.
- לא אכפת לי שהבורא נסתר. העיקר שיתגלה לי השונא.
- העבודה שלי היא כלפי השונא, או לבורא?
- יש כאן משולש - אני, הבורא והשונא. אחד אני צריך לאהוב ולהשתוקק, והשני לשנוא.
- רק ע"י שנאת הרצון לקבל, אפשר להגיע להערכת גדלות הרצון להשפיע. ואת זה אפשר לקבל רק מהחברה.
- בפער בין השנאה והאהבה הוא מגלה את העולם הרוחני.
למה לשנוא את הרע אם לא בחרנו בו?
- כי זה מפריע לי להגיע לטוב.
- לא בחרתי ולא בניתי כלום כאן בעולם הזה.
- אבל תמיד יש דברים שעוזרים לי ודברים שמפריעים לי.
- אין אהבה ללא שנאה, ושנאה ללא אהבה. ברוחניות אהבה זה דבר שלא היה לי קודם ושום הכנות, ואני בונה אותה רק על פני שנאה.
האם אני צריך לשנוא משהו שהבורא ברא?
- אם אני שונא מה שהבורא שונא, בזה אני יכול להתקרב אליו.
איך אני מגיע לגילוי הרע?
- רק בעבודה בקבוצה.
- רק בדיבור על חשיבות ההשפעה.
האם גילוי הרע זה בושה?
- אם הייתי מלך, והייתי יכול לקבל הכל, לקחת שלי לשלם, הייתי מתבייש? לא.
- אין לי בעיה עם הרצון לקבל. אלא עם הסביבה, כי לא נותנים לי למלא אותו.
- כל החשבונות הללו הם גשמיים.
- ברוחניות - זה רק איפה אנחנו בעד או נגד חיבור עם החברים.
מה זה שהבורא שונא?
- שונא זה אומר שהוא מנוגד.
- למה שאני בהשתוות אני אוהב. למה שאני בהפכיות, אני שונא.
- ברוחניות לא מתחשבים בגופים, אלא רק ברצון.
- אם שני רצונות רוצים משהו דומה, הם קרובים. אם רוצים דברים הפוכים, שונאים זה את זה.
- מתוך זה שהוא כולו משפיע, כולו השפעה ואהבה, הוא נמצא בניגוד לתכונת הקבלה.
- הבורא ברא אותה, אז איך שונא אותו? ולמה שישנא? הרצון לקבל זה הכלי בו משתמש כדי למלא את הנברא.
- האם אני שונא את התינוק שלי שרוצה לקבל את כל מה שיש לי לתת לו? ממש לא, אני נהנה לתת לו.
- הוא ברא את הרצון לקבל כדי שתשתמש בו כדי להיות כמוהו.
- אז צריך להבדיל - בין הרצון לקבל, לבין הכוונה שבה משתמשים בו.
למה אנחנו משתמשים במלים קשות כמו שנאה, במקום הפרעות למשל, שמקדמות אותי?
- מקובלים לא כל כך מתחשבים בלקסיקון שלנו.
- אסור להחליף מלים באופן הביטוי בשפת הקבלה, כי הם הכינויים המדוייקים.
- התורה משתמשת בכל המלים בלי בושה, בצורה מדוייקת.
- אם נחליף מילה במילה אחרת, לעולם לא נגיע לפירוש הפנימי שלה.
- שנאה היא כנגד אהבה, זה דבר מדוייק. אם אני אקרא לזה הפרעה, זו ממש הסטה מהדרך, ממש נתבלבל כך.
האם הרצון לתת בעולם הזה הוא כלי לרוחניות?
- ממש לא. זה רצון לקבל שעובד בצורה כזו.
- אנחנו נותנים לזולת, עושים טובות אחד לשני, בצורה אנושית.
- כתוב - כל חסד דעבדין, לגרמיהו עבדין.
- אני מפחד שאני מחר אהיה כמו אותו הנזקק, אז אני נותן עכשיו כדי שמחר יתנו לי.
- אני אוהב סדר ורוגע בחברה.
- אין לנו אפשרות לתת אם אין לנו שכר טוב מזה. אני חייב רווח מזה.
איך אני מבצע פעולת השפעה על פני גילוי הרע?
- פשוט להמשיך בדרך, להשתדל להתחבר.
- ואז המצבים יתגלו.
חלק ב' - קבלה למתחיל, עמ' 335, פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ"ג
הקדמה
- עד כמה שהרצון לקבל יותר עמוק, מתגלים בו אורות גדולים יותר.
- בעביות שורש, מתגלה אור הנפש, עד עביות ד' שמתגלה אור היחידה.
- אבל האור הגדול נכנס לכלי הזך ביותר (למשל יחידה בכתר), והאור הקטן לכלי העבה (נפש במלכות).
מה טוב בלהיות בדרגה של בורא?
- מה זה טוב או לא טוב...
- אני זה רצון להנות. כשאני אחקור את עצמי אני אגלה את זה.
- אני לא יכול לברוח מהרצון להנות הזה. אני בנוי כך.
- אני יכול חיות, או למות, זה לא יעזור. אין לאן לברוח.
- הרצון להנות הזה כל הזמן יגדל, ויעשה לי יותר ויותר צרות. ואני לא יכול להיות למעלה ממנו.
- אם האדם הוא חומר להנות, אתה יכול לשחק בו איך שאתה רוצה.
- הרצון לקבל שלי נצחי. זו מציאות נצחית.
- אז אני חושב - מה עושים?
- ישנה שיטה שנקראת חכמת הקבלה, שמלמדת איך למלא את הרצון. השם שלה מעיד בפשטות על כך.
- כל ברייה וברייה רק רוצים למלא את רצונם.
- האור, המילוי של אותו רצון, הוא הבורא. בוא וראה. כי את כל המציאות אנחנו מגלים בתוכינו.
- אולי עכשיו אני לא יודע מה אני רוצה, אבל לאט לאט אני אבין, שחוץ ממנו אני לא רוצה כלום. כי זה המקור ממנו אתה שואב את החיות שלך.
מי נתן לו את הזכות לשחק איתי ככה?
- צודק 100%.
- זה מתגלה כדבר נורא.
- אבל המציאות זו מציאות, וכל הפילפולים נובעים מחוסר היכרות שלנו את מטרת הבריאה.
- ואח"כ מתגלה עד כמה שהדבר הזה נעלה ומיוחד.
- יש מקום לקלל את הבורא. הנברא רוצה לפגום בבורא. ובגלל זה הבורא נסתר.
מה המניע של האור העליון לחדור פנימה?
- האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת.
- אני נמצא במצב שיש כאן אור אינסוף.
- לאור אינסוף אין חלקים נרנח"י וכו'.
- ההארות הקטנות והגדולות הללו מתכגלות כאשר אני עובד עם מסכים מתאימים.
- אני נותן את ההגדרות, אני מחלק אותו לפרוסות.
- האינטרס שלו זה להיטיב לנבראיו.
- הוא רוצה לברוא את הכלי ולמלא אותו. בזה יש לו תענוג.
- הטבע שלו הוא טוב ומיטיב. רק השפעה וכלום מקבלה.
- ולכן ברא אותנו ברצון לקבל, כדי שתהיה לנו אפשרות לקבל ממנו את ההשפעה.
- אתה בינתיים סובל ולא מקבל - זה בגלל שאתה לא רוצה לקבל מה שהוא רוצה לתת לך.
- הסבל הזה הוא בניית הכלי. ואז לאט לאט כשמתגלה התענוג, מתגלה ההכרחיות של הסבל הזה.
- אבל אחרי שאדם מתחיל להתקשר לחברה, ועל ידה מתחיל להיתקן, כבר אין שום בעיה.
לחברה יש כח עצמאי מנוגד לאור?
- לא.
- אבל את האור אתה יכול למשוך רק דרך החברה.
- פעם היינו מחוברים כולם, והתרסקנו. אבל רק מתוך המצב הזה הקדמוני אפשר למשוך את האור המקורי.
ככל שאדם מתקדם הוא מבין עד כמה הוא קטן לעומת האור?
אם הוא מושלם, אז הוא ברא דבר מושלם.
- מצב הג' קיים במצב בא'. סוף מעשה במחשבה תחילה.
- "אני רוצה נברא" - בום! ונעשה הכל. הכל כבר נמצא. אין תהליך שבירה ותיקון, כלום.
- כלפי הבורא, הכל נעשה במחשבה אחת.
- כל הדברים הללו חייבים להתרחש רק כלפינו, רק כדי שנכיר את המצב בו אנחנו נמצאים.
- כל העבודה שלנו היא רק לחזור להכרה.
חלק ג' - זוהר לעם, עמ' 438, פרשת כי תזריע, אות ס"ב
הקדמה
- כל יום האדם משתנה, לא האור.
- ספר הזוהר מתאר לנו את כל העולמות, מהעולם הזה ועד אינסוף.
- ספר הזוהר מביא לנו אור שיכול לעלות אותנו בכל המדרגות האלו, מההתחלה ועד הסוף.
- מה שחשוב, שבקריאה בספר אנחנו צריכים להיות מותאמים בכמה שאפשר לאותה המערכת.
- ואז ברצון שלנו אנחנו נקבל מהמערכת הזו את האור המחזיר למוטב, שנמצא בתוך אותה המערכת. וזו כל העבודה שלנו.
- לכן, בואו נשתדל להתארגן יחד ברצון אחד, ולחכות לישועה - לאור המחזיר למוטב.
אות ס"ב
- צריך כל מה שיש בספר הזה להשתדל לגלות בתוכי.
- אני נמצא מול הספר, ולא יודע כלום. שום מילה.
- כל מילה מצביעה על רצון, סוג רצון, תכונה, קבלה והשפעה בצורות שונות.
- ואת זה אנחנו ציכים לאתר בתוכינו.
- אני רוצה להיות ככלי אחד עם האחרים.
- אני מרכז את תשומת הלב שלי לתוכי. איפה זה נמצא בי? איפה זה יכול להיות?
- אין מבחוץ שום דבר. זה הכל התרחשויות בפנים אצלי. זה רק נדמה לי כך.
- לכן, כל דבר שיש כאן - שחרחורת, שמש, לבנה, מלכות, כיסויים - כל אלו הם אבחנות שבנו, כוחות.
- אפשר להגיד כך - אנחנו מדמיינים תמונה - והזוהר כאן מדבר על כוחות שמציירים את התמונה.
- כמו במסך מחשב. הכוחות החשמליים מציירים לי את הכוחות הללו.
- אני צריך לעבור מהצורה החיצונית, לצורה הפנימית.
- אני לא צריך את מסך המחשב, והמקלדת וכו'. הייתי יכול לעבוד כבר על ההארד דיסק באופן ישיר. אבל אני בנוי כך שאני חייב את המסכים האלו ביני לבין ההארד דיסק.
- מגיעה אלי צורה חיצונית דרך המסך (העולם שלנו), ואני דרך הצורה הזו בחזרה מדבר עם ההארד דיסק. אבל ספר הזוהר רוצה לקחת אותי ישירות אל ההארד-דיסק.
- הכי חשוב להשתדל להכנס לרוחניות, להארד דיסק הזה, ושם אנחנו יכולים לעבוד ישירות עם הנתונים ולשנות הכל. אבל רק אם נחדור פנימה.
- אז לא חשבו מה הוא מצייר לנו, חשוב שאני רוצה לגלות מה יש שם בפנים.
- ושם בהארד דיקס הזה - רשומים הרצונות שלי.
- אין במציאות כלום, חוץ מרצון. תכונות שלו.
אות ס"ג
- אנחנו מדברים כאן על מערכת.
- הנקודות שבלב מתחברות יחד למלכות דאצילות. היא מעלה בקשה לזעיר אנפין דאצילות, דרך היסוד שלו, הוא פונה למעלה לאבא ואמא דאצילות, והם מורידים את האור חזרה דרכו למלכות.
אות ס"ד - ס"ה
- הטקסט הכי מועיל הוא טקסט שאני לא מבין בו כלום. אפילו לא יכול לחבר מלים למשפט.
- אבל כמו תינוק, אני מסתכל עם עיניים פקוחות לרווחה ורוצה לבלוע את העולם.
- זה המצב הטוב ביותר להתפתחות.
לה' הארץ ומלואה, אות ס"ז - ס"ט. למה אני צריך להשתוקק?
- צריך לעשות רשימה.
- אני צריך להגיע למטרה.
- כדי להגיע למטרה, אני צריך להגיע למצב פנימי מסויים.
- כדי להגיע למצב הזה, אני צריך לעשות תיקונים כאלו.
- וכדי לעשות תיקונים כאלו, וכו' וכו'.
- ואז תראה את כל הדרך, מההתחלה ועד הסוף.
- וזה יעזור לך להיות יותר מבולבל.
- אבל צריך להשתוקק לחברים. אבל לא לגופים, אלא להשתוקקות בהם להגיע לחיבור, למען גילוי הבורא.
- ואז אם אני אתחבר איתם נכון, אני ארגיש מה שאני קורא כאן בזוהר.
- אם אני מסודר נכון מול הקריאה, אתה יכול להתחיל להרגיש משהו תוך זמן קצר מאד. כמה ימים.
ייסורים של אהבה, אות ע'
- ייסורי אהבה, זה שלא חסר כלום, חוץ מ"חולת אהבה אני".
- רוצה רק להשפיע ולא מסוגל. לא קיבלתי מסך ואור כדי למלא את הרצון שלך.
מה זו אהבה?
- כשאתה מרגיש את הרצון של מישהו יותר מהרצון שלך.
אות ע"א-ע"ב
- בעולם שלנו, אפשר להבין זאת שאהבה בינינו דורשת איזו הצנעה מסויימת.
- ברוחניות, בושה, ולא לגלות אותה כלפי אחרים, מי אלו האחרים? רצונות אחרים בי.
- רצונות אחרים בי, אלו רצונות שבהם אני לא יכול להתקשר עם הבורא. ולכן אני צריך להישמר מהם, שלא יקלקלו לי את האהבה.
אות ע"ג
- האדם בי, זה הרצון שבו אני משתוקק להיות דומה לבורא.
- כל הרצונות האחרים, יש להם כינויים שונים ומגוונים - אומות העולם, בהמות וכו'.
- כל זה קורה בתוך האדם. כך אנחנו מתייחסים לתכונות שלנו המנוגדות, שלא נותנות לנו להתקדם.
אות ע"ד
- אבא הוא המדרגה הנוכחית. הבן הוא המצב הבא שלי.
- הבן יותר מתקדם, מגלה יותר דברים.
- ההתקדמות מגיעה מתוך האכזבות והשאלות לאורך הדרך.
איך גם הרים ידיים וגם בכה?
- הרמת ידיים זו בקשה.
- כשמשה הרים ידיו, אלו ידי אמונה. זו לא השפעה, רק תכונות ההשפעה.
- בכה, כי אין לו כוחות עדיין לקבל בעל מנת להשפיע, הוא עדיין נמצא בלהשפיע על מנת להשפיע.
- גם במלחמת עמלק, בני ישראל היו במדבר 40 שנה, רכישת הבינה.
- הרצון לקבל התעורר שנקרא עמלק - ואז הרמת הידיים וכך מנצחים אותו.
- האדם כלול משניים, נמצא כעין נקודת המגע בין האור העליון לבין הרצון לקבל. זהו השליש האמצעי דתפארת. האני של האדם.
איך אני יכול להרגיש בתוכי את פסקא ע"ד? מדובר על רשב"י.
- אתה צריך לנסות שוב ושוב, ולהבין שאתה שוב ושוב לא מסוגל.
- אבל האור ישפיע עליך - ואז תרגיש מצב אחד את ההפכיות שלך ממנו, אבל כל רגע אתה בונה כלים בפנים.
- אבל עד שהכלים הללו מביאים אותך להכרה - זה לוקח זמן.
- איפה שלא ברור כלום - שם תתנו מאמץ כמה שיותר גדול. אלו המקומות הכי מועילים.
- כי שמקומות שאתה חושב שברור לך איזה מוסר או הסטוריה, הצעקה שלך פוחתת.
יש צדיק אובד בצדקו, אות ע"ה-ע"ח
- הטקסט לא מובן, אני לא יודע מה המושגים שאני פוגש כאן.
- כמו בשמיים, בין השמש, הירח והארץ יש חיסים - כך גם ברוחניות בין זעיר אנפין למלכות.
- מזעיר אנפין יורדים שני קווים, ומלכות צריכה לעלות בקו האמצעי ביניהם, עד בינה:
- לא דורשים מאיתנו כלום. רק תגלה את הרצון לפתוח את העולם. להיות קצת מתאים לו.
מה הדחיפות בחיבור עם כולם היום בלימוד קבלה, לבין מה שהיה בעבר?
- חיבור עם מורה הרבה יותר קשה מחיבור עם חברים.
- אין לאף אחד כאן זכות יותר או פחות מהשני להיות תלמיד. זה מתגלה באופן גלובאלי כלפי כולם.
- כיום החכמה מתגלה לשימוש במימדים גלובאליים.
- יש עוצמה אחרת לגמרי היום.
- כל העבודה בין החברים בלבד. אין יחס מיוחד למדריך, למורה. אין בדור שלנו אדמו"רים. כל מה שאתה צריך זה רק חברים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה