3.2.01

חלק א' - זוהר לעם, פרשת מקץ, אות ק"ו

• הקדמה

• כל פעם שאנחנו ניגשים לתורה, התבלין, התיקון מגיע אך ורק בהתאם לכוונת האדם.
• מסבירים לנו המקובלים שהכל תלוי אך ורק בכוונת האדם הלומד תורה. תורה הם הספרים שמדברים על תיקון הנשמה.
• אלו שמתכוונים למאור, ז"א מרגישים שיש בהם מה לתקן, נקראים שלומדים תורה. יש בהם דרישה לתיקון ושינוי פנימי.
• במידה שמתקנים, האורות מהתורה ממלאים את נשמתו.
• תרי"ג עיטין - תיקון הכלים. תרי"ג פקודין מילוי הכלים המתוקנים.
• אם מתאספים הרבה אנשים יחד, יש להם כח ועוצמה יותר גדולים. במיוחד אם רוצים להגיע להשגת המטרה, גילוי הכח המנהיג והמשגיח.
• העיקר הוא ללמוד איך לעשות כוונות על הלימוד. לפני הלימוד אני מתחייב שאני רוצה להשיג את זה. (אות י"ז, הקדמה לתע"ס)
• הכוונה קובעת את כל טיב הלימוד, ואת התוצאות להן נוכל לצפות מהלימוד.

• ק"ו

• הכל מתרחש באדם המתקדם לקראת התיקון.

• ק"ז

• תמיד אנחנו מגלים תכונות המנוגדות זו מזו, ומתוכן אנחנו יכולים להתקדם לרכישת המדרגה.
• כל מדרגה בנוייה מימין שמאל ואמצע.

• ק"ט

• "ירום ראשי על אוייבי וסביבותי": כשאדם בוחר מה חשוב ומה פחות, עובד על חשיבות המטרה, ומגלה שכל היתר באים או לעזרו, או לעזר כנגדו.

• ק"י

• אפילו שמדובר כאן על דברים שאנחנו לא מכירים ולא מבינים, העיקר שאנחנו רוצים לאתר את האבחנות הללו בתוכינו, כי ודאי שהן נמצאות בתוכינו, ורוצים להרגיש אותן.

• קי"א

• הכל תלוי בעד כמה שאדם מכוון עצמו לתיקון.
• אז לימוד התורה הופך להיות למעמד קבלת האור שמרפא את הנשמה. שמשנה את הכוונה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.
• הדבר היחיד שיכול לעזור לנו להגיע מלא לשמה לשמה, זה המאור המחזיר למוטב.
• יש כאלו שמחכים המון שנים ולא מקבלים את השפעת המאור. למה? כי הכל תלוי בכוונה.
• אם אדם אחרי כל פסוק לא מתכוון שהלימוד יביא לו תוצאה רצויה, אז באמת שאין לו למה לחכות. הוא נופל מלימוד תורה ללימוד חכמה.
• בשביל מה אני לומד? השאלה "מה הטעם בחיי?" צריכה להפוך לדרישה למאור המחזיר למוטב. אחרת לא יעזור כלום.
• היגיעה נמדדת בכוונה.
• לקבוצה אסור לתת לאף אחד מחבריה לעזור את הכוונה בזמן הלימוד.

• קי"ג

• "ממנו ניזונים כולם": כל הנשמות.
• הכל תלוי באורות המילוי והתיקון במגיעים למלכות, לנשמות שנכללות בה, מהיסוד.
• איך מלכות תוכל לקבל את האורות? במידה שהנשמות מתכללות במלכות, במידה שהיא בהשתוות הצורה עם יסוד.
• ביסוד נכללות כל הספירות של זעיר אנפין.
• אם הנשמות שבמלכות נהיות כאחד, כמו יסוד שהוא כולל את כולם, יכולות לקבל את אור התיקון (נקרא גם מזל) מזעיר אנפין.
• במידה שאנחנו מסוגלים לחשוב על החיבור, ומוכנים להתחבר, אפילו שזה לא לשמה וסתם חיצוני, האור בכל זאת מבין זאת ופועל עלינו בכל מקרה. כך אנחנו מתאימים את עצמינו ליסוד, ואז יש מגע בין יסוד למלכות.
• מזל זהו האור שמגיע מיסוד למלכות.

• מאמר "ויכר יוסף את אחיו". אות קט"ו

• שכבת זרע לבטלה היא קבלת אור חכמה מלמעלה למטה ללא מסך, ללא נוקבא מוכנה.

• קט"ז

• מרגע שנעשה צמצום א', אי אפשר לקבל בעל מנת לקבל.
• ברגע שהנברא רוצה כך האור מיד מסתלק.

• קי"ז

• בוקר - הארת אור דחסדים.
• בכלים דקבלה שלא היו מוכנים, הרגיש חושך, ובמעט שקיבלו תיקון, מתחיל להרגיש יום.
• אנחנו גם לומדים בלילה, כדי להכין את עצמינו לקראת היום.

• קי"ח

• יד שמאל וימין - מדובר פה על עבודה בג' קווין.
• בעולם שלנו הכל דרך ימין, להתחיל מימין כל דבר שאנחנו עושים, השעון שמסתובב ימינה. אלו הכל סימנים לכל שברוחניות הכל עובר דרך הימין.
• אפשר לפנות לשמאל, רק אחרי שעברנו דרך ימין. זהו עקרון חשוב בעבודה שלנו - תיקון הנשמה.

• קי"ט

• כאשר לא מכין את עצמו, הרע שולט.
• כתב כאן בקיצור איך הימין מתגבר ומכופף הכל לעצמו, או שהשמאל מתגבר.

• ק"כ

• דש ברגליו: לא נותן להם חשיבות.
• דוד המלך מסמל את עבודת המלכות הכללית, הנקייה ובלתי פוסקת.
• היה במלכות 40 שנה, עד שהגיע לבינה, ובמשך כל ה40 שנה היה במלחמה.

• קכ"א

• ניתן לראות כאן שבכל רגע ורגע היה בודק עצמו, וכל הזמן היה בבירורים. זוהי עבודת המלכות הנקייה.

• קכ"ב

• אסא: הצורות השונות של יחס האדם לרשעים שמתגלים.

• קכ"ג

• אנחנו רואים בנביאים וכתובים גם עבודה רוחנית שבאה מכל מיני חלקי המלכות, מדרגות שונות.
• התנ"ך מספר לנו על האבחנות הללו, וצריכים ללמוד מכל הדברים הללו, שכל האבחנות הללו נמצאות בי.
• אני מגלה בי את התופעות הללו ויודע איך קוראים להם. מזהה בנשמתי את כל התהליכים הללו, מתרחשים בי, ומרכיבים את עולמי הפנימי.
• זה לא משנה אם אני מבין בכל מה שאני קורא - העיקר הדרישה מהאור שיעשה עלי את הפעולה הזו.

• קכ"ד

• המצבים שונים, כל פעם מתגלה רצון שונה במלכות.
• לכל אחד מהמצבים יש את הפחדים, היצר והמאפיינים שלו.

• קכ"ה

• שאר בני העולם: הרצונות שעדיין לא מתוקנים בי.
• איך אני מטפל בהם? הורג אותם? מה עושה איתם?
• לא דורשים מאיתנו שנזהה כל פרט פה ברצונות שלי, אבל בכללות אנחנו צריכים לדעת איך להתייחס למלכות הכללית שלנו, לרצוננו הכללי.
• בכמה שהחלקים הללו יתעוררו, אז נדע כבר בצורה אישית איך להתייחס לכל חלק כזה בנו. בינתיים חשובה רק הכוונה הכללית.
• גם בקבוצה של רשב"י, כל אחד היה כספירת אחת מתוך העשר שמלכות כלולה מהן.
• כל אלו מתגלים בקבוצה, אופיים והחלק שלהם בלכות הכללית.

• קכ"ז

• יעקב לא יכול להתקדם ללא הרצון לקבל של עשיו. אפילו לא להוולד.
• הוא קיים בעיבור כבר ליד עשיו.
• אפילו את שמו מקבל מעשיו - חייב לאחוז ברצון לקבל, אחרת לא יכול להיוולד - להגיע לדרגת היניקה.
• דש בעקביו - מקום הבחירה וההיסוס, קליפת נוגה.
• האם יוכל לזהות מאותו חלק שנקרא עשיו, באיזה חלקים יוכל להשתמש בעל מנת להשפיע.
• הגבול העדין פה של הבירור הוא איפה האדם דש בעקביו, ההבדל איפה כאן אני יכול לעשות גבול יותר מדוייק.
• העדינות בבירור מקנה לנו הבנת הבורא, המערכת.
• עד כמה שאנחנו מתקדמים בעבודה, הבירורים והאחרנות יותר עדינים - כמו בחכמה חיצונית, הכל נהיה יותר מדוייק.
• פעם הטכנולוגיה הייתה עם אבנים גדולות, והיום אנחנו מטפלים ברמת הננו-טכנולוגיה.

• קכ"ח

• הזלזול הזה הורס את הכל.
• למשל בזמנים שאנחנו לא מדייקים בהם, במעשים, כלפי החברה. לא נראים לי חשובים.
• הצורה הלא מדוייקת הזו בפעולה כלפי השגת המטרה - נקראות המצוות שאדם דש בעקביו, שהופכים לעבות העגלה.
• יעקב - הקו האמצעי - דווקא נבנה מהדיוק הזה בגבול בין שני הצדדים.
• נמצא באיזון מדוייק מאד, על חודו של מחט.
• הקו האמצעי נולד מהדיוק בהבדלה בין ימין ושמאל.

• קכ"ט

• הקו האמצעי שאדם מחפש אותו ומשתדל לאתר אותו.
• ודאי שאני לא סוגל, אף פעם אני לא יכול להיות באמצע, אלא או על ימין או על שמאל.
• אלא רק האור עושה את העבודה הזו - נקודה אחר נקודה באמצע בין שני הצדדים, ומכל אלה נבנה בקפידה הקו האמעי. וזאת כל העבודה שלנו.

• למה אנחנו צריכים את כל הפרטים הללו?

• זה מפעיל אצלינו את תשומת הלב, התפתחות הרצון, התשוקה.
• האדם לא יודע מה זה. רק משהו גדול שזז מולי.
• גם האווזים שנולדים - הדבר הראשון שזז הם מקבלים אותו כאמא וזזים אחריו.
• האדם צריך להבין שזה לא בהשגתו בינתיים, ורוצה להשיג את הכל בצורה מלאה.
• כמה שיותר מתקדמים, מקבלים לזה יותר תיאבון.

• מה הם רחמים מהימין ודין מהשמאל?

• מלמעלה אין התחשבות בתכונות הטבעיות שלי. אלא רק עד כמה שאני יכול להשתמש בתכונות שקיבלתי, כדי לעשות כאן איזה צעד קטן לקראת התיקון.
• במאמר השלום בעולם הוא מדבר על זה שלא נוכל להתחשב בכל הנטיות והתכונות של אדם, ולכן אנחנו רוצים להתייחס לכולם בצורה שווה.
• אבל כאן הוא שונה - הקב"ה מתייחס אליך ברחמנות, בחסד. לא משנה אילו תכונות יש לך. "בראתי יצר רע".

• מאמר "ויזכור יוסף את החלומות". אות אות קל"ב

• זה סיפור ידוע - שלמה המלך, קהלת, סנבדרין...
• כל פעולה שמלכות עושה כעבירה, בדר"כ ניתן לספר את זה בעזרת נשים - כי הן הכח המתוקן או המקולקל שמתגלה.

• קל"ג

• עשה הרבה אבחנות במלכות, הרבה יותר מדוייקות.
• לקח את האחים והביא אותם למצרים - כל תכונה קיבלה תוספת עביות ממצרים והפכה להיות תכונה הפעילה במלכות.
• חס ושלום לא לדמיין אותן כשנים עשר עשר, אלא כתכונות של המלכות.

• קל"ד

• רוצה כאן להסביר לנו את המלכות עם מערכת השמש והירח, מערכת עליונה יותר.
• בינה כל הזמן משתוקקת לתקן ולמלאות את המלכות.
• פרצוף ס"ג עושה את התיקונים, המילויים עד גמר התיקון.

• קל"ה

• אמא שהשאילה בגדיה לביתה: תיקון הנוקבא בז"ת דבינה.

• איך אוכל לשמור על הכוונה בזמן הלימוד?

• לא יכול.
• אם אין ערבות מהחברה בשביל זה, זה לא יקרה.
• לבד אני לא יכול. אני מקבל לבד מלמעלה רק נקודה שבלב. כל השאר זה האגו שלי.
• הכוונה שלי בנוייה כולה על השתתפות עם האחרים.
• אם הם לא נמצאים בזה ולא חושבים על זה, אני לא יכול להתקדם.
• זו צריכה להיות הערבות כללית בינינו.
• אפילו שהחברים שלי לא מסוגלים עדיין להפעיל את הכוונות שלהם בצורה אקטיבית, אני כמו ר' יוסי בן קסמא משתמש בהם בכל מקרה. מתוך אהבה אליהם, כמו הגדול שאוהב את הקטן. ובגלל שאוהב אותם יכול להוציא מהם את הרצונות שלהם.
• לדבר על חשיבות המטרה, הבורא, הלימוד, הכוונה זה דבר מאד חשוב. כמו שרב"ש מסביר לנו במאמרים שלו.

• אם קב"ה זה זעיר אנפין, מה יש למעלה, אבא ואמא?

• אלו מערכות יותר גבוהות.
• הקב"ה הוא בסה"כ הדרגה שיותר גבוהה ממני, ואיתה אני יכול להיות בקשר.
• אני תמיד בקשר עם מדרגה יותר עליונה ממני, ולא יכול להיות להיות בקשר עם מדרגות עליונות ממנה.

חלק ב' - כתבי בעה"ס, עמ' 193, פתיחה לחכמת הקבלה, אות קל"ט

• הקדמה

• בספר האילן מתוארות העליות (ציור א'-י"ב) של זו"ן דאצילות (3 עליות), עליית עולם אצילות לא"ק (3 עליות) ועליית ג"ר דא"ק לעולם א"ס (3 עליות).
• כל עלייה היא משולשת, רכישת אורות נשמה חיה יחידה.

• קמ"א

• השלמה דמין א', כמו שהיה בעולם נקודים - השלמה ע"י העליון. אבא הצטרף לכתר דנקודים.
• השלמה דמין הב' - שכבר מקבלים אותם.
• בעליית אצילות לא"ק כל פרצוף מתלבש על מ"ה דפרצוף המקביל לו בא"ק.

• האם ההשתוקקות להתאחד עם האחרים, או ההשתוקקות לתקן את עצמי תמשוך יותר אור?

• זה היינו הך.
• המציאות היא מציאות אחת. זה אותו דבר.
• או שאני אהיה מתוקן, או שאהיה מחובר עם החברים, או איתם ועם הבורא - זה אותו דבר.
• המצב הוא אותו מצב. נקרא אחד. זה הכל, אין יותר.
• בכל מצב אנחנו צריכים לגלות ולהגדיר את המציאות.
• כדי לזהות מצב בצורה מתוקנת אנחנו צריכים להתכלל כולם כאחד, מול הכח העליון שגם הוא אחד, הרצונות שלנו מקבלים את המילוי שזה הוא, ואז מתגלה בנו הכל.
• אין כאן הרבה כוונות - אלא כוונה אחת, לדבקות. אין עוד מצבים. בנקדות הדבקות אנחנו כאחד, והבורא איתנו כאחד.

• קמ"ג

• הכל ניתן לקבל בעלייה.
• אתה חייב להידבק ולהתכלל בעליון.
• ואז חוץ מהחיים המינימליים שלך, אתה משיג בו הכל.
• עד גמר התיקון, הכל בעלייה.
• השלמת ע"ס דמין הב' - זה מה ששבר את הכלים דנקודים.
• מלכר דמשיחא - חלק המלכות שנקרא משיח.
• ועמדו רגליו על הר הזיתים - שהבורא ימלא את כל הרצונות של הנבראים.
• רק בדרך עלייה, בגדלות דמין הא', אנחנו מתקנים ביחד בינתיים.

• שיר - יש לנו שיטה

חלק ג' - כתבי בעה"ס, עמ' 438, הקדמה לספר הזוהר, אות כ"ה

• כ"ה

• הגוף = הרצון לקבל שלנו.
• ירקב הגוף בעפר = אנחנו פוסלים אותו משימוש.
• מה זו תחיית המתים? הרצונות הזוועתיים שאיתם רק מתרחקים מאלוקות קמים בכל תפארתם?
• אותם הרצונות הללו צריכים להתעורר בנו שוב? שפסלנו אותם? אחרי שמתו ונרקבו איך הם קמים בחזרה?
• הם צריכים להתעורר במומם - באותה העוצמה שבזמנה פסלתי אותו.
• אנחנו קונים רק כלים דהשפעה, ועובדים רק איתם מעל הרצון לקבל שלנו במשך ששת אלפים שנה. אבל לא ברצון המקולקל, בלב האבן שלא יכול להיתקן. אנחנו בונים רק על פניו ט' ראשונות וזה הכלי דנשמה שלנו.
• בינתיים כך אנחנו עושים, במשך התיקונים.
  
  
• 
  
  

• מה זה אומר "להעלות אותם לאצילות"?

• כמו בעולם הנקודים, שגו"ע דאו"א יצטרפו לאח"פ דכתר.
• שהתחתון משייך עצמו לעליון.

• האם ל"ב האבן אלו התאוות הבהמיות שלנו?

• הגופניות, לעולם הזה? לא. עליהם בכלל לא מדברים.
• הרצונות הללו בכלל לא מפריעים. עוד יתפתחו לי רצונות יותר גדולים. תעזבו אותם.
• יצר הרע זה חוסר הקשר והדחחיה בין אדם לחברו.
• היצה"ר הוא בדרגה האנושית, בין בני האשם, כתוצאה משבירה.
• זה שאדם רוצה לאכול, לחיות חיי מין, לקבל כבוד כסף ושליטה. זה סתם תוצאות משניות, בזה אנחנו לא מטפלים בכלל.
• אנחנו לא צריכים לעסוק בשום דבר חוץ מחיבור.
• באות הדרך שבה הכלי התקלקל, באותה הדרך הוא צריך לעבור תיקון.
• נשבר הקשר בינינו - ורק אותו אני צריך לתקן.
• אם אני אוכל חצי קילו אוכל במקום קילו - וע"י זה אקרא צדיק זה לא נכון.
• כנסת ישראל נבנית רק מקשר נכון בינינו.

• מה זה שנאת חינם?

• אני שונא את האחרים מלכתחילה, אפילו שלא עשו לי דבר רע.
• לא מוכן לחשוב עליהם כמו על עצמי.
• שנאה היא כנגד אהבה.

• למה כלפי התינוק אני מתייחס באהבה? ולחלקים אחרים אני מתייחס בשנאה?

• אני מרגיש שאני יכול לנצל אותך, אז אני מנצל.
• גם היחס הטוב שלי זה סוג של ניצול.
• אבל בהשפעה אמיתית, אין שום טובה שיוצאת לי מזה.
• השנאה ברוחניות מתגלה כנגד המאמץ שלי להתחבר איתם.
• אז מה ההבדל בין רוחניות לגשמיות?
  
• ע"י היגיעה אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בזדונות ושגגות. רק ע"י יגיעה רבה.
• אנחנו משתדלים להגיע לחפץ חסד ואהבה - ורק אז מגלים שאנחנו הפוכים.
• מרגע שאדם מתחיל להתכלל בקבוצה, מגלה שרוצה לאהוב ולהתחבר לערבות, ומגלה ששונא אותם ודוחה אותם.
• רק כששני הדברים מתגלים אחד כנגד השני, אפשר לעבור מחסום.

• מה יש בחיבור הזה ששונה מהחיבור הגשמי?

• זה חיבור בינינו שיהיה דומה לבורא.
• חד מקבל חד.
• רק אז האור העליון יכול להתלבש ברצון אחד.
• לפי מידת הקשר בינינו מתגלה אור - נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
• בששת אלפים שנה אנחנו עושים את העבודה, חוץ מלב האבן. הכל חוץ מזה.
• לב האבן זה רצונות שאם אתה מביא לי אותם - אני מייד נופל לשנאה. ואת זה הוא מתקן בסוף.
• תכונת החיבור שלנו נותנת לנו התפעלות והתרגשות תענוג מהחיבור שנקרא אור.
• אור זו התפעלות הכלי ממה שהשיג. כשהשיג קשר ואהבה.
• מילוי הוי"ה הוא עוד צורות התפעלות של הכלי, שנקרא אור פנימי.
• אין לנו לאן לברוח מהאיחוד, מהערבות. זה מה שהכינו לנו מלמעלה כדי שנרגיש את הבורא.

• איך נשתווה אם אנחנו שונים בטבעינו?

• דווקא ע"י השוני שבנו, נרכוש מסך ואור חוזר.
• אין הבדל בפנימיותינו. כי הכוונות שלנו הן לחיבור.
• המלכות הסופית נכללת מהמון נשמות, השונות לגמרי זו מזו.
• והקשר ביניהן הוא שכל אחד משפיע לאחרים כפי שמסוגל.

• מהי השנאה?

• זה לא לשנוע מישהו, שימות.
• זה מה שמתגלה אצלי כאשר אני מתאמץ לאהוב אותו ולא מצליח.
• היא מתגלה רק ע"י האהבה שאני מנסה להשיג.
• חייב להיות אור גדול כדי לגלות לנו את התופעה הזו.
• עכשיו אנחנו לא באמת מרגישים שנאה, אנחנו סתם כאן כבהמות. הרוחניות לא מתחשבת בזה בכלל.

• מה זה הר סיני? אחד?

• מגלים זאת ביניהם, שנאה כללית משותפת.
• רוצים להתחבר לאחד - ומגלים זאת כשנאה הדדית מושלמת בין כל חברי הקבוצה. זה הר סיני.
• אנחנו עובדים על חיבור, כדי שיהיה לנו כלי משותף, ובזה נגלה את האלוקות, תכונת ההשפעה. זה האלוקים.
• במקום זה מגלים שנאה הדדית - היא נקראת הר סיני.
• מה עושים? צועקים הצילו. ואז מגיע האור המחזיר למוטב.

• מה ההבדל בין האגו הפרטי לבין האגו הכללי?

• אין פרטי וכללי, כולם תלויים בכולם. אחד קודר חור בדופן הספינה וכולם טובעים.
• אם אנחנו הולכים לקרב, או שכולם חיים או שכולם מתים.
• העניין הפרטי נעלם. קומנדו. או שכולם מצליחים או שכולם מתים.
• או אני או כל הקבוצה, זה אותו דבר.
• זה עניין הערבות - אנחנו מוכנים ללכת על זה, אבל לא מסוגלים.
• הכרת חוסר העברות, אנטי ערבות - אלו הלוחות שנשברים.
• יצר הרע המתגלה בצורה אמיתית זה עגל הזהב.
• מי עושה אותו? אהרון? החסד? זה מתגלה רק מתוך יגיעה.

• האם האנשים שיבואו לקונגרס יצטרכו לגלות את חוסר החיבור בעצם?

• אחרי כל הגלגולים של הנשמות, לא נראה לי שאנחנו צריכים להתעכב במצבים הללו.
• הגאולה הזאת, היציאה מהגלות הרביעית הזו צריכה להיות מהירה וחלקה.
• הגילויים יהיו גרועים מאד, אבל לא בחומר - אלא במודעות שלנו, ברגש, בשכל, בהכרה. אבל לא לאורך זמן רב או מצבים פיזיים רעים. אלא בהכרה.
• כל שלב עליון יותר, הוא יותר קצר, יותר רוחני. בפירמידה. בצורה יותר איכותית. בפחות חומר, וביתר הצמצום, התדר.

• אז בכנס הקרוב אפשר לעשות קפיצה?

• ברור. הכל תלוי בנו.
• כל המערכת מתחילה להתחבר בצורה גלובלית.
• כל הנשמות והמקובלים מהעבר מתחילות לגלות את הקשר ביניהם.
• אלו לא תופעות לינאריות, אלא מערכתיות מהמערכת השלמה.
• המערכת מתחילה לקום לתחייה. יש התקדמות גיאומטרית, לא לינארית, בעקומה.

• מה עם אנשים שלומדים איתנו המון זמן, ושואלים שאלות לא לעניין?

• רואים עד כמה שהם נמצאים עדיין בבלבול.
• זה סימן שאדם צריך לעבור איזה קורס קצר ע"י מדריך, שיסדר לו את הדברים.
• יש בלבול על בלבול.
• טוב שהם מתגלים עכשיו לפני הקונגרס.
• כל האנשים שמתכננים להישאר מאחורי המסך ולא למפגש צריכים להיזהר.
• זה לא מין הסתם שאנחנו נמצאים בגופים פיזיים.
• אנחנו נעבור הרבה חומר בקונגרס. אבל אנשים צריכים להכנס לקמפוס.

• איך אנחנו יכולים להתכונן לכנס כדי לזרז את ההתפתחות שלנו?

• כל העבודה היא בהתבטלות כלפי האחרים. גם ותיק וגם חדש.
• אין תא בגוף שיותר חשוב מהאחרים. אחד קודר חור, וכולם טובעים. זה לא שייך לגודל או ותק.
• ההכנה היחידה היא בביטול עצמי כלפי אותו המפגש הגדול, אותו החיבור.
• רק בנקודה הזו נגלה את האלוקות.

• אם אני יושב בשיעור וחושב על אוכל? זו הפרעה?

• כן. לך לאכול משהו ותחזור לשיעור. תחזיק איזה קרקר בכיס.
• כדי להתפטר בכל ההפרעות הגשמיות, מותר לך לתת לגוף מה שהוא דורש.
• אחרת תהיה עסוק בזה כל הזמן. אתה לא יכול להתעלות מעל זה.
• תן לבהמה מה שהיא דורשת.
• אבל בצורה כזו : "זהו. ועכשיו אני עובד".
• זה נותן לך יחס נכון לעולם הזה, כיסוד שממנו אתה עולה.
• אתה נותן לו מה שהוא צריך, והראש שלך צריך להיות כל הזמן במטרה. לראש אסור להתנתק.
• ואז אתה מברר דברים, אפילו שאתה נמצא בבהמיות. זה הלימוד.
• ומבחוץ יכולים לראות שאתה זולל, וכו'. זה לא משנה.

• מה עם חברים מחו"ל? צריכים להגיע לכנס?

• לא. רק מי שיכול.
• אנחנו נמצאים יחד בכל העולם.
• שלא יבואו. אנחנ ונהיה יחד בלב ונפש וזהו. כאילו שאנחנו במקום אחד.
• אבל שיתארגנו ביניהם להיות יחד. להיפגש יחד באותה העיר שאנחנו גרים בה.
• היחד הזה זה מה שקובע. מיעוט הרבים שניים.
• אם שניים יכולים להתאחד יחד באיזה מקום נידח בעולם, זה נחשב שהם נמצאים איתנו.

• יש לי חבר שמאד רוצה להגיע לכנס, אבל לא מאפשרים לו.

• אם אנוס - שישאר באיזה קשר שמסוגל.
• ואז העונש מהשמיים ישלים לו מה שחסר.
• הוא יסבול, והסבל הזה יקשור אותו איתנו יותר.
• אבל החשבון צריך להיות קר - ולא שחמתו שרוצה שישאר בבית.

• שיר - הבחירה