שיעור בוקר 27.5.10

חלק א' - זוהר לעם, פרשת ויקרא, אות שכ"ג

• הקדמה

• הזוהר נכתב לאנשים שרוצים להגיע למטרת הבריאה.
• הזוהר יכול להיות או סם החיים, או סם המוות.

• שכ"ד

• אין לנו קשר אחר עם הבורא, עם המציאות העליונה, אלא רק ע"י אותו האור שיכול להאיר לנו אם נפתח את הרצון לזה.והחסרון הזה מגיע מהסביבה.

• שכ"ה-של"ד - מהי אישה? ומדוע אוי לעולם שנשים שולטות בעולם?

• נשים זהו הרצון לקבל.
• האישה מעוררת חסרונות, גם בגשמי וגם ברוחני. היא החסרון המגולה. ובלעדיה אי אפשר להמשיך צעד אחד קדימה.
• אבל אי אפשר שהרצון הזה ישלוט. אלא כח ההתגברות.
• כמובן שלא מדובר על הגשמיות - רק על הרוחניות.
• ובכלל, אסור לשייך שום דבר רוחני לגוף הזה, זו בהמה. אין בה טוב וגם לא רע.
• יש אנשים שאומרים שבעת הנחת תפילין הגוף מתקדש - זו עבודה זרה. איך זה יכול להיות? אם אני נכה ויש לי פרוטזה מעץ במקום יד, העץ יתקדש אם אניח עליה תפילין?

• של"ה

• כמובן שכל הדמויות שמופיעות כאן - סנהדרין, משה וכו' - הן כולן מדרגות בתוכינו ותו לא.

• של"ו - מהם סימני ההתקדמות בלימוד הזוהר לעומת תע"ס?

• אדם שלומד, יש עליו לעשות פעולות עשייה בהתכללות עם הקבוצה, בכמה שיכול, בתקוה להשאר משם הגברת הרצון.
• אנחנו צריכים להשתמש בקבוצה כדי להגדיל את הנקודה שבלב.
• השינוי הגדול נעשה מרגע שהאדם מבין שחייב להתכלל בסביבה כדי לקבל משם כח נוסף לגידול הנקודה שבלב.
• ואז עם החסרון הנוסף הזה, מתחיל להבין שהוא חייב לפנות לבורא. לפני זה שמע, אבל לא היה לו דחף לזה.
• אלו הסימנים שאנו צריכים לראות אותם כסימני ההתקדמות.

• מה זה להתכלל?

• אם אני אחכה עד שאני ארצה להתחבר עם הסביבה, זה לא יקרה. אני לעולם לא ארצה.
• לכן יש לפנינו פעולת ההפצה. או סתם פעולות התכללות אחרות. סעודות, ישיבות חברים או דברים אחרים שעושים יחד.
• הפעולות המשותפות בינינו קושרות אותנו יחד.
• ואז אנשים מתחילים להרגיש את הנחיצות בקשר עם הסביבה.
• ללא התעסקות בהפצה, עד שמתחיל להתכלל באחרים זה קשה.
• וגם תלוי איזה סוג הפצה. ישנם סוגי הפצה לא רצויים לאנשים שלא מוגנים במסך. למשל שנותן הרצאות וכח לחברה, ומתחיל לקבל מהם כבוד. ואז במקום לפתח חסרון, מפתח מילוי איתם. זה רע מאד.

• של"ט-שמ"ב

• מצליחים לשמור על כוונה, או שיש קושי?
• כוונה הנכונה אפשר להשיג, בתנאי שמקבל חסרונות מהסביבה.
• אם נכלל מהסביבה, וכל הזמן רוצה להיות בין כולם - יקבל מהם חסרונות ויוכל להחזיק את עצמו כל הזמן בחסרון לבורא.

• "רחל מבכה על בניה" - שמ"ג-שמ"ט

• לאה ורחל הן שתי נוקבאות דזעיר אנפין.
• נוקבא הגדולה לא משתתפת במלואה בכל הדברים, אבל הקטנה נמצאת בבכי - כי היא הראשונה שצריכה להיתקן.

• האם תלמידים שלומדים לבד באינטרנט יכולים להגיע לזה דרך מפגשים וירטואליים?

• רצוי להיות קצת יותר בקשר.
• האם אדם משתתף בהפצה, במעשה? האם ממשיך את הדרך הזו?
• אין לנו עוד דרך למצוא חן בעיני ה', אלא רק ע"י גרימת תיקון לעולם.
• לימוד התורה הוא לא לימוד רגיל - אדם חייב להשתתף במשהו. למצוא עצמו תעסוקה בהפצה. ע"י כך קושר עצמו למערכת הנשמות.

• "הנני מושיעך מרחוק" - שנ"א-שנ"ב - האם הזוהר מספר לנו על אותו מצב במלים שונות, או מדבר על אותו מצב?

• השאלה היא האם יש לנו דרישה שהזוהר ישפיע עלינו עם המאור המחזיר למוטב?
• טוב לשמוע את הזוהר מנגן, מידי פעם להזכיר את הכוונה. יש לך חסרון? תדרוש תיקון. אין חסרון? תצטער על כך, זה גם תיקון.

• "אודך לעולם כי עשית" - שנ"ג-שס"ג

• בינה, זעיר אנפין, מלכות, שכינה, נצח והוד. אנחנו מתחילים להבין איך שהמערכת עובדת, ואיך זה מורגש בפנים.

• למה ציון היא יסוד דמלכות?

• ציון הוא מהמילה יציאה, ללא אורות. ומצד שני, מהיציאות ממדרגה הקודמת, נולדת מדרגה חדשה.
• מאותו חסרון שגרם ליציאה, אתה עכשיו מגיע לתורה.

חלק ב' - פתיחה לפירוש הסולם - אות כ"ד, כתבי בעה"ס עמ' 210

• הקדמה

• עולם אינסוף, מלכות, קיבלה שם כל האור בעל מנת לקבל, אבל לא היה אסור. הייתה בדבקות - כי לא נגלה שהיא הפוכה.
• מצד הבורא אנחנו מתוקנים, הקלקול הוא רק מצידינו.
• אבל כשהגיע ההרגשה אני המקבלת והוא המשפיע - יוצא שהיא מתחילה להרגיש את השוני. וזה מקלקל לה את כל המצב. היא חייבת להגיע לשלמות, דבקות, השתוות הצורה.
• היא לא רוצה להרגיש המקבלת, אלא הנותנת. רוצה לבנות יחס אחר.
• הכל תלוי במה שמלכות דא"ס קובעת.
• אח"כ היא מתחילה לראות איך ואיפה יכולה לתקן עצמה.
• בודקת עצמה בט' ראשונות, מפה עד הטבור. ראש הוא מחשבה, שורש. מפה עד הטבור ישנם בחינות א', ב', ג'. ומתחת לטבור זו התפשטות המלכות - בחינה ד'.
• המלכות דוחה את בחינה ד', ועושה את כל הפעולה שלה מבחינה ד' ומעלה. לא משתמשת בבחינה ד'.
• לכן אומר שבעולם אדם קדמון, אין עדיין קבלה בעל מנת להשפיע. אין עדיין נברא שמתחיל לעבוד. זה עולם העקודים.
• ציור - ש' עד ג' הם ראש. ש' עד ג' דמלכות הם א"ק. ד' דד' היא מתחת לטבור דא"ק, ריק, עד הסיום.
  
  
  
  
• ואז צריך להתחיל להשתמש בה, וזה רק ע"י עזרה (כמו קביים) בשיתוף מבינה למעלה, חיתוך לב האבן וכו'. יוצא שאפשר להשתמש בה רק עם שיתופה בבחינה ב'.
• וזה בעצם הקו האמצעי.

• כ"ה

• האם הקו האמצעי הוא כבר בהכנה מלמעלה למטה או שזה חדש מהאדם?
• כל עולם האצילות הוא בג' קוין. כל המצבים שלנו ברוחניות הם כדי להיות בהתאמה עם העליון.
• איך יכול להיות שאתה בונה משהו חדש? אתה רק מגלה כלפי עצמך, לפי ההכנה שלך.
• ישנם אנשים שיכולים להגידלך מה יקרה עוד כמה שנים. אין בעולם משהו שלא נמצא, רק נסתר מאיתנו.
• למה כתוב שאסור לגלות עתידות? כי זה מונע מהאדם את העבודה הנקייה שלו.

• כ"ו

• אנחנו יכולים לחלק את האור לג"ר ולז"ת. אנחנו יכולים להקטין את ההארה. אבל לא מסוגלים להבין אין יכולים להיות ימין ושמאל במקום אחד. גם קבלה וגם השפעה במקום אחד.
• שיתוף בינה ומלכות יחד - זה נקרא תיקון קוין.

• האם בינה יכולה להתכלל עם מלכות רק ע"י ביטול מלכות בפניה?

• כן. עד גמר התיקון. ורק אז יהיו שתיהן מאירות יחד - זה נקרא קטרוג הלבנה.

• למה אתה אומר שקשה להבין שיש שני הפכים בנושא אחד?

• כי בעולם שלנו שני הפכים מבטלים זה את זה.
• ברוחניות הם חייבים להיות כאחד ממש, בעבודה משותפת ביניהם. ולזה אנחנו מגיעים רק ע"י מסך דחיריק.

חלק ג' - הקדמה לתע"ס, אות י"ב, כתבי בעה"ס עמ' 772

• הקדמה

• לא לשמה זה נקרא שמאמין בבורא, בתורה, מצוות, במאור המחזיר למוטב, עושה הכל כמו שצריך - ועדיין מרגיש שיש לו מזה איזשהו רווח לעצמו. שחושב שתהיה לו מזה איזו הנאה.
• איו ברירה, אנחנו באים ללשמה רק דרך לא לשמה. וזה בסדר.
• אפילו שהכוונות שלך לא טהורות, אבל הוא פועל עליך ומשנה לך את הטבע.
• הוא עושה איתך את החשבון הזה, והוא יודע מה לעשות. גם זה טוב, האור מתחשב בזה, הוא יודע שאתה קטן, כי הוא מרא אותך מלכתחילה.
• צריכה להיות דרגת אמונה, ואז אם אדם נמצא באמונה, האור משפיע עליו ומביא אותו ללשמה.

• מה עם התאים בגוף? הם עובדים ב100% השפעה ללא הכרחיות?

• הכרחיות זה לא יגונה ולא ישובח. הכרחיות זה מטבע הבריאה, לא עושים על זה חשבון.
• או שאדם מגיע למצב של לא לשמה עם אמונה, ואז האור המקיף פועל עליו ומביא אותו ללשמה.
• או שמגיע ללימוד ללא אמונה, ואז ע"י לימוד התורה הוא רק מקבל ירידה. חייב להיות הקדם האמונה.

• י"ד - מה זו אמונה?

• מסירות נפש לעיסוק בתיקון. בצורה הנקייה ביותר. לב נקי.
• אני כל רגע בחיים שלי, עם כל מה שאני מסוגל - מוסר לתיקון.
• זו לא אמונה עצמה, אלא גישה לרכישת אמונה.
• מידת ההשתוות של הכלי לאור נקראת אמונה.
• הנקודה שבלב היא נקודה שבורה. למה? רע לי. אתה משתוקק לטוב ומיטיב, ולהשפעה? ממש לא. החסרון לשך אגואיסטי, וגדול יותר מכל האחרים.

• איך אפשר לדעת כמה אמונה יש באדם?

• לפי המסירות שלו, בצורה נקייה, ופנימית, ובודק את עצמו בהכל. שדואג לעצמו להכרחיות, וכל מה שמעבר לזה מקדיש להשגת המטרה.

• למה קוראים לזה זכייה באמונה? זה כמו זכייה בלוטו?

• זכה מהמילה זכות. זו זכות. כמו בבנק - השקעתי את כל כספי ועכשיו יש לי זכות בבנק. התייגעתי בשביל זה.

• ט"ו

• שידע בנפשו - שיהיה בטוח שאינו טועה.
• אלו שלומדים בצורה לא נכונה את התורה - מגיעים לסם המוות. ואל סתםמוות, אלא סם המוות.
• נמצאים במוות, ולא מרגישים שזה מוות, אלא חושבים שאלו החיים. אנחנו רואים את זה הרבה.

• זה נשמע מסובך.

• זה קל מאד כי אתה מקבל כח מהחברה לעשות את זה.
• לבד - יש לפניך קיר. יחד - הקיר נופל, ויש לפניך כביש. וזה בידיך שלך בכל רגע.
• הכל פרוש ופתוח לפניך.

• זה נשמע מילכוד. מה זאת אומרת שאני חייב להתחבר?

• התהליך הוא כזה: אני מתחיל מהאגו שלי --> אמונה --> לא לשמה --> לשמה.

• ט"ז - אז עלי להתעסק בתורה או לא? היא יכולה להפוך לי לסם המוות אם לא אעסוק מה כמו שצריך...

• אנחנו צריכים להתעסק בלשם מצוות לימוד תורה, כדי להגיע לתיקון.

• אז איך נצליח לשנות את ידיעות העם לגבי השימוש במושגים הללו?

• ע"י הפצת חכמת הקבלה.
• אנשים שמגיעים כבר שומעים את הדברים הללו בפעם הראשונה.

• מהי אמונה?

• תכונת ההשפעה שאדם רוצה להשיג, ע"י השתתפות בקבוצה וכו'.

• למה שמו לנו תנאי של חיבור כדי להצליח?

• כי בחיבור אתה פועל בעל מנת להשפיע. ולא רוחני, אלא גשמי.
• ואז לאט לאט ע"י הפעולה הזו, אתה משתנה.

"אהבת חברים" - כתבי רב"ש, כרך א', עמ' 17

• שיחה

• אם אדם מוסר עצמו בקבוצה ספרים ומורה, הוא בזה רוכש מסכום הנקודות שבלב שלהם רצון להשפיע. אם הם עשרה, הוא מרוויח פי עשר.
• כל זה נעשה רק ע"י המאור המחזיר למוטב כמובן.
• מכאן הוא מגיע ליראה - "האם אני משפיע לבורא?"
• זו תוצאה ישירה מהרצון להשפיע, זה מגיע מטבע הדברים.
• מכאן עולה לדרגת האמונה, הבינה, כלי, שכינה, חפץ חסד - תשובה מיראה.
• מכאן עולה לתשובה מאהבה.
• כל הדרגות הללו כמובן הן לפי השפעת האור המקיף.

• איפה העבודה בלא לשמה?

• מגיע לזה כאשר הכלי שלו נמצא בהשפעה ללבורא. ח"ח זה כבר לשמה.
• לאהבה אנחנו מגיעים בסוף. זהו התיקון הסופי של הכלים. התיקון האחרון.

• האם יראה לא להשפיע נחת רוח לבורא צריכה להיות אותה היראה כלפי הקבוצה והחבר?

• כן, אבל חשוב מה הסיבה לזה. זה האמצעי וזו המטרה, אבל בסוף הם מתחברים.

• מה זה ואהבת לרעך?

• זה תיקון כזה שאתה כבר לא מרגיש את ההבדל בינך לבין החבר. לא מבדיל ביניכם.

• מה בדיוק מוטל עלי לעשות?

• יש דברים חיצוניים שאנחנו עושים, לצורך המטרה כמובן.
• ובתוך המסגרת החיצונה אנחנו מכניסים את הרצון שלנו. זוהי סתם מסגרת גשמית, ללא הרצון שאתה מכניס בה.
• מה שחשוב הוא מהי הכוונה שאתה מכניס בפנים?
• אני צריך את סה"כ הנקודות שבלב של כל החברים שלי. זה מה שאני רוצה.
• ומבטיחים לי שהמערכת הזו כבר נמצאת. הכל מוכן. רק תלוי בעד כמה אתה נכנס ומכניע עצמך כלפיהם, רואה אותם כגדולי הדור.
• ואם כן - אתה מקבל דרך המערכת הזו את הרצונות שלהם. הם נותנים לך כח ההשפעה רצון להשפיע.
• זה עדיין אגואיסטי, אבל לפחות אתה רוצה את זה.
• ואז מגיע היראה - מחשבות אגואיסטיות, אבל על להשיג השפעה.
• האם אני משפיע? אבל מה יהיה לי מזה?
• יש כאן שתי עצות - התאספות היחידים, וההתבטלות כל אחד כלפי השני.

• האם ע"י חיבור יהיה ניתן להדביק אדם שמגיע לדוכן בשבוע הספר?

• בהחלט כן.
• אם נרצה להאיר לכולם ע"י אותו הקשר שאנחנו רוצים לבנות בינינו, האנשים יימשכו לדוכן שלנו ואפילו לא ידעו למה.
• הנשמה נמשכת לאיחוד אמיתי. זה בכלל לא תלוי בהם, אלא בנו.

• איך בפעולה הזו כולם ישתתפו בזה, גם אם נגיד לא יכולים להשתתף פיזית?

• לא חשוב, כולנו צריכים להיות בזה ולחשוב על זה.
• אנחנו צריכים להצטייד בכוח האיחוד. וזה הדבר היחיד שיעזור לנו.

כנס זוהר לעם טורונטו 11.5.10

חלק א' - זוהר לעם

• שיחה

• עד כמה שהמערכת, הנברא, יותר מורכב - יש לו בעיות יותר גדולות.
• אין נסים.
• חכמת הקבלה היא שיטה לשינוי טבע האדם. לא עושה שום דבר אחר חוץ מזה. אין קסמים. שום דבר אחר לא עוזר.
• מי שרוצה לשנות את הטבע שלו - חכמת הקבלה היא האמצעי לעשות זאת. ורק לשם כך אנחנו עושים את כל הפעולות שאנחנו עושים.
• האדם הוא הכי רגיש ועדין מכל הטבע הסובב אותו.
• סה"כ אדם צריך לעשות חשבון - בשביל מה אני נמצא בזה? לקראת מה אני הולך?
• אם באדם התגלה רצון ששייך לדרגה הרוחנית, אז אין לו ברירה. הוא לא יכול להתחמק מזה.
• אנחנו צריכים להיות סבלניים לכל האנשים שמגיעים לקבוצות, ולהבין שאלף נכנסים לחדר, ואחד יוצא להוראה.

חלק ב' - שאלות

• אם לאדם קשה להשאר בקבוצה, עד כמה רחוק הקבוצה צריכה ללכת כדי לעזור לו להשאר?

• הקבוצה חייבת להיות בבירור חשיבות המטרה האמיתית.
• וזה צריך להיות ברור לכל אחד ואחד בקבוצה. גם גברים וגם נשים.
• המטרה צריכה להיות ברורה - השגת האלוקות, השפעת ואהבת הזולת, והאמצעי - האור המחזיר למוטב.
• אם הקבוצה מדברת על זה, מבינה את זה יותר ויותר, להסכים עם זה - אז נעשה בירור.
• כל יום האדם צריך להיות בבירור - לצאת או להכנס. כל רגע.
• מצד הקבוצה לא צריך להיות לחץ - רק בירור חד - זה מה שאנחנו מבררים.
• באנו לכאן כדי להתכופף כלפי הקבוצה, לקבל מהם חשיבות המטרה.
• העיקר לדאוג שיהיה ברור מה אנחנו עושים, בשביל מה אנחנו מתאספים. ואז הכל מסתדר.

• האם הקבוצה צריכה להשתדל להחזיר חברים לקבוצה?

• הקבוצה מוכנה לקבל כל אחד ואחד שיקבל עקרונותיה.
• אנחנו הולכים לפי עקרונות המקובלים. ולכן כל הזמן לומדים את החומר שלהם.
• אם יחזור יחזור, אם לא לא.
• איכות יותר חשובה מכמות - קבוצה קטנה ומחוברת יכולה להגיע לרוחניות לעומת קבוצה גדולה ולא מחוברת.
• זו בחירה אישית ואינטימית של האדם. תן לו את זה!

• איך אפשר להשאר תמיד ברוח של הכנס?

• היינו הרבה אנשים מכל מיני סוגים בכנס, ואין לנו ברירה.
• תמיד אדם מגיע לאיזו אקסטזה מסויימת, ואח"כ זה יורד - אי אפשר להחזיק את זה לאורך זמן.
• זה נובע מערך הפוך אורות וכלים - תמיד זה גדל, והשני גדל, לסירוגין. ימין גדל, ואז שמאל גדל - ואז עובד עם קו אמצעי. וכך מתקדם.
• לחשוב שזה ישאר כל הזמן זה נגד הטבע. אדם צריך להרגיש שהוא מתקדם, ולא נמצא כל הזמן באיזו נירוונה או ענן ורוד.
• אנחנו צריכים להרגיש את ההתנגדות בפעולות והשגות.
• יש הרבה יותר תענוג מעבודה קשה. אח"כ חייבים לחזור למצב של קושי, בירורים ותיקונים. ואח"כ שוב לאיזה ארוע וסיכום.
• להגיע להשתוות בין שני הכוחות הפועלים בטבע היא רק ע"י אינטראקציה ביניהם.

• מלמדים אותנו להסתכל על החברים כגדולים ממך, האם זה תופס גם לאנשים אחרים מחוץ לקבוצה?

• מה מטרת החיים שלהם, שאני אוכל לקבל מהם משהו?
• חבר זה מתוך חיבור - חיבור בין הנקודה שבלב.
• מה משותף ביני לבין איזה חבר?? רק המטרה המשותפת מקרבת בינינו.
• לאנשים אחרים יש מטרות חיים אחרות, אז איך אני יכול להתחבר איתם? אי אפשר.

• מה הוא שיוויון בין חברים בקבוצה?

• זו בעיה גדולה. אנחנו עדיין קטנים.
• אם אני תלוי במישהו מקצועי במשהו, האם הוא נעשה יותר מקובל ממני??
• אנחנו מתבלבלים ומתחילים לשקול אנשים לפי תפקידיהם במקצוע.
• מה שייך לקשר בינינו כדי להגיע למטרה הרוחנית? בנקודות שבלב כולנו שווים מול המטרה. כי העליון והתחתון לא מתחברים.
• מחר יבוא ללמוד פרופסור, מתאגרף, מוסיקאי, וכו'... האם הם יותר גדולים מאחרים בקבוצה - חשמלאי, שרברב, עובד ניקיון, אנאלפבית.
• רק את הנקודה אפשר לפתח, רק עליה פועל האור המקיף. ולא על השכל, הרגש, יכולת ארגון וסידור וכו'. זזה בהמי וארצי שצריך לנצל מהעולם הזה.
• אין קשר בין הנטיות הגשמיות שלך לנקודה שבלב שלך.

• בקבוצה אין ריבים ובעיות, דווקא במפעל מתגלה האגו שלנו?

• במפעל יש מנהל, הוא אומר לך "שמע מה שאני אומר לך, ותעשה!". הוא מנהל ולא חבר. כמו בעבודה.
• חייבת להיות משמעת כמו במפעל. כאילו אתה עובד עבור משכורת.
• כמה שנתקדם, יהיו בזה יותר בעיות - כדי שנוכל לברר אותם, וכך להתקדם.
• לבורא אין חשבון עם מספר הגופים.
• לא ירצו - נעשה איזו מלחמה. ישארו כמה עשרות אנשים בעולם. כל הנשמות יתקבצו בתוך האנשים האלו. הם יתחברו - ויגיעו למטרה.
• אם יש 7 מיליארד אנשים, או מאה אנשים - זה לא משנה.

• אם מפעל לא קשור לרוחניות, מהי עבודה פנימית?

• יש קשר עם רוחניות. מהפצה אנחנו מרוויחים רוחניות.
• אבל לא להתבלבל - הסדר בין אנשים הוא לפי ערכים וקישורים גשמיים, כדי שנוכל לפנות לעולם.
• אני צריך את הידע שלו כדי לפנות לעולם החיצון, לא לעליון. הוא המומחה שאני צריך. זה לא עושה אותו יותר מקובל. זה רק המקצוע שלו.
• לעומת זאת בקבוצה כולם שווים, אין קטן וגדול.

• האם ניתן לתת ביקורת על חבר בקבוצה כדי שילך בדרך הנכונה?

• רצוי לא לעשות ביקורת, אלא להגדיל מטרה, לחדד אמצעים להשגתה.
• ביטול עצמי צריך להיות חד בצורה ברורה כלפי כולם.

• במפעל רגיל מרוויחים כסף. מה אנחנו מרוויחים?

• אנחנו גם מרוויחים כסף. מוכרים מה שאנחנו מייצרים.
• אני מוציא ספר, מאמר, ורוצה שהוא יופץ בכל רחבי האינטרנט, או ימכר.
• אנחנו עסק לכל דבר, רק ללא מטרות רווח.

• האם בחירת האנשים לפי הכישורים תופסת גם לגבי הנשים?

• כמובן. יש אצלינו בערך 30% נשים במפעל.
• ולמה שלא יהיו בניהול? כמובן! אפילו 100% נשים.
• אבל בקבוצת גברים לא יכולה להיות אישה.

• איך עושים בירור מטרה בארגון של נשים? לא מפעל.

• ארגון הנשים חייב לקום ולהתחזק, כמו ארגוני נשים אחרים.
• הוא קיים כדי לחזק את הגברים, לתת להם תמיכה להביא את האור המחזיר למוטב.
• הנשים רוצות את המטרה, והגברים מושך את האור המקיף לקבוצת הנשים.
• וחוץ מזה צריכות להשתתף בכל מערך ההפצה.

• איך להגדיל את חשיבות המטרה בקבוצה?

• תחפשו איך.
• בלי חשיבות המטרה אין לנו סיבת קיום. נסגור את הבסטה ונלך הבית.
• חשיבות המטרה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו.
• אם כל אחד דואג שלשני תהיה חשיבות המטרה - זה יהיה. אחרת זה לא יהיה.
• המתפלל עבור חברו - נענה תחילה.
• אני לא יכול לדאוג לעצמי במאומה. אני נמצא בגוף, ותלוי בכל תפקוד הגוף, וקיים כתוצאה ממנו. ולכן אני צריך לדאוג לתיקון הגוף הכללי.
• אני דואג לחברים שלי כאילו הם הילדים שלי, ואז זה חוזר אלי פי כמה חברים שיש לי.
• זו נקראת ערבות. שכל אחד ערב לשני שלא תיגמר לו חשיבות המטרה. שיהיה לו בוער להתקדם.

• האם אני משפיע על החבר בצורה פנימית או חיצונית?

• בעיקר פנימית.
• בדר"כ זה מפעולה חיצונית, בלי מלים.

• אם הקבוצה לא נראית לי צודקת, אני צריך להכניע עצמי מולם?

• צודק.
• לא מדובר האם הם צודקים או לא.
• בזה שאני מרכין את ראשי, אני מקבל הזדמנות לקבל כלי ההמלכות, השפל מולם.
• אף אחד לא צודק, רק הבורא צודק.
• כל אחד מקבל את האיחוד כדבר טוטאלי, שלם.
• לא חשוב כלפי מי אני מתכופף, אלא עצם הפעולה.
• הקבוצה באמת צודקת? לא. אבל זה לא מה שחשוב. חשוב שאתה יכול להתכופף.
• אתה חייב לשמוח מכל הלב מזה שאתה מתכופף מול דיעת הקבוצה. למה?! כי על ידי זה אתה מגיע למטרה.
• כל הדברים הללו הם משחק. אין פה שום ממשיות.
• יש לך הזדמנות לעבוד עם האגו שלך, מאחורי כל התמונה הזו. אל תכניס את העניין של מי צודק.
• נקווה שיהיה לנו מספיק שכל ורגש כדי להבין שאי לנו שכל ולב.
• חברה זו איזו דמות וירטואלית. הם יותר ממני? לא. אבל אם אנחנו מתחברים, החיבור שלנו נמצא בהתאמה לאור העליון.
• אכפת לי לקבל את האור המחזיר למוטב - בו תלוי כל העתיד הטוב שלי.

• אמרת שלחבר שחי את הקבוצה מותר להתרעם על מה שמתרחש בקבוצה. איך זה מתיישב?

• כל אחד חייב להביע את דעתו כלפי מה שמתרחש מבחינת סדרים וביצועים של הקבוצה.
• אבל זה לא שייך להתבטלות שלי כלפי החברים ברוחניות.

• שיר - אתה ואני

חלק ג' - כתבי רב"ש, עמ' 19, מאמר: לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך כמוך. מנחים: ניב נבון ואלי וינוקור.

• מהו העקרון המרכזי במאמר?

• ויתור על אהבה עצמית כדי להגיע לאהבת הזולת.
• להגיע לאהבת חברים, וע"י זה להגיע לאהבת ה'.
• כשכל אחד מתבטל כלפי הקבוצה, הוא מקבל כח מכל הקבוצה לקיים בפועל את אהבת החברים, ומשם לאהבת ה'.
• הגישה החילונית היא חיבור על מנת לקבל. וכתוצאה מזה האדם מרגיש הפסד.
• הגישה הדתית, מטרתית היא חיבור על מנת להשפיע. התוצאה מהחיבור הזה היא הרגשת האהבה.
• אהבת הזולת כקרש קפיצה לאהבת ה'.
• יראה מליפול מאהבת חברים ע"י תענוג שהאדם לא יכול להתגבר עליו.
• אהבת חברים כשכר.

• מהם השלבים שבאים לפני ואחרי אהבת הזולת (לפי סדר)?

• התאספות המבוססת על דעה אחת.
• לכל אחד יש כח קטן של אהבת הזולת.
• רצינות וחשיבות המטרה (מושב לצים).
• ע"י ביטול כל אחד נכלל מכל החברים.
• אפס מול חברו.
• מקבל מחברו פי עשר בחזקת כמה חברים (מול חבר אחד פי עשר, מול שני חברים פי מאה).
• מתכלל בחברה.
• רכישת יראה.
• צובר כח גדול של אהבת הזולת בפועל.
• אהבת הזול מביאה לאהבת השם (השכר).

• שיר - הקבוצה שלי היא כדור פורח