skip to main |
skip to sidebar
חלק א' - זוהר לעם
שיחה
- עד כמה שהמערכת, הנברא, יותר מורכב - יש לו בעיות יותר גדולות.
- אין נסים.
- חכמת הקבלה היא שיטה לשינוי טבע האדם. לא עושה שום דבר אחר חוץ מזה. אין קסמים. שום דבר אחר לא עוזר.
- מי שרוצה לשנות את הטבע שלו - חכמת הקבלה היא האמצעי לעשות זאת. ורק לשם כך אנחנו עושים את כל הפעולות שאנחנו עושים.
- האדם הוא הכי רגיש ועדין מכל הטבע הסובב אותו.
- סה"כ אדם צריך לעשות חשבון - בשביל מה אני נמצא בזה? לקראת מה אני הולך?
- אם באדם התגלה רצון ששייך לדרגה הרוחנית, אז אין לו ברירה. הוא לא יכול להתחמק מזה.
- אנחנו צריכים להיות סבלניים לכל האנשים שמגיעים לקבוצות, ולהבין שאלף נכנסים לחדר, ואחד יוצא להוראה.
חלק ב' - שאלות
אם לאדם קשה להשאר בקבוצה, עד כמה רחוק הקבוצה צריכה ללכת כדי לעזור לו להשאר?
- הקבוצה חייבת להיות בבירור חשיבות המטרה האמיתית.
- וזה צריך להיות ברור לכל אחד ואחד בקבוצה. גם גברים וגם נשים.
- המטרה צריכה להיות ברורה - השגת האלוקות, השפעת ואהבת הזולת, והאמצעי - האור המחזיר למוטב.
- אם הקבוצה מדברת על זה, מבינה את זה יותר ויותר, להסכים עם זה - אז נעשה בירור.
- כל יום האדם צריך להיות בבירור - לצאת או להכנס. כל רגע.
- מצד הקבוצה לא צריך להיות לחץ - רק בירור חד - זה מה שאנחנו מבררים.
- באנו לכאן כדי להתכופף כלפי הקבוצה, לקבל מהם חשיבות המטרה.
- העיקר לדאוג שיהיה ברור מה אנחנו עושים, בשביל מה אנחנו מתאספים. ואז הכל מסתדר.
האם הקבוצה צריכה להשתדל להחזיר חברים לקבוצה?
- הקבוצה מוכנה לקבל כל אחד ואחד שיקבל עקרונותיה.
- אנחנו הולכים לפי עקרונות המקובלים. ולכן כל הזמן לומדים את החומר שלהם.
- אם יחזור יחזור, אם לא לא.
- איכות יותר חשובה מכמות - קבוצה קטנה ומחוברת יכולה להגיע לרוחניות לעומת קבוצה גדולה ולא מחוברת.
- זו בחירה אישית ואינטימית של האדם. תן לו את זה!
איך אפשר להשאר תמיד ברוח של הכנס?
- היינו הרבה אנשים מכל מיני סוגים בכנס, ואין לנו ברירה.
- תמיד אדם מגיע לאיזו אקסטזה מסויימת, ואח"כ זה יורד - אי אפשר להחזיק את זה לאורך זמן.
- זה נובע מערך הפוך אורות וכלים - תמיד זה גדל, והשני גדל, לסירוגין. ימין גדל, ואז שמאל גדל - ואז עובד עם קו אמצעי. וכך מתקדם.
- לחשוב שזה ישאר כל הזמן זה נגד הטבע. אדם צריך להרגיש שהוא מתקדם, ולא נמצא כל הזמן באיזו נירוונה או ענן ורוד.
- אנחנו צריכים להרגיש את ההתנגדות בפעולות והשגות.
- יש הרבה יותר תענוג מעבודה קשה. אח"כ חייבים לחזור למצב של קושי, בירורים ותיקונים. ואח"כ שוב לאיזה ארוע וסיכום.
- להגיע להשתוות בין שני הכוחות הפועלים בטבע היא רק ע"י אינטראקציה ביניהם.
מלמדים אותנו להסתכל על החברים כגדולים ממך, האם זה תופס גם לאנשים אחרים מחוץ לקבוצה?
- מה מטרת החיים שלהם, שאני אוכל לקבל מהם משהו?
- חבר זה מתוך חיבור - חיבור בין הנקודה שבלב.
- מה משותף ביני לבין איזה חבר?? רק המטרה המשותפת מקרבת בינינו.
- לאנשים אחרים יש מטרות חיים אחרות, אז איך אני יכול להתחבר איתם? אי אפשר.
מה הוא שיוויון בין חברים בקבוצה?
- זו בעיה גדולה. אנחנו עדיין קטנים.
- אם אני תלוי במישהו מקצועי במשהו, האם הוא נעשה יותר מקובל ממני??
- אנחנו מתבלבלים ומתחילים לשקול אנשים לפי תפקידיהם במקצוע.
- מה שייך לקשר בינינו כדי להגיע למטרה הרוחנית? בנקודות שבלב כולנו שווים מול המטרה. כי העליון והתחתון לא מתחברים.
- מחר יבוא ללמוד פרופסור, מתאגרף, מוסיקאי, וכו'... האם הם יותר גדולים מאחרים בקבוצה - חשמלאי, שרברב, עובד ניקיון, אנאלפבית.
- רק את הנקודה אפשר לפתח, רק עליה פועל האור המקיף. ולא על השכל, הרגש, יכולת ארגון וסידור וכו'. זזה בהמי וארצי שצריך לנצל מהעולם הזה.
- אין קשר בין הנטיות הגשמיות שלך לנקודה שבלב שלך.
בקבוצה אין ריבים ובעיות, דווקא במפעל מתגלה האגו שלנו?
- במפעל יש מנהל, הוא אומר לך "שמע מה שאני אומר לך, ותעשה!". הוא מנהל ולא חבר. כמו בעבודה.
- חייבת להיות משמעת כמו במפעל. כאילו אתה עובד עבור משכורת.
- כמה שנתקדם, יהיו בזה יותר בעיות - כדי שנוכל לברר אותם, וכך להתקדם.
- לבורא אין חשבון עם מספר הגופים.
- לא ירצו - נעשה איזו מלחמה. ישארו כמה עשרות אנשים בעולם. כל הנשמות יתקבצו בתוך האנשים האלו. הם יתחברו - ויגיעו למטרה.
- אם יש 7 מיליארד אנשים, או מאה אנשים - זה לא משנה.
אם מפעל לא קשור לרוחניות, מהי עבודה פנימית?
- יש קשר עם רוחניות. מהפצה אנחנו מרוויחים רוחניות.
- אבל לא להתבלבל - הסדר בין אנשים הוא לפי ערכים וקישורים גשמיים, כדי שנוכל לפנות לעולם.
- אני צריך את הידע שלו כדי לפנות לעולם החיצון, לא לעליון. הוא המומחה שאני צריך. זה לא עושה אותו יותר מקובל. זה רק המקצוע שלו.
- לעומת זאת בקבוצה כולם שווים, אין קטן וגדול.
האם ניתן לתת ביקורת על חבר בקבוצה כדי שילך בדרך הנכונה?
- רצוי לא לעשות ביקורת, אלא להגדיל מטרה, לחדד אמצעים להשגתה.
- ביטול עצמי צריך להיות חד בצורה ברורה כלפי כולם.
במפעל רגיל מרוויחים כסף. מה אנחנו מרוויחים?
- אנחנו גם מרוויחים כסף. מוכרים מה שאנחנו מייצרים.
- אני מוציא ספר, מאמר, ורוצה שהוא יופץ בכל רחבי האינטרנט, או ימכר.
- אנחנו עסק לכל דבר, רק ללא מטרות רווח.
האם בחירת האנשים לפי הכישורים תופסת גם לגבי הנשים?
- כמובן. יש אצלינו בערך 30% נשים במפעל.
- ולמה שלא יהיו בניהול? כמובן! אפילו 100% נשים.
- אבל בקבוצת גברים לא יכולה להיות אישה.
איך עושים בירור מטרה בארגון של נשים? לא מפעל.
- ארגון הנשים חייב לקום ולהתחזק, כמו ארגוני נשים אחרים.
- הוא קיים כדי לחזק את הגברים, לתת להם תמיכה להביא את האור המחזיר למוטב.
- הנשים רוצות את המטרה, והגברים מושך את האור המקיף לקבוצת הנשים.
- וחוץ מזה צריכות להשתתף בכל מערך ההפצה.
איך להגדיל את חשיבות המטרה בקבוצה?
- תחפשו איך.
- בלי חשיבות המטרה אין לנו סיבת קיום. נסגור את הבסטה ונלך הבית.
- חשיבות המטרה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו.
- אם כל אחד דואג שלשני תהיה חשיבות המטרה - זה יהיה. אחרת זה לא יהיה.
- המתפלל עבור חברו - נענה תחילה.
- אני לא יכול לדאוג לעצמי במאומה. אני נמצא בגוף, ותלוי בכל תפקוד הגוף, וקיים כתוצאה ממנו. ולכן אני צריך לדאוג לתיקון הגוף הכללי.
- אני דואג לחברים שלי כאילו הם הילדים שלי, ואז זה חוזר אלי פי כמה חברים שיש לי.
- זו נקראת ערבות. שכל אחד ערב לשני שלא תיגמר לו חשיבות המטרה. שיהיה לו בוער להתקדם.
האם אני משפיע על החבר בצורה פנימית או חיצונית?
- בעיקר פנימית.
- בדר"כ זה מפעולה חיצונית, בלי מלים.
אם הקבוצה לא נראית לי צודקת, אני צריך להכניע עצמי מולם?
- צודק.
- לא מדובר האם הם צודקים או לא.
- בזה שאני מרכין את ראשי, אני מקבל הזדמנות לקבל כלי ההמלכות, השפל מולם.
- אף אחד לא צודק, רק הבורא צודק.
- כל אחד מקבל את האיחוד כדבר טוטאלי, שלם.
- לא חשוב כלפי מי אני מתכופף, אלא עצם הפעולה.
- הקבוצה באמת צודקת? לא. אבל זה לא מה שחשוב. חשוב שאתה יכול להתכופף.
- אתה חייב לשמוח מכל הלב מזה שאתה מתכופף מול דיעת הקבוצה. למה?! כי על ידי זה אתה מגיע למטרה.
- כל הדברים הללו הם משחק. אין פה שום ממשיות.
- יש לך הזדמנות לעבוד עם האגו שלך, מאחורי כל התמונה הזו. אל תכניס את העניין של מי צודק.
- נקווה שיהיה לנו מספיק שכל ורגש כדי להבין שאי לנו שכל ולב.
- חברה זו איזו דמות וירטואלית. הם יותר ממני? לא. אבל אם אנחנו מתחברים, החיבור שלנו נמצא בהתאמה לאור העליון.
- אכפת לי לקבל את האור המחזיר למוטב - בו תלוי כל העתיד הטוב שלי.
אמרת שלחבר שחי את הקבוצה מותר להתרעם על מה שמתרחש בקבוצה. איך זה מתיישב?
- כל אחד חייב להביע את דעתו כלפי מה שמתרחש מבחינת סדרים וביצועים של הקבוצה.
- אבל זה לא שייך להתבטלות שלי כלפי החברים ברוחניות.
חלק ג' - כתבי רב"ש, עמ' 19, מאמר: לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך כמוך. מנחים: ניב נבון ואלי וינוקור.
מהו העקרון המרכזי במאמר?
- ויתור על אהבה עצמית כדי להגיע לאהבת הזולת.
- להגיע לאהבת חברים, וע"י זה להגיע לאהבת ה'.
- כשכל אחד מתבטל כלפי הקבוצה, הוא מקבל כח מכל הקבוצה לקיים בפועל את אהבת החברים, ומשם לאהבת ה'.
- הגישה החילונית היא חיבור על מנת לקבל. וכתוצאה מזה האדם מרגיש הפסד.
- הגישה הדתית, מטרתית היא חיבור על מנת להשפיע. התוצאה מהחיבור הזה היא הרגשת האהבה.
- אהבת הזולת כקרש קפיצה לאהבת ה'.
- יראה מליפול מאהבת חברים ע"י תענוג שהאדם לא יכול להתגבר עליו.
- אהבת חברים כשכר.
מהם השלבים שבאים לפני ואחרי אהבת הזולת (לפי סדר)?
- התאספות המבוססת על דעה אחת.
- לכל אחד יש כח קטן של אהבת הזולת.
- רצינות וחשיבות המטרה (מושב לצים).
- ע"י ביטול כל אחד נכלל מכל החברים.
- אפס מול חברו.
- מקבל מחברו פי עשר בחזקת כמה חברים (מול חבר אחד פי עשר, מול שני חברים פי מאה).
- מתכלל בחברה.
- רכישת יראה.
- צובר כח גדול של אהבת הזולת בפועל.
- אהבת הזול מביאה לאהבת השם (השכר).
- שיר - הקבוצה שלי היא כדור פורח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה