יום שבת, 19 ביוני 2010

שיעור בוקר 18.06.10

חלק א' - מאמרי שמעתי, מאמר ט"ז, "מהו יום ה' וליל ה'", עמ' 527

  • הקדמה

    • אנחנו צריכים להתפתח בצורה הכרתית, שכלית. לגלות את ההשגחה.
    • בעולם  שלנו אנחנו מגלים לילד ידיעה על העולם שלנו, אבל כאן אנחנו צריכים לגלות לו הבורא, הכח המשגיח, המבצע, האוכף והממלא, הוא הראשון והוא האחרון, ואין עוד מלבדו.
    • ואת הבורא אפשר להכיר בזה שאנחנו מבינים אותו, רוכשים את הטבע שלו.
    • הוא כח הטוב והמיטיב השפעה ואהבה. אין לו שום עסק עם עצמו. אנחנו לא יכולים להבין את זה.
    • אנחנו הפוכים ממנו, רוצים לנצל את הזולת וכו'.
    • כדי להבין אותו אנחנו צריכים להשתנות בהתאם אליו.
    • וכמו שצריך להעניש ילד ולהפעיל עליו לחץ, כך הבורא עושה איתנו. זו ההשגחה שלו עלינו, כדי לחייב אותנו להכיר אותו, לפי חוק השתוות הצורה.
    • בכמה שנרכוש את הטבע שלו, כך נרגיש ונבין אותו.
    • הוא לא ממרמר לנו את החיים - הוא פשוט מתגלה אלינו יותר.
    • מה שמתגלה אלינו בעולם זהו כח ההשפעה והאהבה - ואנחנו מתגלים כהפוכים ממנו ובגלל זה אנחנו מרגישים רע.
    • אבל אם אני אהיה כמוהו ואפעל בהשפעה ואהבה, אני אהנה.
    • מהבורא באה התגלות, ואנחנו מרגישים זאת כלילה.
    • באים המקובלים ואומרים לנו - התחלתם שלב חדש. נכנסתם לביה"ס של הבורא. הוא בא ללמד אותכם להכיר את החיים הללו.
    • בהתאם שתרכשו אמונה למעלה מהדעת = השפעה למעלה מכלים דקבלה, בהתאם לזה תתחילו לגלות תפיסה חדשה על החיים.
    • תגלו שאפשר להנות מלהשפיע.
    • אם בלקבל אתם אף פעם לא מצליחים להנות, אז דווקא בהשפעה אפשר להנות בצורה בלתי מוגבלת. אתם תרגישו את המימד שבו נמצא הבורא.
    • התהליך הוא יפה ומיוחד. אבל כמו שבעל הסולם אומר כאן - יש כאן היפוך פסיכולוגי.
    • כשהבורא מתגלה לנו, אנחנו צריכים להזדהות, להסכים עם השלבים האלו - להבין שהם באים לטובתינו.
    • ואז נבין שיש כאן עליה יפה, ומטרת הבריאה, שאנחנו מגיעים להיות בני אדם - דומים לבורא.
    • להפוך לילה ליום זה תלוי רק בנו.
    • במידה שאנחנו משתווים לכל הזה, פתאום מתגלה שאפשר גם להרגיש טוב.
    • כשרע לנו - אנחנו מחפשים איך להגיע אליו.
    • כמו בני ישראל במדבר - הוא מתגלה, הם מרגישים רע, מתקנים את עצמם וממשיכים.
    • וכך, שלב אחר שלב, במסע הזה אנחנו מגיעים למטרת הבריאה.
    • אנחנו צריכי םלעזור לאנושות להכנס לבית הספר הזה - ימות המשיח, שבהם אנחנו עוברים מטבע לקבל לטבע להשפיע.
  • מה זה תוהה על הראשונות?

    • שהאדם מתחרט על כך שהתחיל משהו טוב, וחוזר לרע.
    • מתחרט שקם והגיע לכאן.
  • למה התחושה קשה כשהבורא מתגלה?

    • לאו דווקא.
    • אפשר לעבור את השלבים הללו בצורה מאד יפה.
    • תלוי עד כמה אתה תופס את עקרון.
    • יש לך רב, קבוצה, ספרים.
    • הכל תלוי בעד כמה אתה מממש את הבחירה שלך כלפי החברה.
    • חשיכה כאורה יאיר - זה לא נכון שאתה כל הזמן סובל.
    • זה שהם תועים במדבר ועושים שטויות ובעיות - אדם שמגלה את זה דווקא לא סובל, אלא מגלה את זה כריפוי, בשמחה.
    • לכן נקרא צדיק - כי מצדיק את התהליך הזה, הוא מרגיש את זה כחיים.
  • מתי אני יודע שיש לי קושי רוחני? ומתי פסיכולוגי?

    • קושי פסיכולוגי זה לייחס את מה שקורה בחוץ כמכוון אליך.
    • קיבלתי איזשהי תרופה, והתרופה הזו מבלבלת אותי. אני מרגיש שיש אני, ומשהו בי שמתבלבל.
    • העיקר זה לתפוס את עצמינו, ולהגיד שכל מה שקורה איתי זה הכל הבורא שמנהל אותי ומשחק איתי.
    • הוא נתן לי נקודה כאילו מחוצה לעצמי ולהגיד שכל מה שקורה לי זה ממנו. איך אתה יכול להתעלות מעל המצב הזה?
    • פשוט - תדרשו ממנו שישנה לך את הטבע. את הפנאים הפנימיים שלך, שיתאימו לתנאים החיצוניים שלך.
    • לא לרצות לשנות את הסביבה - אלא להבין שאת הסביבה אי אפשר לשנות. אבל ניתן לשנותאת עצמינו, שנהיה מתאימים לאותה הסביבה. ואז יהיה לנו טוב בו.
    • שינוי פסיכולוגי זה שינוי תפיסת החיים שלנו.
    • אנחנו כל הזמן רוצים לשנות את הטבע, לסדר את העולם לפי הטבע שלנו.
    • הבורא דורש מאיתנו שאנחנו נתחיל להשתנות לקראתו.
    • תיכף נגלה כל מיני דברים לא נעימים בעולם.
  • מתי אני צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי, כי זה מפריע לי להגיע לרוחניות?

    • אין לי המלצה אחרת חוץ מהאור המחזיר למוטב.
    • הבורא מתגלה כלפי בצורה הפוכה.



    • האגו, ההסטוריה הפסיק להתגלות. עכשיו הבורא מתחיל להתגלות.
    • אי אפשר להלביש את האור המחזיר למוטב בכדור, ולתת לאדם שיבלע.
  • אם הדבר הכי חשוב זה הקשר בינינו (עד גמר תיקון), ואני מנסה להרגיש איפה הכל אצלי, אז מה זה בינינו?

    • הקשר בין הנקודות שבלב.
    • תנסה לאתר זאת.
    • זה העולם החדש שלך, שאתה מגלה מגלה ובונה אותו.
    • כל הגילויים הללו זה האור - הוא צריך לגלות לך את המצב.
    • כל מיני תשובות חכמות שלי לא יעזרו. אלא הכל יתגלגל רק לפי המאמץ שלך בחברה.
    • כי עכשיו מתגלה שבירת הכלים/נשמות.
  • מה הקשר בין שיפור מצבם הכלכלי של שכונות לבין שיפור המצב הפנימי של האנשים?

    • אתה צריך לעזור לכל אדם בכל מצב שהוא נמצא.
    • צריך להמשיך לעשות מה שאנחנו עושים.
    • אנחנו צריכים לעזור לבני אדם פחות לסבול. אפילו פיזית, בכל צורה שיש.
    • אנחנו צריכים לעזור להם להבין למה זה בא.
    • העשייה הזו לא מתנגשת עם הפעולה הרוחנית.
    • צריך לסביר לבני אדם למה הם סובלים. אבל דווקא אסור לעשות זאת במסגרת התפקיד שלך.
    • יש מכל זה בכל זאת איזו הכנה לאדם, להבין שאפילו על פני כל הסיפורים הפיזיים הללו, החיים שלו לא משתפרים - שהבורא דורש ממנו להשתנות בפנימיותו, במהות שלו.
  • כדי לגלות את הבורא צריך לרכוש טבע שני, כמוהו.

    • זה נקרא חוק השתוות הצורה. אני רואה ושומע גלים שמתאימים לחמשת החושים שלי.
    • אם אני רוצה לזהות את הבורא, להכיר אותו - אני צריך בי תכונות שהםן כמוהו - שנקראות נשמה.
    • רצון להשפיע, לאהוב - זהו חלק אלוקה ממעל. חלק ממנו שיהיה בי.
  • האם אני צריך לשחק את זה?

    • בדיוק, כך אנחנו עושים בקבוצה.
    • אנחנו מתחברים באהבה, כדי לגלות בינינו את הבורא.
    • תכונת ההשפעה והאהבה - אותו בעצמו.
  • איך אני הופך את כל הידע שלי לרגש?

    • תתחיל לעשות פעולות לא מחכמה וידע. רק מהפעולות שלך תגיע לרגש.
  • המאמר מדבר על משחק ורצון. אם נהיה במשחק, נהיה בהשפעה. איך לעשות זאת?

    • ילדים - כשהם מפסיקים לשחק, מפסיקים להתפתח.
    • בקבוצה אתה מפתח את המשחק.
    • יש כאן כח שמתגלה, שמראה לנו שאנחנו נמצאים בשבירה בינינו.



    • העולם הזה מסתיר לנו את המצב שלנו באינסוף.
    • הספיק לנו להתקדם באגו, עכשיו אנחנו צריכים להתחיל להתקדם בהתאמה אליו.
  • איך לאדם אחד יש כח ללכת באמונה למעלה מהדעת ולשני לא?

    • שקר.
    • לאף אחד אין כח כזה.
    • אף אחד לא יכול ללכת נגד השכל שלו.
    • אנחנו צריכים לבקש מלמעלה, שיתנו לנו לעבוד עם שכל אחר, שכל של השפעה.
    • אתה לבד לא יכול לעשות זאת.
    • רק האור העליון שברא את הרצון לקבל יכול לשנות אותו.
    • מה שכן - אתה צריך לדרוש מהאור העליון שיעשה את העבודה הזו.
    • איך? אתה חייב להצטייד בכח חזק יותר ממה שיש לך.
    • אם תדרוש עכשיו לשנות את הטבע, אתה תדרוש בצורה אגואיסטית.
    • איך תגיע לדרישה אמיתית להשפעה? אם תעביר את הדרישה הזו דרך הקבוצה. זה כל התרגיל.
    • כשאתה משתדל להתכופף כלפי החברים, מגיע איתם לערבות השלמה - ואז בין האנשים הללו אתה מגלה שכבה יותר עליונה מהחיים הללו.
    • אתה משחק איתם כאילו אתה נמצא איתם בשכבה יותר פנימית.
    • בזה שאתה רוצה שכך זה יהיה, בזה אתה מזמין משם אליך את השפעת האור.
    • זה משחק, נכון - אבל זה משפיע עליך ככה שאתה מתחיל לרצות את כח ההשפעה הזה.
    • הקבוצה זה לא משהו צדדי - שם אתה משיג את הכל.
  • האם אני צריך לייחל להגיע למצב של חושך או לא?

    • זו כבר צורה מאד מתקדמת. תנסה.
    • זה נקרא אני מעורר את השחר, ולא השחר מעורריני.
    • אם האדם משתדל ללכת קדימה עם הקבוצה, הוא מזרז את הזמן.
    • אני אף פעם לא שואל איפה החושך. זה מגיע עם ההכנה הנכונה.
    • גם הפחד שלך, הוא כדי שתוכל להכין את עצמך יותר טוב.
  • מה אני אומר לחבר שלא מסוגל לצאת מזה, הוא מגיע להפצה קבוע אבל לא מצליח לצאת מהחושך, להגיע לקבוצה.

    • אין מה לעשות.
    • שידע שהוא מוזמן. שיש חברים שתומכים.
    • לכל נשמה יש את תכנית ההתפתחות שלה.
    • קשה לדון מישהו אחר.
    • ישנם כאלו שמגיעים כאלו מבריקים חזקים ורגישים, או סתומים ואפורים. אף אחד לא מובטח ואי אפשר להגיד שום דבר מראש.
    • ישבתי פעם אצל רב"ש, אחרי 5-6 שנים שהייתי אצלו. זה היה בשבת בבוקר. מקום יפה ושקט. פתאום מגיע מישהו אחד, אחרי 10 דקות מגיע מישהו שני. אני נמצא לידו כבר שנים, לא מכיר את האנשים האלו. פתאום ביום אחד חזרו 4 אנשים, שלא היו 5-10 שנים.
  • למה מתגלים לי מצבים שליליים ושפלים, אפילו שאני רוצה רוחניות?

    • האדם חייב לגלות את הכלי המקולקל שלו.
    • האדם מכין את עצמו רק כדי לדרוש תיקון, לא כדי שיהיה לו אור ספייר.
    • אני לא יכול לצבור כח ההשפעה ואז כשמתגלה חסרון לעבוד עליו.
    • אלא רק לשים את עצמי בחברה הנכונה, שכאשר יתגלה החושך - מיד אוכל לפנות לחברה.
    • כמו שבעולם שלנו, כשיגיע הגיל, מחלות וכו' - יהיה לי לאן לפנות לעזרה.
    • אם לא הכנתי את עצמי, החושך שמגיע משתק אותי. הכל בהכנה.
  • מה קורה כשמרגישים ברציפות חושך?

    • סימן שהוא לא קשור לחברה.
    • גם בעולם שלנו, אני זקוק לבית שלי, לקרובים שלי. לדברים הקרובים.
    • אדם חייב סביבה גם ברוחניות.
  • איך אני אדע מתי טוב ומתי רע אם אני לא מכיר אותם??

    • גם לזה אתה צריך חברה.
    • אנחנו נמצאים במערכת הקשר בין הנשמות. זו כל המציאות. זה עולם אינסוף.
    • פחות מזה אלו כל העולמות, ופחות מזה זה העולם הזה.
    • אם אתה רוצה להיות קשור יותר למטרה, אתה צריך להיות אקטיבי בקשר בין כולם. אין לך לאן לברוח. את כל השאלות שלך אתה יכול לפתור רק כאן.
    • אם אתה מגיע לערבות איתם, אתה מקבל מלמעלה כח האור, שמתחיל לתקן אותכם. מהשכבה היותר עליונה.
    • "היום נעשיצם כעם" = עכשיו אתם מתחילים להיות קשורים זה לזה.
    • לוקח שנים עד שאדם מתחיל להבין עד שהקשר החברתי הוא פתרון להכל.
    • חשבו על בעל הסולם שהוא קומוניסט. אין מה לעשות, זה המודל של הנשמה המאוחדת.
  • איך אפשר להרגיש שמה שמתגלה עכשיו זה מצב רע?

    • אתה לא יכול לגשת לאנשים ולהתחיל להגיד להם שאלו מכות.
    • כל האקולוגים האלו כותבים שהיו תקופות קשות יותר.
    • אבל שאנשים נכנסים לחוסר אונים, דכאון, בעולם שיש בו הכל, ואנחנו רואים שהחיים שלנו מתדרדרים, ואנחנו נעשים מסכנים ומושפלים, לא בצורה חומרית - אלא פנימית.
    • השאלה בשביל מה להתקיים מבטלת את כל מציאות האדם. מי אתה בכלל? מה זה משנה אם אתה קיים או לא?
    • אם באדם מתגלות השאלות האלו - אליו אנחנו יכולים לגשת. לאחרים לא.
    • מתגלה עכשיו המהות העליונה, הבורא, השגתו.
  • האם הכלי הופך להיות המטרה?

    • לא.
    • הבורא רוצה להתגלות, אבל הבורא זו תכונת ההשפעה והאהבה. למה אני מתכוון להתגלות הבורא?
    • דרישה שהבורא יתגלה זו דרישה שהבורא יתגלה כתכונה שלי.
  • איחוד הנשמות הוא גם התוצאה הסופית הנדרשת?

    • כן.
    • הבורא קילקל את החיבור בינינו, ואנחנו כאן בהסתרה.
    • עד כמה שנרצה לחזק את הקשר בינינו, על ידי השפעה הדדית, אנחנו מחזירים אותו.
    • החיבור הסופי נקרא עולם אינסוף, ששם הוא ממלא אותנו ללא גבול.
    • וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם - ידעו זה נקרא יתמלאו באור חכמה.
  • האם פעולות מכניות יביאו אותי לרצון?

    • אין לך כלום חוץ מזה.
    • אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
    • אין לנו מה לעשות, חוץ מהמשחק הזה.
    • אני משחק איתך שאנחנו חברים. למה? כי ע"י המשחק הזה אני רוצה להגיע איתך להתאמה למערכת עליונה יותר, ששם בינינו יתגלה הבורא.
    • ע"י המשחק הזה אני מושך אותו לגילוי.
    • גם כילשים קטנים אנחנו עושים פעולות ומחקים את הגדולים - ומזה לומדים. איך זה יכול להיות? הוא סתם העתיק ממך הכל. זה המשחק. זה מושרש בטבע.
    • אם אני מדמה את עצמי במשהו לעליון, אני מזמין ממנו כח שיפעל עלי.
  • אם אני נמצא במשחק הזה, איך אני מזרז את המצבים הללו?

    • אתה יכול לזרז זאת רק בתוך עבודה בקבוצה.
    • ומה שמגביר את הזירוז הזה זו הפצה. ברוב עם הדרת מלך.
    • כמה שאתה מפזר ללא כפיה את הידיעה לתיקון, אתה מגביר את כח התיקון.
    • הפצה זה המגבר הכי חזק.
  • אצל ילדים איפשהו המשחק נפסק בשנאה. גם אצלינו המשחק נהיה לא כל כך נחמד.

    • זה חלק מהמשחק.
    • זה האתגר. כנגד זה אנחנו צריכים להתקשר עוד יותר בינינו.
    • הקושי שמתגלה בינינו, זו אותה העביות שעל פניה אני בונה קשר בינינו.
    • טוב שיש התנגדות, אני בונה עליה משהו חדש.
  • מה עם בעיות שמתגלות בדעות בין אנשים בקבוצה?

    • שכל אחד יכניע את עצמו.
    • האגו חייב להתגלות וחייב להראות את עצמו כמפריד.
    • אל תבטל זאת, כי אתה מבטל את מקום העבודה.
    • אל ההר יכול לעלות רק משה, וכולם נמצאים סביב ההר.



    • הבעיות שמתגלות בדרך, אלו החומר ולהבנים ואיתם אנחנו בונים את עצמינו.
    • רק מתוך ההתנגשות, המריבות. אבל לא להיות שקוע בהם.
    • לגלות, ולוותר. על כל פשעים תכסה אהבה.
    • כל הרע חייב להתגלות.
  • למה הבורא היה צריך להסתיר את עצמו?

    • כדי שתהיה לנו עצמאות לגלות אותו.
    • אנחנו גדלים במקביל אליו, שהוא לא מפריע לנו.
  • למה חכמת הקבלה נקראת חכמת הקבלה, ולא חכמת ההשפעה?

    • כי אנחנו לומדים איך לקבל את התגלות הבורא, ואת כל הטוב שהכין לנו.
    • על מנת להשפיע, אבל לפתוח את כלינו לקבלה הזו.
    • עכשיו אנחנו מגיעים לסוף הכלי, העום מילא את עצמו בכל מיני תענוגים, ואין לו כבר במה למלא את עצמו.
    • זהו, מיצינו, אין יותר הנאות. אתה משיג משהו, והוא נעלם.
    • עכשיו מתגלה תנאי אחר - שאתה יכול לקבל תענוג רק לפי השתוות עם הבורא.
    • יש כאן שיטה - חכמה איך לקבל את אור אינסוף. את מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו.
    • השפעה זהו אמצעי לקבלה. כי מטרת הבריאה היא לקבל ממנו. ולעשות לו בזה טוב. הוא נהנה מזה שאני מקבל.
  • בתוך אותו משחק בקבוצה, שאחד מתבטל כלפי השני, איך להתייחס לחברים שמפשלים בתורנויות, במשימות?

    • זו בעיה - כי אלו שלא מסוגלים לעשות את המחוייבות כלפי הקבוצה, לא יכולים להיות חלק מהקבוצה.
    • נעשה ונשמע - נעשה זה המעשה שאני יכול לעשות בביטול עצמי.
    • אדם שנמצא בחברה חייב להשתתף בנטל שלו. אנחנו לוקחים אחריות. לא יכול להיות שכל אחד יעשה מה שבא לו.
    • בתקנון צריכים להיות סעיפים מה דרוש מחבר בקבוצה.
  • מה זאת אומרת לעבוד על האגו?

    • להבין שזה שאנחנו יושבים 5 שעות ורק מתווכחים ולא מגיעים לשום מסקנה, זה הבורא צוחק עלינו.
  • האם הבורא משחק איתנו באור חכמה ואנחנו משחקים איתו באור חסדים?

    • לא ממש...
    • יורד מלמעלה אור חכמה מלובש כבר באור חסדים. הוא מלמד אותנו איך לקבל אותו.
    • ואנחנו באמת צריכים לקבל אותו בכלים דהשפעה, חסדים.
  • מה אני יכול לעשות מכון כדי לבטל את ההתנגדות של כולם?

    • כמו שפרצופיהם לא שווים, כך דעותיהם לא שוות.
    • אנחנו ערוץ הטוב, בעד השפעה ואהבה. אל תקשרו אלינו חילונים, דתיים, וכל מיני שטויות כאלו.
    • בחרנו לעצמינו צורה שמוכנה לכל אחד ואחד, ומקבלים כל אחד ואחד.
    • יושבים כאן עם, בלי כיפה, מבוגרים, צעירים, מכל הסוגים.
    • אנחנו משתדלים להיות בית קבלה לעם.
    • אף פעם לא תגיע למצב שכולם יהיו מרוצים ממך.
    • אנשים אוהבים לתת דעה שלהם בלי שמכירים בכלל מה קורה כאן. סתם בא להם לכתוב משהו, היד רועדת.
    • עושים עלינו תוכניות בטלוויזיה, עושים משהו תוך חצי יום עבודה, וזורקים את זה לאוויר העולם.
    • אין דרך לשבור את החומות האלו - לך בדרך שלך ואל תשים לב אליהם. עוד שנה, עוד שנה, עוד עשר שנים, וכך הלאה. ובינתיים העולם מתחיל להרגיש לבד.
    • אסור להיכנס איתם לעימות. חייבים ללמוד את הטבע שלהם.
    • העיקר לזרוק כותרות לעולם - אתה קורא משהו ובטוח שיש אסון עולמי, אתה קורא בפנים ומגלה שאיזה כלב הלך לאיבוד.

  • שיר - כולנו יחד באותה הסירה

חלק ב' - כתבי רב"ש כרך א', מאמר "מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך", עמ' 16

  • הקדמה

    • המקובלים לא כותבים הרבה, והמסר עובר בין המלים.
    • מה כתוב זה לא הקטע. כל כל מי כתב, ולמי כתב.
    • רב"ש הוא האבא הרוחני שלנו, אנחנו לא סתם בני ברוך.
    • בעל הסולם מסר לנו את העבודה מבחינת השורשים, איך להגיע מהשורש לענף.
    • הרב"ש לקח את תלמידו הרבה לייטמן, ומסר לו את העבודה הפנימית.
    • בזמן שהרב לא נמצא כאן, אנחנו עובדים.
    • זעיר אנפין, מלכות, סבבה - אבל על מה מדובר בכלל?
    • לא רק חומוס מכינים באהבה, מסתבר שגם את הספרים הקדושים מכינים באהבה.
    • בואו נעשה את האורותרפיה הזו - ניתן לאור לעשות את העבודה שלו.
    • מי זה הכלל? מה זה הכלל? מה אנחנו מבררים פה? בשביל מה באנו לפה?
    • אנשים עייפים, אחרי שבוע שלם של עבודה. בשביל מה באתי?
    • באנו כי יש לנו חסרון לרוחניות.
  • מה זו רוחניות? חסרון למה?

    • הביאו לי עכשיו כוס תה, יש לי חסרון לכוס תה. היא חמה, נעימה.
    • חסרון לרוחניות זה להיות חופשי, ולא בובה.
    • אני לא בא בגלל, אלא למרות. אני לא רוצה לבוא לפה. אלא למען מטרה ראויה.
  • פורשה, 100 אלף דולר, ומלכת יופי - לא עושה אותך חופשי?

    • אין לי את זה ולא רוצה את זה.
    • אלה שיש להם את זה ורוצים לעצמם, הם נגמרים.
    • אתה לא מרגיש שזה קיים בכלל.
    • רוחניות זה מילוי שהוא לא רגעי. פורשה ומלכת היופי יעשו אותי מאושר אבל לרגע.
    • אני צריך להיות לא נעול על עצמי, ושזה יהיה קבוע. בלי פג תוקף. שזה כל הזמן נמצא וממלא, ונותן הרגשה של חשק.



    • אנחנו נמצאים במקום מעל קו החיים, ולא מרגישים אותו.
    • אם נממש את מה שבגן הרוחני הזה, אנחנו מתעלים מעל הזמן, המקום וההגבלות.
    • אנחנו מגיעים לאמונה, השפעה. לעומת הידיעה והקבלה שאנחנו נמצאים בהן עכשיו.
    • קשה מאד לראות אנשים שמחים היום.
    • אנחנו שומעים על המצב הרוחני, אבל מה זה?
    • עוד עשרה ימים אנחנו הולכים להיפגש, לא להתבדר. לפגוש אחד את השני.
    • ומי שנמשך לזה, זה לא נותן לו מנוחה. הוא מחפש את המצב הזה שציירנו למעלה.



    • באמונה מעל הדעת, בקו האמצעי, אנחנו מגלים שהחיבור עם הבורא, והחיבור בינינו, זה אותו דבר.
    • אין שום בורא, בלי שום חיבור בינינו.
    • אין שום דבר מחוצה לנו, חוץ מהרגשת האהבה, שכל אחד מאיצנו מרגיש בתוכו.
    • אני לוקח מהשיעור החד שבועי הזה את כח החיבור לכל השבוע.
  • איך אתם בונים את הסביבה הרוחנית שלכם? אלה שבאים פעם בשבוע? איך אתם שורדים?

    • לנסות להתחבר לאנשים דרך המחשב זה אחד הדברים היותר קשים שיש. אתה לא מרגיש את זה.
    • הסתלקות האור והתפשטותו עושים את הכלי ראוי לתפקידו.
    • מה זה קנה לך חבר? שהוא יהיה לך חסר.
    • בעולם הזה אנחנו חייבים להרגיש אחד את השני.
  • האנשים החדשים שבאים פעם בשבוע, תנו לנו טיפ איך להתחבר.

    • בשבוע האחרון הרגשתי ממש חוסר בחיבור.
    • החסרון והשכחה הן ברכות מלמעלה.
    • מה שחשוב זה האיחוד בין הנשמות. לא באיזו תדירות אתה מגיע.
    • זה לא בא בדיבורים, זה בא מלב ללב.
    • אני שומע את השיעור תוך כדי עבודה, ותוך כדי שאני נוהג במונית, ועושה הפצה לאנשים. ובזה אני מחובר לקבוצה.
    • אנחנו כלולים אחד מהשני.
    • הפתרון הוא בלבנות סביבה. ואותה בונים מתוך חסרון. לא משנה איפה אתה נמצא.
    • אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו שקופים אחד כלפי השני, כולם רוצים בורא. אין מעגלים. יש משפחה, קשר. מערכת שאנחנו קיימים בה, שנקראת אדם. אדם אחד.
    • יש רק נברא אחד. מערכת נשמות.
    • אין מחשב, ספר, שיעור. אנחנו נכנסים למערכת נשמות.
    • אנחנו נמצאים באמבטיה של בטון ומלט, ומחכים לבורא שימלא אותנו.
    • אנחנו כבר לא יכולים לזוז מרוב שאנחנו ממוצקים בתוך הבטון הזה. אז בואו נגיע לשם.
    • אנחנו באים לפה כדי לגלות את האנרגיה הפנימית שיש לכל אחד מאיתנו, ולמסור אותה מאחד לשני.
    • כי רק בחיבור בינינו הבורא מתגלה, ולא למישהו פרטי.

  • שיר - אל מרגלות ההר

יום חמישי, 10 ביוני 2010

שיעור בוקר 10.06.10

חלק א' - זוהר לעם, פרשת ויצא, אות ח'

  • הקדמה

    • התפילה הכי מועילה היא התפילה שאדם מתפלל בזמן הלימוד.
    • כי אז אנו כלולים במערכת הקשר בין הנשמות, האמיתית. וע"י השתוקקות אנחנו מפעילים את השפעת המערכת עלינו.
    • אם אין לאדם חסרון, ולא יודע מה זה החסרון הנכון - לא נורא - יש תפילה טרם תפילה. תנסה למצוא איזה קצה חוט, וזה יסתדר.
    • כשלומדים יחד, החברה יכולה להשפיע על כל אחד ואחד, כי נמצאים כלולים כולם יחד.
  • אותיות ט' - י"א

    • המקובלים משתמשים בשפת הענפים, ומביאים מהעולם שלנו שמות המצביעים על השורשים.
    • המספרים הם חשובים כי הם מצביעים על המדרגה - יחידות בנוקבא, עשרות בזעיר אנפין, מאות בבינה וכך הלאה.
    • אבנים הן התכללות מלכות בכל ט' ספירות של עולם האצילות, וכמו כן גם המספרים - עשרת אלפים, ריבוא וכו'.
    • מיד אחרי השמות שהזוהר מביא לנו, אנחנו חייבים לאתר את המערכת הכי פשוטה, סטנדרטית וקבועה. ספירות, פרצופים, היחס ביניהם וכו'.
    • ואז האדם משתדל לראות את עצמו בזה.
  • מאמר ז' הבלים: אות י"ג - ט"ז

    • מדובר רק על מדרגות תמיד, ושום דבר חוץ מזה.
    • ג' ספרים כתב שלמה המלך: שיר השירים - קו ימין, חסד. קהלת - קו שמאל, גבורה. משלי - קו אמצעי, תפארת.
    • בצורה פיוטית, שמש ירח, הבלים (אור חוזר), שלא יכול להיות בלעדיו שום דבר.
    • אנחנו צריכים להיות חכמים כשלמה, וללמוד ממנו איך להתנהג עם האור העליון. לעבוד עם ג' קווין, עיבור יניקה ומוחין וכו'.
  • מהו שורש המחלוקת בין ימין ושמאל בישסו"ת?

    • מפני שישסו"ת מקבל ממלכות את החסרונות שלה, ואז מתחלק בתוך עצמו לימין ושמאל. ימין שלו מחובר עם זעיר אנפין, ושמאל עם מלכות - ואז נמצא במצב שנקרא קיטרוג הירח.
    • המחלוקת הזו מאד בסיסית, עקרונית, ובלתי פתורה. עד שיבוא האדם - ויביא את הנקודה האמצעית שלו שלא שייכת לימין ולא לשמאל - שליש אמצעי דתפארת.
    • אנחנו לא מבינים איך נוצרה כזו נקודה, שהיא לגמרי לא תלויה בימין או שמאל, שיכולה להביא אותם לחיבור הנכון, לאיזון ביניהם, לפשרה, שאף אחד מהם לא חותך מעצמו בגלל השני.
    • להיפך, בשיתוף הזה מתקיימת הרמוניה יותר גבוהה מאשר מה ששניהם בנפרד.
    • זו לא פשרה עם וויתור כמו שאנחנו מכירים. הסיכום של שניהם הוא יותר גבוה. זה לא מאין ברירה, חצי חצי, כמו בעולם שלנו.
    • בין הבורא והנברא בטבע, קם ייצור חדש שנקרא אדם. ורק על ידו המחלוקת הזו תיפתר. מעלה אותם בחזרה לדרגת הבורא, מחשבת הבריאה, דרגת ההחלטות.
  • אותיות י"ז - כ"א. האם מטרת הקריאה בזוהר היא לפתח רגישות שמה שאני רואה בחוץ נמצא בפנים?

    • ממש לא.
    • כשאני קורא את הזוהר אני שוכח מהעולם הזה.
    • אני נכנס למערכת הפיקוד, פיקוח, השגחה, הנהגה. משתדל להזדהות איתה מבחינה רגשית ושכלית.
    • כי סה"כ כל הזוהר מדבר על זו"ן דאצילות, וקצת ישסו"ת, ונשמות.
    • כשאני לומד, אני משתדל להכנס לזה, ולא למשוך מה שאני קורא שם לעולם הגשמי שלי. בשביל מה אני צריך אותו? אני צריך לזהות את עצמי שם.
    • להלביש את עצמי בדיוק על הזו"ן הללו, איפה אני בחלקים האלו. שאלו הכל תכונות שלי.
    • העולם הזה סתם דימיוני. אנחנו צריכים לעלות לדרגת העליון, ומשם אנחנו יכולים ללמוד ענפי השורשים. אסור להיות בענפים. זה נקרא עבודה זרה. אסור להדביק את העליונים בתחתונים.
  • האם סימן להתקדמות מהקריאה זה שאני מתחיל לזהות את העולם החיצוני בפנים?

    • לא. אין עולם חיצוני. יש לי נקודה שבלב, ושם אני נמצא.
    • כל האבחנות, המעשים - הם הכל בתוכה. אני מחפש איך להרגיש ולחוות הכל בזו"ן דאצילות.
    • אני לא צריך להתעסק בעולם הזה - שיתעסקו בזה מדענים.
    • אני ריאלי, לא עוזב את העולם הזה. אבל כשאני לומד זוהר זה רק כדי לפתוח את העולם הרוחני שלי, ולא למשוך אותו לכאן. קודם צריכים לתפוס רוחניות, ורק אח"כ אני יכול להסתכל על הגשמיות.
    • אני משתדל להתנתק בעת הלימוד מהעולם הזה. אני לומד על שלמות, אלוקות.

חלק ב' - כתבי בעה"ס, פתיחה לפירוש הסולם, אות נ"ה, עמ' 217

  • מחזה ולמטה דזעיר אנפין, שייך לנוקבא: אות נ"ה - נ"ו

    • בנקודות דס"ג, מלכות שעלתה לבינה, שם נעשה הפסק בפרסא. ואז בזעיר אנפין מותר לקבל אורות, ומתחת האזור הזה כבר המלכות שולטת.
    • מלכות שעולה לחזה דזעיר אנפין, נשארת שם כי אין העדר  ברוחניות, רוכשת נה"י דזעיר אנפין, אבל בשבילה אלו כל ט' הספירות.
    • זעיר אנפין הוא כולו כלים דהשפעה. המלכות קובעת את כל מהותו, כי היא קובעת איזה רצון יש לו וכו'.
  • י"ב פרצופים שבאצילות: אות נ"ז - ס'

    • עולם הנקודים זו מערכת שרצתה לעשות גמר תיקון. כל העולמות שבאים אחריו באים כדי לתקן אותו.
    • כנגד קטנות דנקודים, שהיה קבוע וקיים ולא היה בו פגם, יש לנו עתיק דאצילות, וכך הלאה.
    • כל פרצוף מעולם הנקודים, בקטנות היה בסדר ובגדלות נשבר - יש לנו כנגדו בעולם אצילות פרצוף לחוד בקטנות, ופרצוף לחוד בגדלות.
    • נקודים נקרא ב"ן, כי נשבר. ואצילות נקרא מ"ה החדש, כי בא לתקן אותו.
  • כלל גדול בזמן ומקום: אות ס"א

    • הדבקות בחיצוניות העליון נקראת "הלבשה לעליון".
    • זו בעיה - כי אנחנו משתמשים בשפת הענפים בעולם שלנו, ומנסים לברר אבחנות בעולם הרוחני. ושם אין זמן תנועה ומקום.
    • בעולם הרוחני השמות הללו מתארים כוחות ופעולות.
    • אנחנו צריכים להתאמץ בכל הכח ולדמיין לעצמינו פעולות רוחניות. כי על ידי זה אנחנו מפעילים מ"ן. רצון, חסרון להרגשת העולם העליון. להיות בו.
    • כתוב באות קנ"ה בהקדמה לתע"ס שמתוך השתוקקות גדולה להרגיש דברים, אנחנו מזמינים על עצמינו את האורות המקיפים, שיעזרו לנו להרגיש מה שאנחנו מבקשים. שינוי בחושינו ובתכונותינו.
  • ב' הבדלים מפרצופי ג"ר לפרצופי ו"ק: אות ס"ב - ס"ג

    • פרצופי ג"ר הם כתר חכמה וג"ר דבינה. אין בהם עדיין תחתון, הם לא פועלים כלפיו. ולכן לא משפיע עליהם שום דבר. אלו הנתונים הבסיסיים ששייכים רק להופעת האלוקות במדרגה.
    • אני לא יודע מה זו הזדככות, התעבות, האור שעולה, יורד וכו'.
    • להשתדל לתאר לעצמי את כל אלו ברצונות וכוונות - כי זה כל מה שיש. רצון כוונה והאור שפועל עליו. זה מספיק כדי להיות בקשר עם המערכת.
    • לא משנה שהקשר לא נכון, שאני מבולבל. חשובה רק היגיעה. הכל מתקבל, גם אם אתה לא מרגיש כלום.
    • ע"ב מלביש את חיצוניות גלגלתא. הפרצוף היותר חזק נקרא יותר פנימי.

חלק ג' - כתבי בעה"ס, הקדמה לתע"ס, אות מ"ט, עמ' 783

  • הקדמה

    • אין לנו יותר מאשר הסתרה וגילוי.
    • אנחנו נמצאים במציאות נצחית. שום דבר לא היה ושום דבר לא ייגמר.
    • אפילו שאנחנו אומרים שפעם הייתה ההתחלה ועוד מעט יהיה הסוף. אבל זה לא נכון.
    • אנחנו נמצאים בדבר מיוחד שנקרא טבע, או אלקים. אין בו שום שינוי, רק בנו ישנם שינויים.
    • איך אנחנו יכולים לגרום לשינויים בנו בצורה הכרתית, רצונית, מבוקרת?
    • חכמת הקבלה מסבירה לנו איך.
    • אם המציאות היא קבועה, אז רק בניהול התכונות שלי, אני יכול לנהל את תמונת העולם שלי. איזה סרט אני רוצה לראות. הסרט של החיים שלי.
    • אבל זה לא שבא לי להקרין לעצמי כל מיני סוגי סרטים - אלא התכנית שכתובה עבורי, היא תמיד זו שמקדמת אותי לפתיחת התמונה הנכונה, ללא שום הסתרות, להרגשת המצב הנצחי, השלם, כמו שהוא באמת. שאני אראה את המציאות הקבועה והבלתי משתנה.
    • אני יכול להתקדם לעבר זה בצורה טובה או בצורה רעה.
    • כל מה שמדובר כאן זה רק כלפי האדם, בסביבה הקבועה הזו שנקראת אלוקות, אינסוף.
    • כל השינויים הם רק כלפי המקבלים.
    • המקובלים כותבים רק מתוך הגילוי שלהם. ולכן זה כתוב כלפי הכלים שלהם בלבד.
    • יש לנו שתי הסתרות ושני גילויים. וזה תלוי בנו איך נעבור אותם.
    • אנחנו יכולים רק לזרז את קצב ההתפתחות שלנו. וגם - קצב ההתפתחות מביא לנו הרגשה אחרת.
    • אם אני מתקדם לעבר משהו גורלי שאני לא מוכן אליו - התחושה שלי לא טובה. ואם אני מתקדם לעבר דבר רצוי, אני מרגיש שמחה.
    • ההכנה קובעת את ההרגשה שלי.
    • בעזרת חכמת הקבלה אנו יכולים לעבור זאת בצורה קצרה ונעימה.
  • אות מ"ט


  • אות נ"א - נ"ב: מה זה שכר ועונש?

    • אנחנו מדברים על גילוי הקשר בין נברא לבורא.
    • אנחנו לא מדברים על מיסטיקה ודת. אלא על גילוי הכח המנהל, המנהיג אותי. אני מחפש אותו. אני רוצה אותו.
    • עוברים על האדם המון מצבים עד שהוא ממלא את הסיאה. ואז האדם מבין שהוא נמצא בהסתר כפול.
    • אני מרגיש שאין לי שום קשר עם אותה האלוקות. שאני לא מזהה ממנו פעולה שלו אלי. אני לא מרגיש שום סדר, אבל יש לי איזשהו ניחוש, הרגשה שהקשר הזה קיים.
    • מתוך זה שאני לא מזהה אותו, אני מרגיש שהוא לא פועל עלי באיזו תלות. הוא לא משתנה. רק בזה שההרגשה שלי משתנה, הוא משתנה עבורי. והנוסחא הזו לא ברורה לי.
    • אני מרגיש שהוא קיים ונמצא, אבל אין לו שום קשר אלי.
    • זה נקרא הסתר כפול - גם בזה שהוא משגיח ופועל, וגם בזה שהוא טוב.
    • ואז מספרים לי שאני יכול להתקרב אליו באמצעות הלימוד המשותף עם החברים.
    • אתה לא בעל הבית על הפעולות שהוא עושה עליך. אבל אתה יכול לשלוט על התגובה שלך למה שנעשה.
    • אתה רוצה לזהות אותו כאין עוד מלבדו וטוב ומיטיב.
    • אני רוצה להרגיש שכל מה שקורה זה בלבול גדול, כדי שאני אחפש את הבמאי של כל ההצגה הזו.
    • אם אתה משתדל להיות כל הזמן בזה, מהבוקר עד הלילה - בשאלה "איפה הוא, הנסתר?" - אתה מתחיל לזהות עד כמה שאתה תלוי בפעולות שלו.
    • ואז זה לא מספיק לי - ואני כבר רוצה לדעת איך להתנהג, איך להתייחס לכל דבר שקורה לי - מה מועיל לי בלימוד, בכוונות? הכל לשם גילוי האין עוד מלבדו וטוב ומיטיב.
    • חוץ מנברא ובורא אין כלום במציאות, זה הכל הסתרות של האגו שלי שמסתירות לי את הבורא.
    • וכך עובדים.
    • אח"כ מתחילים להבין, שלהכיר אותו אפשר רק אם אני אבין אותו וארגיש אותו.
    • אז אין אני אקנה את השכל שלו? להיות קרוב אליו?
    • רק אם אני נכנס למערכת מיוחדת עם כלל האנושות, שיהיה לי יחס מיוחד לתכונת ההשפעה. אני מתחיל לזהות שזה הטבע שלו. נהיה לי כבוד וערך לטבע המשפיע, והמנהל אותי.
    • אני מתחיל לרצות אותו, לרצות השפעה. אני רוצה גם את התכונה הזו, אם היא כל כך עוצמתית.
    • זה כבר נקרא להשפיע על מנת לקבל. לא לשמה. זה טוב, תן לי.
    • אני מתחיל לקבל ערך לתכונת ההשפעה הזו, שאפילו לא בשבילי, אלא להיות שייך לזה.
    • כמו שמישהו נותן שירות לאדם גדול - בזה שאני שייך לגדול, אני גם גדול במשהו. אנחנו יחד.
    • עד שאני מוכן לקבל אותה לגמרי, ולשכוח מעצמי לגמרי. את כל השכנוע הזה האור עושה, ולא אני. הוא משנה אותה.
    • וכך אני מגיע לגילוי. במידה שאני מקבל את תכונת ההשפעה הזו מעל הרצון לקבל שלי.
    • אני עכשיו חי בתכונת ההשפעה, אני רוצה להיות בה. תעזוב אותי מהשטויות של האגו שלי.
    • עכשיו אני כבר באזור של הבורא, עם כל הרצונות שלי. ושם אני רוצה להיקלט. זה נקרא מלכות שעולה לבינה. בכמה שאני רוצה להתקשר לתכונת ההשפעה.
    • אני מוכן לתת הכל, קחו ממני הכל - רק שאני אשפיע.
    • זה נקרא רכישת ש' א' ב' דעביות. חסדים.
    • ואח"כ יש לקבל בעל מנת להשפיע.
    • אז נפתח לי בעל הבית. אחרי דרגת האמונה. זוהי כבר דרגה מאד מיוחד.
    • זהו.
    • סה"כ כל התהליך הוא גילוי הבורא, על ידי החומר שלי, הטבע שלי.
    • אני משתמש בו פעם כדי להתעלות מעליו. פעם כדי לעבוד עימו.
    • אין ביני לבין הבורא שום דבר חוץ מהאני, האגו שלי, שמסתיר לי אותו.
    • עד כמה שנשתדל לחשוב בצורה כזו, נרא האיך כל הבלבולים נעלמים.
    • סה"כ אמנם שיש הרבה מלים ואבחנות, מצבים - זה לא ככ נורא. התמונה עצמה היא מאד קונקרטית.
  • אות נ"ג

    • נגיד יש לפניך מישהו. והוא בעצמו נסתר מאחורי הרצון האגואיסטי שלך.



    • תאר לעצמך שבא אליך מישהו עם מזרק, מחייך. זה מפחיד, לא?
    • במצב הזה בדיוק אנחנו נמצאים עם הבורא.
    • ילדים מפחדים מזריקות. גם אתה.
  • מהו לפום צערא אגרא?

    • זה משפט פשוט שלא משאיר לנו שום פתח.
    • רק לתת יגיעה במקום הנכון.
    • אנחנו מפזרים את הכוחות שלנו למקומות הלא נכונים.
    • כמו שהמקובלים אומרים - שבראש השנה יודעים כבר כמה גשם ירד השנה, גם תלוי בנו אם יפול במדבר או ביישוב.
  • שיר - האהבה היא האור של חיינו

חלק ד' - כתבי רב"ש א', מאמר בעניין חשיבות החברים, עמ' 48

  • הקדמה

    • סה"כ הפעולה המשותפת שאנחנו צריכים להגיע אליה היא גילוי האור שממלא אותנו. אבל אנחנו לא מוכנים לזה ולכן לא מקבלים את זה.
    • המקובלים מסבירים לנו איך לעשות זאת.
    • צריך להתארגן בקבוצה, ובה להתקדם ברעיון "ואהבת לרעך כמוך".
    • אברהם הוא תכונת החסד - והחסד היא ייסוד כל התיקונים.
    • לכן, במקום לעשות פעולה במימדים של כל האנושות - מתחילים מחלק קטן במערכת כללית, להחיות אותה בצורה נכונה, שיש שם קשר בין החלקים שלה, שלפחות איזה איבר קטן מסה"כ המערכת יתפקד נכון.
    • לכן, בהשגחה מלמעלה מסתדרת תמיד איזו קבוצה מכלל האנושות של אנשים שמרגישים צורך להתחבר לצורך המטרה הזו.
    • בגלל שכלל ופרט שווים, בגלל שהם משתדלים לבנות ביניהם מערכת מתוקנת, כל המערכת הגדולה, הרוחנית, מלכות דאינסוף, משתנה בהתאם.
    • חכמת הקבלה היא מאד פרקטית - טיפול ביסוד הבריאה, שנקרא הרצון לקבל.
    • אנחנו צריכים להשתדל להפוך אותו ליחס אחר לזולת, שנקרא הרצון להשפיע - האהבה.
    • זה חוק שעל פיו כל החלקים בגוף החי מתאחדים ופועלים יחד.
  • איך אנחנו מתאחדים בקבוצה כדי להרגיש בינינו את הכח העליון, העולם העליון?

    • המקובלים מסבירים לנו.
    • אפשר לראות את השני כיותר גבוה, שווה, או נמוך ממנו.
    • ושלושת האבחנות הללו צריכות להתקיים בינינו כדי להגיע לחיבור מושלם.
    • אני צריך לקבל את החברים או כגדולים ממני, שיש לי מה ללמוד מהם, או כקטנים, שיש לי מה להוסיף להם, או בסופו של דבר שהם שווים לי - שנרגיש עצמינו לגמרי כאחד.
    • ואז כל אחד משלים ומבטא עצמו בצורה מלאה - כל אחד מגלה שכל התכונות הגרועות והטובות שלו נכנסות למימוש הטוב ביותר, השלם, בקשר עם אחרים.
    • אפילו גאווה, קנאה וכבוד - אני מוצא את המקום הנכון להשתמש בכל תכונותי הרעות כטובות, שהן נבראו בי מלכתחילה לצורך זה.
    • אין שום בעיה שכל אחד ירגיש עצמו בשלימות עם החברים. או כקטן, או כשווה או כגדול. בהתכללות כולם.
    • ההתכללות, ההתעלות מעל האגו נקרא אמונה.
    • אבל אח"כ יש לנו עבודה בלקבל על מנת להשפיע. אז אני צריך לגלות אותם לא שהם שווים לי, אלא שיותר יקריםלי מעצמי.
    • כמו תינוק שיותר יקר לאמא מאשר עצמה.
    • בילד של השכן אני לא רואה את זה, אבל בילדים שלי כן.
    • אז זהו, שצריך להגיע לדרגת אהבה - שהשני יותר חשוב לי מעצמי.
    • במגמה כזו מגיעים גם כן לאהבת הזולת - אני מוכן לקבל הכל, אני מבטל את הצמצום שעשיתי קודם, כדי להשפיע להם.
    • שום דבר לא נברא סתם כמזיק - אלא הכל מועיל.
    • אלו המצבים שאנחנו עוברים בחיבור בקבוצה. ושם אנחנו מתחילים לגלות את כח האהבה הכללי שנקרא הבורא.
    • בכמה שאני מתחבר לחברים, אני מתחבר לבורא. כי הבורא מתגלה לפי הכלים. אין אור ללא כלי. אני מגלה את האור בחברים שלי.
    • אין דבר יותר גבוה בחיים שלנו, אלא חשיבות החברים. היא צריכה להיות יותר חשובה מחשיבות הבורא.
    • כי זה נמצא לפני, ואני יכול לעבוד עם זה.
  • אבל זה רק אמצעי, איך אפשר להגיד שהבורא פחות חשוב?

    • כי זה ברמה הפרקטית.
    • את הבורא אני לא מרגיש ויש לי כלפיו ספקות.
    • ובתוך התיקון היחס לחברים, אני פתאום מגלה את הבורא.
    • שני הדברים הללו לא מבטלים זה את זה.
    • אם נסדדר מערכת חשיבות שכזו, סולם ערכים שכזה, אז נצליח.
    • וזה לא רק בתוך הקבוצה, אלא אנחנו צריכים להשתדל לחבר לזה בסופו של דבר את כל האנושות.
    • מטרת הבריאה בסופו של דבר היא שכל העולם יהיו חברים.
    • וזה לא נקרא חברים, אלא דבקות. נגיע לזה ונגלה את זה.
  • איך לקיים בו זמנית את שני המצבים בהם אני גדול מהחבר, או שהוא גדול ממני?

    • כמו אתה והתינוק שלך.
    • הוא גדול ממך הי הרצון שלו קובע מה יהיה איתך, כשהוא רוצה משהו אתה זורק הכל כדי לטפל בו.
    • מצד שני, כשאתה מטפל בו, הוא הקטן.
    • הכלי המשותף שלי עם החברה זה מיני מודל של הכלי הכללי, ולכן הוא בחשיבות גבוהה מאשר הכלי הפרטי שלי.
    • אם אני מקיים ערבות בקבוצה קטנה של עשרה, זה כמו עשרה מיליארד. זה לא חשוב. אני צריך לצאת מעצמי.
    • בהם אני מגלה את הרוחניות. אני לבד לא יכול לגלות יותר מאשר החיים הללו הארציים. בקשר איתם אני מגלה את הקשר הרוחני.
    • מה שהם רוצים אני צריך לקבל כרצון שלי, כחוק, כרצוי ביותר - כי על ידי זה אנחנו מתחברים.
    • וגם להרגיש אותם כפחות ממני - שהם זקוקים לכל מה שיש לי כדי להגיע לחיבור הדדי.
    • איפה שאנחנו הולכים לקראת חיבור ואהבה - הסתכלות על השני כגדול וקטן לא מבטלים זה את זה.
    • כמו שילד קטן הוא כראש המשפחה, כי סביבו כל המשפחה סובבת.
  • מה המשחק שהחבר כאילו גדול הדור?

    • זה לא משחק, זו הסתרה.
    • האגו שלי מסתיר את עולם אינסוף ממני.
    • אני נמצא באינסוף, אבל רואה אותך. וזה לא מראה מלבב. למה? כי כך האגו שלי מצייר אותכם בתוכי. אתם מצטיירים לי באגו.
    • אבל אם הייתם ילדים שלי, היה נראה לך הכל טוב ומושלם - על כל פשעים תכסה אהבה.
    • האהבה מכסה על הפשעים, ולא מוחקת אותם. זו לשון מדוייקת.
    • הכל תלוי באגו שלי, שום דבר חוץ מזה אני לא רואה.



  • מה זה הכיסוי של האהבה?

    • עזוב, תפעיל את יחס האהבה, תשתדל לשחק באהבה. היא כבר תכסה.
    • אתם יודעים שאתם משחקים משחק, זה לא משנה. על ידי זה אתם מזמינים את האור המחזיר למוטב.
  • מה זה לשחק באהבה? זה חיצוני או פנימי?

    • זו בעיקר עבודה פנימית.
    • אבל אנחנו גם בונים מערכת שתעזור לנו להתעסק בזה כל היום.
  • שיר - כולנו נשמה אחת