skip to main |
skip to sidebar
חלק א' - זוהר לעם, פרשת ויצא, אות ח'
הקדמה
- התפילה הכי מועילה היא התפילה שאדם מתפלל בזמן הלימוד.
- כי אז אנו כלולים במערכת הקשר בין הנשמות, האמיתית. וע"י השתוקקות אנחנו מפעילים את השפעת המערכת עלינו.
- אם אין לאדם חסרון, ולא יודע מה זה החסרון הנכון - לא נורא - יש תפילה טרם תפילה. תנסה למצוא איזה קצה חוט, וזה יסתדר.
- כשלומדים יחד, החברה יכולה להשפיע על כל אחד ואחד, כי נמצאים כלולים כולם יחד.
אותיות ט' - י"א
- המקובלים משתמשים בשפת הענפים, ומביאים מהעולם שלנו שמות המצביעים על השורשים.
- המספרים הם חשובים כי הם מצביעים על המדרגה - יחידות בנוקבא, עשרות בזעיר אנפין, מאות בבינה וכך הלאה.
- אבנים הן התכללות מלכות בכל ט' ספירות של עולם האצילות, וכמו כן גם המספרים - עשרת אלפים, ריבוא וכו'.
- מיד אחרי השמות שהזוהר מביא לנו, אנחנו חייבים לאתר את המערכת הכי פשוטה, סטנדרטית וקבועה. ספירות, פרצופים, היחס ביניהם וכו'.
- ואז האדם משתדל לראות את עצמו בזה.
מאמר ז' הבלים: אות י"ג - ט"ז
- מדובר רק על מדרגות תמיד, ושום דבר חוץ מזה.
- ג' ספרים כתב שלמה המלך: שיר השירים - קו ימין, חסד. קהלת - קו שמאל, גבורה. משלי - קו אמצעי, תפארת.
- בצורה פיוטית, שמש ירח, הבלים (אור חוזר), שלא יכול להיות בלעדיו שום דבר.
- אנחנו צריכים להיות חכמים כשלמה, וללמוד ממנו איך להתנהג עם האור העליון. לעבוד עם ג' קווין, עיבור יניקה ומוחין וכו'.
מהו שורש המחלוקת בין ימין ושמאל בישסו"ת?
- מפני שישסו"ת מקבל ממלכות את החסרונות שלה, ואז מתחלק בתוך עצמו לימין ושמאל. ימין שלו מחובר עם זעיר אנפין, ושמאל עם מלכות - ואז נמצא במצב שנקרא קיטרוג הירח.
- המחלוקת הזו מאד בסיסית, עקרונית, ובלתי פתורה. עד שיבוא האדם - ויביא את הנקודה האמצעית שלו שלא שייכת לימין ולא לשמאל - שליש אמצעי דתפארת.
- אנחנו לא מבינים איך נוצרה כזו נקודה, שהיא לגמרי לא תלויה בימין או שמאל, שיכולה להביא אותם לחיבור הנכון, לאיזון ביניהם, לפשרה, שאף אחד מהם לא חותך מעצמו בגלל השני.
- להיפך, בשיתוף הזה מתקיימת הרמוניה יותר גבוהה מאשר מה ששניהם בנפרד.
- זו לא פשרה עם וויתור כמו שאנחנו מכירים. הסיכום של שניהם הוא יותר גבוה. זה לא מאין ברירה, חצי חצי, כמו בעולם שלנו.
- בין הבורא והנברא בטבע, קם ייצור חדש שנקרא אדם. ורק על ידו המחלוקת הזו תיפתר. מעלה אותם בחזרה לדרגת הבורא, מחשבת הבריאה, דרגת ההחלטות.
אותיות י"ז - כ"א. האם מטרת הקריאה בזוהר היא לפתח רגישות שמה שאני רואה בחוץ נמצא בפנים?
- ממש לא.
- כשאני קורא את הזוהר אני שוכח מהעולם הזה.
- אני נכנס למערכת הפיקוד, פיקוח, השגחה, הנהגה. משתדל להזדהות איתה מבחינה רגשית ושכלית.
- כי סה"כ כל הזוהר מדבר על זו"ן דאצילות, וקצת ישסו"ת, ונשמות.
- כשאני לומד, אני משתדל להכנס לזה, ולא למשוך מה שאני קורא שם לעולם הגשמי שלי. בשביל מה אני צריך אותו? אני צריך לזהות את עצמי שם.
- להלביש את עצמי בדיוק על הזו"ן הללו, איפה אני בחלקים האלו. שאלו הכל תכונות שלי.
- העולם הזה סתם דימיוני. אנחנו צריכים לעלות לדרגת העליון, ומשם אנחנו יכולים ללמוד ענפי השורשים. אסור להיות בענפים. זה נקרא עבודה זרה. אסור להדביק את העליונים בתחתונים.
האם סימן להתקדמות מהקריאה זה שאני מתחיל לזהות את העולם החיצוני בפנים?
- לא. אין עולם חיצוני. יש לי נקודה שבלב, ושם אני נמצא.
- כל האבחנות, המעשים - הם הכל בתוכה. אני מחפש איך להרגיש ולחוות הכל בזו"ן דאצילות.
- אני לא צריך להתעסק בעולם הזה - שיתעסקו בזה מדענים.
- אני ריאלי, לא עוזב את העולם הזה. אבל כשאני לומד זוהר זה רק כדי לפתוח את העולם הרוחני שלי, ולא למשוך אותו לכאן. קודם צריכים לתפוס רוחניות, ורק אח"כ אני יכול להסתכל על הגשמיות.
- אני משתדל להתנתק בעת הלימוד מהעולם הזה. אני לומד על שלמות, אלוקות.
חלק ב' - כתבי בעה"ס, פתיחה לפירוש הסולם, אות נ"ה, עמ' 217
מחזה ולמטה דזעיר אנפין, שייך לנוקבא: אות נ"ה - נ"ו
- בנקודות דס"ג, מלכות שעלתה לבינה, שם נעשה הפסק בפרסא. ואז בזעיר אנפין מותר לקבל אורות, ומתחת האזור הזה כבר המלכות שולטת.
- מלכות שעולה לחזה דזעיר אנפין, נשארת שם כי אין העדר ברוחניות, רוכשת נה"י דזעיר אנפין, אבל בשבילה אלו כל ט' הספירות.
- זעיר אנפין הוא כולו כלים דהשפעה. המלכות קובעת את כל מהותו, כי היא קובעת איזה רצון יש לו וכו'.
י"ב פרצופים שבאצילות: אות נ"ז - ס'
- עולם הנקודים זו מערכת שרצתה לעשות גמר תיקון. כל העולמות שבאים אחריו באים כדי לתקן אותו.
- כנגד קטנות דנקודים, שהיה קבוע וקיים ולא היה בו פגם, יש לנו עתיק דאצילות, וכך הלאה.
- כל פרצוף מעולם הנקודים, בקטנות היה בסדר ובגדלות נשבר - יש לנו כנגדו בעולם אצילות פרצוף לחוד בקטנות, ופרצוף לחוד בגדלות.
- נקודים נקרא ב"ן, כי נשבר. ואצילות נקרא מ"ה החדש, כי בא לתקן אותו.
כלל גדול בזמן ומקום: אות ס"א
- הדבקות בחיצוניות העליון נקראת "הלבשה לעליון".
- זו בעיה - כי אנחנו משתמשים בשפת הענפים בעולם שלנו, ומנסים לברר אבחנות בעולם הרוחני. ושם אין זמן תנועה ומקום.
- בעולם הרוחני השמות הללו מתארים כוחות ופעולות.
- אנחנו צריכים להתאמץ בכל הכח ולדמיין לעצמינו פעולות רוחניות. כי על ידי זה אנחנו מפעילים מ"ן. רצון, חסרון להרגשת העולם העליון. להיות בו.
- כתוב באות קנ"ה בהקדמה לתע"ס שמתוך השתוקקות גדולה להרגיש דברים, אנחנו מזמינים על עצמינו את האורות המקיפים, שיעזרו לנו להרגיש מה שאנחנו מבקשים. שינוי בחושינו ובתכונותינו.
ב' הבדלים מפרצופי ג"ר לפרצופי ו"ק: אות ס"ב - ס"ג
- פרצופי ג"ר הם כתר חכמה וג"ר דבינה. אין בהם עדיין תחתון, הם לא פועלים כלפיו. ולכן לא משפיע עליהם שום דבר. אלו הנתונים הבסיסיים ששייכים רק להופעת האלוקות במדרגה.
- אני לא יודע מה זו הזדככות, התעבות, האור שעולה, יורד וכו'.
- להשתדל לתאר לעצמי את כל אלו ברצונות וכוונות - כי זה כל מה שיש. רצון כוונה והאור שפועל עליו. זה מספיק כדי להיות בקשר עם המערכת.
- לא משנה שהקשר לא נכון, שאני מבולבל. חשובה רק היגיעה. הכל מתקבל, גם אם אתה לא מרגיש כלום.
- ע"ב מלביש את חיצוניות גלגלתא. הפרצוף היותר חזק נקרא יותר פנימי.
חלק ג' - כתבי בעה"ס, הקדמה לתע"ס, אות מ"ט, עמ' 783
הקדמה
- אין לנו יותר מאשר הסתרה וגילוי.
- אנחנו נמצאים במציאות נצחית. שום דבר לא היה ושום דבר לא ייגמר.
- אפילו שאנחנו אומרים שפעם הייתה ההתחלה ועוד מעט יהיה הסוף. אבל זה לא נכון.
- אנחנו נמצאים בדבר מיוחד שנקרא טבע, או אלקים. אין בו שום שינוי, רק בנו ישנם שינויים.
- איך אנחנו יכולים לגרום לשינויים בנו בצורה הכרתית, רצונית, מבוקרת?
- חכמת הקבלה מסבירה לנו איך.
- אם המציאות היא קבועה, אז רק בניהול התכונות שלי, אני יכול לנהל את תמונת העולם שלי. איזה סרט אני רוצה לראות. הסרט של החיים שלי.
- אבל זה לא שבא לי להקרין לעצמי כל מיני סוגי סרטים - אלא התכנית שכתובה עבורי, היא תמיד זו שמקדמת אותי לפתיחת התמונה הנכונה, ללא שום הסתרות, להרגשת המצב הנצחי, השלם, כמו שהוא באמת. שאני אראה את המציאות הקבועה והבלתי משתנה.
- אני יכול להתקדם לעבר זה בצורה טובה או בצורה רעה.
- כל מה שמדובר כאן זה רק כלפי האדם, בסביבה הקבועה הזו שנקראת אלוקות, אינסוף.
- כל השינויים הם רק כלפי המקבלים.
- המקובלים כותבים רק מתוך הגילוי שלהם. ולכן זה כתוב כלפי הכלים שלהם בלבד.
- יש לנו שתי הסתרות ושני גילויים. וזה תלוי בנו איך נעבור אותם.
- אנחנו יכולים רק לזרז את קצב ההתפתחות שלנו. וגם - קצב ההתפתחות מביא לנו הרגשה אחרת.
- אם אני מתקדם לעבר משהו גורלי שאני לא מוכן אליו - התחושה שלי לא טובה. ואם אני מתקדם לעבר דבר רצוי, אני מרגיש שמחה.
- ההכנה קובעת את ההרגשה שלי.
- בעזרת חכמת הקבלה אנו יכולים לעבור זאת בצורה קצרה ונעימה.
אות מ"ט
אות נ"א - נ"ב: מה זה שכר ועונש?
- אנחנו מדברים על גילוי הקשר בין נברא לבורא.
- אנחנו לא מדברים על מיסטיקה ודת. אלא על גילוי הכח המנהל, המנהיג אותי. אני מחפש אותו. אני רוצה אותו.
- עוברים על האדם המון מצבים עד שהוא ממלא את הסיאה. ואז האדם מבין שהוא נמצא בהסתר כפול.
- אני מרגיש שאין לי שום קשר עם אותה האלוקות. שאני לא מזהה ממנו פעולה שלו אלי. אני לא מרגיש שום סדר, אבל יש לי איזשהו ניחוש, הרגשה שהקשר הזה קיים.
- מתוך זה שאני לא מזהה אותו, אני מרגיש שהוא לא פועל עלי באיזו תלות. הוא לא משתנה. רק בזה שההרגשה שלי משתנה, הוא משתנה עבורי. והנוסחא הזו לא ברורה לי.
- אני מרגיש שהוא קיים ונמצא, אבל אין לו שום קשר אלי.
- זה נקרא הסתר כפול - גם בזה שהוא משגיח ופועל, וגם בזה שהוא טוב.
- ואז מספרים לי שאני יכול להתקרב אליו באמצעות הלימוד המשותף עם החברים.
- אתה לא בעל הבית על הפעולות שהוא עושה עליך. אבל אתה יכול לשלוט על התגובה שלך למה שנעשה.
- אתה רוצה לזהות אותו כאין עוד מלבדו וטוב ומיטיב.
- אני רוצה להרגיש שכל מה שקורה זה בלבול גדול, כדי שאני אחפש את הבמאי של כל ההצגה הזו.
- אם אתה משתדל להיות כל הזמן בזה, מהבוקר עד הלילה - בשאלה "איפה הוא, הנסתר?" - אתה מתחיל לזהות עד כמה שאתה תלוי בפעולות שלו.
- ואז זה לא מספיק לי - ואני כבר רוצה לדעת איך להתנהג, איך להתייחס לכל דבר שקורה לי - מה מועיל לי בלימוד, בכוונות? הכל לשם גילוי האין עוד מלבדו וטוב ומיטיב.
- חוץ מנברא ובורא אין כלום במציאות, זה הכל הסתרות של האגו שלי שמסתירות לי את הבורא.
- וכך עובדים.
- אח"כ מתחילים להבין, שלהכיר אותו אפשר רק אם אני אבין אותו וארגיש אותו.
- אז אין אני אקנה את השכל שלו? להיות קרוב אליו?
- רק אם אני נכנס למערכת מיוחדת עם כלל האנושות, שיהיה לי יחס מיוחד לתכונת ההשפעה. אני מתחיל לזהות שזה הטבע שלו. נהיה לי כבוד וערך לטבע המשפיע, והמנהל אותי.
- אני מתחיל לרצות אותו, לרצות השפעה. אני רוצה גם את התכונה הזו, אם היא כל כך עוצמתית.
- זה כבר נקרא להשפיע על מנת לקבל. לא לשמה. זה טוב, תן לי.
- אני מתחיל לקבל ערך לתכונת ההשפעה הזו, שאפילו לא בשבילי, אלא להיות שייך לזה.
- כמו שמישהו נותן שירות לאדם גדול - בזה שאני שייך לגדול, אני גם גדול במשהו. אנחנו יחד.
- עד שאני מוכן לקבל אותה לגמרי, ולשכוח מעצמי לגמרי. את כל השכנוע הזה האור עושה, ולא אני. הוא משנה אותה.
- וכך אני מגיע לגילוי. במידה שאני מקבל את תכונת ההשפעה הזו מעל הרצון לקבל שלי.
- אני עכשיו חי בתכונת ההשפעה, אני רוצה להיות בה. תעזוב אותי מהשטויות של האגו שלי.
- עכשיו אני כבר באזור של הבורא, עם כל הרצונות שלי. ושם אני רוצה להיקלט. זה נקרא מלכות שעולה לבינה. בכמה שאני רוצה להתקשר לתכונת ההשפעה.
- אני מוכן לתת הכל, קחו ממני הכל - רק שאני אשפיע.
- זה נקרא רכישת ש' א' ב' דעביות. חסדים.
- ואח"כ יש לקבל בעל מנת להשפיע.
- אז נפתח לי בעל הבית. אחרי דרגת האמונה. זוהי כבר דרגה מאד מיוחד.
- זהו.
- סה"כ כל התהליך הוא גילוי הבורא, על ידי החומר שלי, הטבע שלי.
- אני משתמש בו פעם כדי להתעלות מעליו. פעם כדי לעבוד עימו.
- אין ביני לבין הבורא שום דבר חוץ מהאני, האגו שלי, שמסתיר לי אותו.
- עד כמה שנשתדל לחשוב בצורה כזו, נרא האיך כל הבלבולים נעלמים.
- סה"כ אמנם שיש הרבה מלים ואבחנות, מצבים - זה לא ככ נורא. התמונה עצמה היא מאד קונקרטית.
אות נ"ג
- נגיד יש לפניך מישהו. והוא בעצמו נסתר מאחורי הרצון האגואיסטי שלך.
- תאר לעצמך שבא אליך מישהו עם מזרק, מחייך. זה מפחיד, לא?
- במצב הזה בדיוק אנחנו נמצאים עם הבורא.
- ילדים מפחדים מזריקות. גם אתה.
מהו לפום צערא אגרא?
- זה משפט פשוט שלא משאיר לנו שום פתח.
- רק לתת יגיעה במקום הנכון.
- אנחנו מפזרים את הכוחות שלנו למקומות הלא נכונים.
- כמו שהמקובלים אומרים - שבראש השנה יודעים כבר כמה גשם ירד השנה, גם תלוי בנו אם יפול במדבר או ביישוב.
- שיר - האהבה היא האור של חיינו
חלק ד' - כתבי רב"ש א', מאמר בעניין חשיבות החברים, עמ' 48
הקדמה
- סה"כ הפעולה המשותפת שאנחנו צריכים להגיע אליה היא גילוי האור שממלא אותנו. אבל אנחנו לא מוכנים לזה ולכן לא מקבלים את זה.
- המקובלים מסבירים לנו איך לעשות זאת.
- צריך להתארגן בקבוצה, ובה להתקדם ברעיון "ואהבת לרעך כמוך".
- אברהם הוא תכונת החסד - והחסד היא ייסוד כל התיקונים.
- לכן, במקום לעשות פעולה במימדים של כל האנושות - מתחילים מחלק קטן במערכת כללית, להחיות אותה בצורה נכונה, שיש שם קשר בין החלקים שלה, שלפחות איזה איבר קטן מסה"כ המערכת יתפקד נכון.
- לכן, בהשגחה מלמעלה מסתדרת תמיד איזו קבוצה מכלל האנושות של אנשים שמרגישים צורך להתחבר לצורך המטרה הזו.
- בגלל שכלל ופרט שווים, בגלל שהם משתדלים לבנות ביניהם מערכת מתוקנת, כל המערכת הגדולה, הרוחנית, מלכות דאינסוף, משתנה בהתאם.
- חכמת הקבלה היא מאד פרקטית - טיפול ביסוד הבריאה, שנקרא הרצון לקבל.
- אנחנו צריכים להשתדל להפוך אותו ליחס אחר לזולת, שנקרא הרצון להשפיע - האהבה.
- זה חוק שעל פיו כל החלקים בגוף החי מתאחדים ופועלים יחד.
איך אנחנו מתאחדים בקבוצה כדי להרגיש בינינו את הכח העליון, העולם העליון?
- המקובלים מסבירים לנו.
- אפשר לראות את השני כיותר גבוה, שווה, או נמוך ממנו.
- ושלושת האבחנות הללו צריכות להתקיים בינינו כדי להגיע לחיבור מושלם.
- אני צריך לקבל את החברים או כגדולים ממני, שיש לי מה ללמוד מהם, או כקטנים, שיש לי מה להוסיף להם, או בסופו של דבר שהם שווים לי - שנרגיש עצמינו לגמרי כאחד.
- ואז כל אחד משלים ומבטא עצמו בצורה מלאה - כל אחד מגלה שכל התכונות הגרועות והטובות שלו נכנסות למימוש הטוב ביותר, השלם, בקשר עם אחרים.
- אפילו גאווה, קנאה וכבוד - אני מוצא את המקום הנכון להשתמש בכל תכונותי הרעות כטובות, שהן נבראו בי מלכתחילה לצורך זה.
- אין שום בעיה שכל אחד ירגיש עצמו בשלימות עם החברים. או כקטן, או כשווה או כגדול. בהתכללות כולם.
- ההתכללות, ההתעלות מעל האגו נקרא אמונה.
- אבל אח"כ יש לנו עבודה בלקבל על מנת להשפיע. אז אני צריך לגלות אותם לא שהם שווים לי, אלא שיותר יקריםלי מעצמי.
- כמו תינוק שיותר יקר לאמא מאשר עצמה.
- בילד של השכן אני לא רואה את זה, אבל בילדים שלי כן.
- אז זהו, שצריך להגיע לדרגת אהבה - שהשני יותר חשוב לי מעצמי.
- במגמה כזו מגיעים גם כן לאהבת הזולת - אני מוכן לקבל הכל, אני מבטל את הצמצום שעשיתי קודם, כדי להשפיע להם.
- שום דבר לא נברא סתם כמזיק - אלא הכל מועיל.
- אלו המצבים שאנחנו עוברים בחיבור בקבוצה. ושם אנחנו מתחילים לגלות את כח האהבה הכללי שנקרא הבורא.
- בכמה שאני מתחבר לחברים, אני מתחבר לבורא. כי הבורא מתגלה לפי הכלים. אין אור ללא כלי. אני מגלה את האור בחברים שלי.
- אין דבר יותר גבוה בחיים שלנו, אלא חשיבות החברים. היא צריכה להיות יותר חשובה מחשיבות הבורא.
- כי זה נמצא לפני, ואני יכול לעבוד עם זה.
אבל זה רק אמצעי, איך אפשר להגיד שהבורא פחות חשוב?
- כי זה ברמה הפרקטית.
- את הבורא אני לא מרגיש ויש לי כלפיו ספקות.
- ובתוך התיקון היחס לחברים, אני פתאום מגלה את הבורא.
- שני הדברים הללו לא מבטלים זה את זה.
- אם נסדדר מערכת חשיבות שכזו, סולם ערכים שכזה, אז נצליח.
- וזה לא רק בתוך הקבוצה, אלא אנחנו צריכים להשתדל לחבר לזה בסופו של דבר את כל האנושות.
- מטרת הבריאה בסופו של דבר היא שכל העולם יהיו חברים.
- וזה לא נקרא חברים, אלא דבקות. נגיע לזה ונגלה את זה.
איך לקיים בו זמנית את שני המצבים בהם אני גדול מהחבר, או שהוא גדול ממני?
- כמו אתה והתינוק שלך.
- הוא גדול ממך הי הרצון שלו קובע מה יהיה איתך, כשהוא רוצה משהו אתה זורק הכל כדי לטפל בו.
- מצד שני, כשאתה מטפל בו, הוא הקטן.
- הכלי המשותף שלי עם החברה זה מיני מודל של הכלי הכללי, ולכן הוא בחשיבות גבוהה מאשר הכלי הפרטי שלי.
- אם אני מקיים ערבות בקבוצה קטנה של עשרה, זה כמו עשרה מיליארד. זה לא חשוב. אני צריך לצאת מעצמי.
- בהם אני מגלה את הרוחניות. אני לבד לא יכול לגלות יותר מאשר החיים הללו הארציים. בקשר איתם אני מגלה את הקשר הרוחני.
- מה שהם רוצים אני צריך לקבל כרצון שלי, כחוק, כרצוי ביותר - כי על ידי זה אנחנו מתחברים.
- וגם להרגיש אותם כפחות ממני - שהם זקוקים לכל מה שיש לי כדי להגיע לחיבור הדדי.
- איפה שאנחנו הולכים לקראת חיבור ואהבה - הסתכלות על השני כגדול וקטן לא מבטלים זה את זה.
- כמו שילד קטן הוא כראש המשפחה, כי סביבו כל המשפחה סובבת.
מה המשחק שהחבר כאילו גדול הדור?
- זה לא משחק, זו הסתרה.
- האגו שלי מסתיר את עולם אינסוף ממני.
- אני נמצא באינסוף, אבל רואה אותך. וזה לא מראה מלבב. למה? כי כך האגו שלי מצייר אותכם בתוכי. אתם מצטיירים לי באגו.
- אבל אם הייתם ילדים שלי, היה נראה לך הכל טוב ומושלם - על כל פשעים תכסה אהבה.
- האהבה מכסה על הפשעים, ולא מוחקת אותם. זו לשון מדוייקת.
- הכל תלוי באגו שלי, שום דבר חוץ מזה אני לא רואה.
מה זה הכיסוי של האהבה?
- עזוב, תפעיל את יחס האהבה, תשתדל לשחק באהבה. היא כבר תכסה.
- אתם יודעים שאתם משחקים משחק, זה לא משנה. על ידי זה אתם מזמינים את האור המחזיר למוטב.
מה זה לשחק באהבה? זה חיצוני או פנימי?
- זו בעיקר עבודה פנימית.
- אבל אנחנו גם בונים מערכת שתעזור לנו להתעסק בזה כל היום.
הלוואי והיה זמן להעביר את הבוקר בצורה כזו רוחנית. לצערי מהבוקר הבית מתמלא קולות של סדרות ילדים כמו דורה צפייה ישירה.
השבמחק