skip to main |
skip to sidebar
חלק א' - כתבי רב"ש, כרך א', "אלה תולדות נח", עמ' 74
הקדמה
- אנחנו מדברים באדם אחד, שבו יש את כל התופעות הללו.
- אב זו הסיבה, ובן זו התולדה.
- חוץ מהאדם שקורים בו הדברים הללו, אין כלום.
- כל מה שנראה לנו חיצוני, אלו הכל רגשות בתוכינו.
האם אני יכול לרצות להשפיע לה'?
- ודאי שאדם לא יכול לרצות להשפיע לה', כי אנחנו עשויים מהרצון לקבל, "לפתח חטאת רובץ".
- אדם יכול לסדר שחשיבות הבורא תהיה גבוהה יותר מחשיבות הנברא, רק באמצעות השפעת הסביבה.
- בצורה מכוונת עובד על החברה, שהיא תעבוד עליו ותשפיע עליו לעבוד את הבורא.
- אם לעצמו - זהו רשע, ואם לבורא - נקרא צדיק.
- מה שקובע בסופו של דבר הוא - למי אתה דואג.
- מהקב"ה אין לנו דמות שאליו אנחנו מכוונים. אלא הקב"ה נקרא תכונת ההשפעה והאהבה הממלאת את כל הנבראים, לפי מידת ההתקשרות ביניהם.
- אנחנו עובדים לשם ההשפעה, האהבה הכללית. אין לו שום דמות וצורה חוץ מתכונת ההשפעה, טוב ומיטיב, שאנחנו מגלים ששורה בנו.
מהו להשפיע נחת רוח לבורא?
- שכל העיסוק שלי, וכולי כולי אמצעי כדי שתצא ממני איזושהי רוח, תכונת ההשפעה המכוונת לבורא.
- זו התוצאה הטובה.
- לא נשאר מהצדיקים כלום, חוץ מהמעשים הטובים שלהם.
- הרצון לקבל לא מורגש, אלא רק המסך ואור חוזר - זו התכונה היחידה שמורגשת.
- הצדיק לא עובד עם שכל הרצון שנמצא בנוכחות בו, אלא עם שכל המדרגה העליונה - השפעת יתר.
- אם אני נמצא בשכל וברצון שלי, אני נקרא בהמה. אם אני רוצה להיות אדם, אני צריך שהראש יהיה למעלה מהגוף - ישרת רצון גבוה יותר מהגוף שלי.
- ולכן כל פעם מוציא את ראשו לשירות הזולת - יוצא שמשרת את המדרגה הבאה, ובזה נקרא אדם.
- ג"ע דתחתון נדבקים לאח"פ דעליון, ושם עושים את החשבון שלהם.
- אח"פ דעליון אלו כלי הקבלה דעליון, נגיד של החברה, ואני משרת את כלים דקבלה שלהם במקום את שלי, ובזה אני משרת את העליון.
- העליון מתחלק לשני חלקים - כלי שלו ואור שלו.
- מה שלא חיברתי לעצמי נקרא כלי דעליון, הרצונות הזרים שאני צריך לחבר לעצמי. והאור שיתלבש בהם, זה אור דעליון.
מדוע המטרה היא להשפיע נחת רוח לבורא? למה הבורא זקוק לנחת רוח מאיתנו?
- אלו הכל מלים. אין לי למי להשפיע.
- הבורא היא תכונה שאני מגלה בתוכי. אם אין נברא, אין בורא.
- אין שום דבר מחוצה לנו.
- "אני רוצה להשיג את הבורא" = "אני רוצה להשיג מצב שבו אנחנו מחוברים יחד בהתפרצות האהבה"
- אני רוצה להשפיע, לאהוב, להידבק לאותו מצב שנקרא בורא. בוא וראה, גלה זאת בכלים שלך.
האם בורא קובע כמה חומר דלק יהיה לי בדרך למטרה?
- לא. רק החברה שמשפיעה עלי קובעת.
- והשפעתה עלי תלויה בי.
- מצד הבורא ספק הכח מושלם ונמצא שם כל הזמן.
- הכל תלוי בי - איך אני מסדר את יחסי לחברה ויחס החברה אלי.
- במאמרי הבחירה החופשית אנחנו לומדים שהחברה היא משהו מושלם, שנמצא באינסוף, וזה מה שאני יכול לקבל מהם.
מה אני יכול לאמר לעצמי כשמתקיפות אותי שאלות מה ומי?
- שאתה מתקדם.
- בלימוד גמרא למשל, לא באות שאלות מה ומי. קצת. כי הלימוד מסודר כדי לדעת.
- אין שום דבר רע בלימוד גמרא חס ושלום.
- אבל כאן אתה חייב לשאול ולברר שאלות פנימיות.
- הסביבה שלך גם נמצאת בבירור, גם בכל העולם.
- יש אלפי אנשים מסביב לעולם שחושבים יחד איתנו.
- וכל זה כמו רוח, צונמי, גל ועוד גל - לכן באות השאלות מה ומי.
- מה העבודה הזו לכם, ומי ה' אשר אשמע בקולו.
- אלו שאלות פרעה, האגו שלנו. שאלות נכונות ומוצדקות.
- כתוב שפרעה הוא חכם, שחכמת מצרים היא הגדולה ביותר. פרעה הוא הכלי השלם שהבורא ברא.
- ה' אומר למשה - בא אל פרעה, חייבים לגשת אליו כדי לגלות את הרצון לקבל. בו יש את אור החכמה.
- רק לעבוד על השאלות הללו זו בעיה.
- כשבאות השאלות הללו, צריכים להודות. הן מופיעות בפגישה בין הבורא, משה ופרעה. זו דרגה רוחנית.
- באמצעות השאלות הללו משה מתייגע, פרעה מקבל מכות, וכך מתקדמים.
- הבורא בכוונה מחזק את לב פרעה, האגו שלנו, ואנחנו נכנסים לכל מיני חשבונות אגואיסטיים.
- אתה תראה - פתאום העולם הזה יראה לך מלא הזדמנויות להצלחה.
- לא שומעים על ישראל עד יציאת מצריים.
- את כל אור הבורא תקבל רק מהסביבה, אין מאיפה אחר.
- אם את הלא נמצא בלימוד שלך קשור לסביבה, הם לא משפיעים.
אז כל פעם שמתעוררות השאלות אני צריך להוסיף בסביבה?
- לא, לפני זה. ולא לפי השעון של העליון.
- כל הזמן להוסיף בסביבה, עוד לפני השאלות הללו.
- תקדים את קו ימין לקו שמאל. לא לחכות למכות.
- נעשה ונשמע - לעשות אתה מסוגל. תעשה משהו בשבילם, כדי לקבל מהם כוחות.
- ואז תתקדם תמיד קודם בקו ימין, ולא תרגיש את הנפילות.
כשאני בקבוצה או בלימוד אני מרגיש יותר טוב. האם זה תקין? האם התועלת האישית סותרת את מטרת הבריאה?
- כל אדם צריך תועלת ברמות הגשמיות - משפחה, עבודה, לימודים, בי"ס וכו'.
- אחרי שהוא דואג להכרחיות, דואג להתקדמות הרוחנית. זה נקרא אם אין לחם, אין תורה.
- ברור שהייתי שמח להתפטר מזה, אבל התורה מחייבת אותי לזה.
האם מספיקה השאיפה לאידיאלים של השפעה כדי להשפיע?
- לא יודע מה זה אידיאלים.
- ישנה חברה אנושית, וחברה הפנימית שלנו, ואני צריך לעשות כל מה שאני יכול כדי לשרת אותם, להביא אותם לתיקון.
חלק ב' - זוהר לעם - "לך לך", חלק ב', "רבי חיא הלך לראות את רבי אלעזר", עמ' 16
אות ש"ב - ש"ה
- אנחנו חייבים להרגיש עצמינו כאחד - זה נקרא שפועל בנו.
- זו ההרגשה שאנחנו מתבשלים בזה כאחד.
אות ש"ו - ש"ח
- יהודה אותיות השם הקדוש. ד' שאין בשם הקדוש היא דוד המלך, שנקשר בשמו הקדוש יותר מכל בני העולם.
- ד' הוא נוקבא דזעיר אנפין, דוד המלך.
אות ש"י - שי"א
- רשימות - מוחין דו"ק, ציורים - מוחין דג"ר.
- הס מפניו כל הארץ - ה"ס = 65, 60 הם חג"ת נה"י כפול 10 (ז"א) + 5 ספירות עליונות דמלכות.
מה זה אומר לתאר בזמן הלימוד שכולנו אחד? לתאר ולהרגיש אלו שני דברים שונים.
- לא יכולים להרגיש, אז לפחות לתאר.
- הכלי התקלקל, ולכן אנו צריכים להשתוקק לצורה הנכונה של החיבור בינינו.
- לדאוג למלכות, שכינה, אוסף הנשמות. והאור יתגלה.
- איך יתגלה אם אתה לא נותן לו שטח, רצון שיוכל להתגלות בו?
מאמר "ברכו ה' מלאכיו" - אות שט"ו - מתי אדם נקרא מלאך?
- כשעושה פעולות ללא שכל. מבצע. מישהו חושב, והוא מבצע.
- מלאך זה כח מבצע, לא בירור.
- חלק המעשה ב"נעשה ונשמע", אנחנו עושים כמו מלאכים.
- עושי דברו, לשמוע בדברו.
- עושים את הפעולות, ללא הסכמה, ללא ידיעה ברורה למה - כי זה שייך למדרגה עליונה - אנחנו רוכשים את המדרגה העליונה.
- כמו ילד החוזר על דברי המבוגר בשיא הרצינות. לקטן אין ראש, ראש יש רק לגדול.
- אבל ע"י התבטלות כלפי הגדול, קונה את ראש הגדול, ונעשה כמוהו.
- אמונה למעלה מהדעת - לעשות את מה שהעליון אומר לנו לעשות, הראש נמצא בעליון, עשייה מכאנית.
- אל תשקר לעצמך - אתה לא רוצה זאת, הלב לא רוצה.
- משחק השקר מבחוץ, כי המדרגה העליונה עדיין לא שורה בנו. אבל אנחנו צריכים לשחק ע"י המשחק, אנחנו מזמינים אור.
- יגעתי ומצאתי. היגיעה היא למעלה מהדעת, והמציאה היא בדעת.
- זה העקרון בעלייה ממדרגה למדרגה.
- השימוש היחיד שאני עושה בראש שלי הוא כדי להתחבר לעליון.
- אפילו ברקמות של צומח וחי - בכל דבר שגודל יש את החוק הזה - כל תא שגדל, גדל רק ע"י שיוך עצמו לתא שכבר נמצא שם. זה נקרא משחק.
מאמר "ויאמר אברהם, מה תיתן לי" - אות שי"ט
- אדני והוי"ה נזכרים כאחד ליחד עולם תחתון (אדני) ועולם עליון יחדיו (הוי"ה)
אות ש"כ - שכ"א
- האדם חייב לייצב את הכלי כדי לקבל בה מדרגה הבאה שנקראת עולם הבא.
- עולם זהו מצב שאני נמצא בו.
אות שכ"ב - מהו שלא יכול להוליד בן?
- שלפי הרצון לקבל, לפי ההגיון, לא יכול להגיע למדרגה יותר עליונה.
אות שכ"ג - שכ"ה
- צדקה = צדק(מלכות) + ה'(ה"ר, בינה)
אות שכ"ו
- המדרגה הבאה לאברהם נולדה רק בקשר עם בינה.
למה הזוהר מחליף שפות?
- השפה העיקרית היא שפת המדרש.
- שפת הקבלה לידה היא מבעל הסולם, שמוסיף לפירוש הסולם.
- אצלינו זה בא כאחד - אין הפרש בין הזוהר לפירוש הסולם לזוהר.
- בעל הסולם הוא המורה שלנו, שדרכו אנחנו מרגישים וקשורים לזוהר.
לאחר השיעור אני לא זוכר מה חשבתי והבנתי, האם זו התקדמות?
- דווקא השיכחה היא הטובה ביותר.
- הזכרון הוא מכני, ושייך לאותה המדרגה.
- ההרגשה נמצאת בכלים שלנו, אנחנו בני הרגשה, ובכלים שלנו אנחנו צריכים להשתנות.
- הזכרון תמיד משרת לרצון, לכלי הרגשה.
- אם כלי ההרגשה מתרוקנים, גם הזכרון מתרוקן.
- אסור לדאוג לזכרון, להבנה. רק לדבר אחד - ללב, לרגש. השכל כבר יתיצב סביבו.
- אנשים שמרגישים עצמם ששוכחים, לא מבינים, מתקדמים והחומר נעלם מהם - שמעתי אלף פעם, אבל לא יודע ולא מבין - זה סימן נכון.
- זה סימן שההתקדמות שלו היא בדרישה לשינוי הרצון, ולא השכל.
- חכמתו מרובה ממעשיו - שנעשית אצלו חכמה יותר ממעשים שלו(תיקון שלו)
מה אפשר לעשות אם אני מרגיש שנאה בוערת בפנים?
- זה טוב מאד, אבל השאלה איך אתה מתמודד עם זה?
- תעשה תרגיל - בטור א' איך אני שונא את האחרים, ובטור ב' - איך אני אוהב את האחרים.
מה זאת אומרת שאדם צריך לשחק, להתבטל, לעשות מקום בליבו - האם זה הכל אותו דבר? או אופנים שונים של עבודה?
- בזמן השיעור אנחנו צריכים לפנות מקום לעבודת המאור המחזיר למוטב.
- מה עכשיו רע שצריך לחזור לטוב?!
- אני צריך להכין לאור מקום ריק, שבור, רע, שיהפוך לטוב.
- אז אני צריך לברר - מה המקום הרע שצריך להפוך לטוב?
- אם הציפיות שלי לא יהיו כמו האור שיעשה, הוא לא ישפיע. כי הוא משפיע רק לפי הדרישה אמיתית שלי.
- אז אני צריך להכיר כמה אני רע, לפי הערכים של הבורא. שרע שם נקרא קבלה (מעשה או מחשבה) ע"ח הזולת, בשנאת הזולת.
- ומה אני רוצה שהאור יעשה - כדי שאני אהיה בהשפעה וחיבור עם האחרים.
- המעבר בין הרע לטוב צריך להיות מותאם לאור, ואז האור מבצע. אחרת לא יעשה את הפעולה הזו.
- אני צריך לחייב אותו שיעשה - "נצחוני בני". תתקן, הבטחת. הרצונות שלי צריכים להיות תקיפים.
- ואם נעשה את הבירור הזה לפני הלימוד, התיקון יהיה מהיר.
מאמר "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו" - אות שכ"ז - שכ"ט
חלק ג' - תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תרצ"ג
הקדמה - אות ז' - ט'
- מדובר על השלבים הרבים בגידול המלכות.
- זו תכלית המיעוט, כי היא חייבת להיות בזה, בתחושה של נקודה שחורה שאין לה כלום מעצמה, וכל מה שמקבלת מקבלת רק מבעלה זעיר אנפין.
- תכלית המיעוט זה מצב רצוי שחייבת להיות בו.
- בינתיים מדובר כאן על קטנות בקשר בין נוקבא לזעיר אנפין.
- זעיר אנפין עושה זיווג על הקטנות - משפיע את הה' שלו לנוקבא.
- האורות הללו נקראים נה"י החדשים.
- מצב א' - נקודה, מצב' - קטנות, מצב הג' - קבלת אורותיה מה"ר דזעיר אנפין.
- עיבור יניקה מוחין בישסו"ת נקרא הכנת הכלים.
- מי שלא מבין, יש לו מקום לתת כוונה. כמו בזוהר למשל.
- הבעיה שלנו בקליטת החומר, היא עד כמה החומר קרוב לכלים שלנו.
- אם אנחנו לומדים על אינסוף, ד' בחינות דאור ישר, גלגלתא - אנחנו יכולים להבין זאת. כי מדובר על רצון והתנגדות לרצון, פעולות פשוטות שאנחנו מכירים מהעולם שלנו.
- משאם כן, כל הפעולות האחרות שמתחילות כבר מקשר בינה ומלכות - מתחילות להיות יותר קשות לנו. כי הן דורשות לתיקון הקודם אצלינו. כי אין אצלינו פעולות של בינה ומלכות שמעורבות יחד.
- לכן אדם נמצא כאן בבלבול וחוסר הבנה - כמה שאנחנו קוראים ומבינים שלא מסוגלים. ורק לפי החסרון הזה מעוררים עליהם אורות המקיפים את נשמתם.
- הדאגה היחידה צריכה להיות חסרון בזמן הלימוד (התפילה).
אות י' - י"ב
- פנים בפנים = בקבלת האורות.
חלק ד' - כתבי בעה"ס, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", עמ' 137
אות ו'
- אחרי שקובע שאנחנו יכולים לפתוח חכמת הקבלה לכולם, שכבר אין סיכון שאנשים ישתמשו בה בצורה לא נכונה ויתבלבלו, אלא ילכו איתה לאמת ותיקון הבריאה - אז אנחנו חייבים לפרסם את החכמה בצורה כמה שיותר רחבה, מהירה.
- בזה תלוי האור העליון שיבוא לעולם הזה ויתקן, שיתלבש בכלים שלנו.
- אנחנו צריכים לרכז הכל לכיוון אחד - השגת מטרת הבריאה.
- אם נכוון את כל נטיותינו לזה, נפעל בהתאם לתכנית שנמצאת בטבע, ונזכה ליחס הנכון מהטבע, וגם חיינו בכל הרמות יורגשו כטוב. אפילו בדרך, לפני שהגענו לשם.
- וכל מה שימצא בניגוד לתכנית, יביא לנו צרות ייסורים ובעיות הגרועים ממוות.
- באמצעות הצרות הללו אנחנו יכולים להזמין כוחות לתיקון.
- בסה"כ אנחנו צריכים להסביר לאנשים שאנחנו מקצרים בייסורים, לדרך קלה וקצרה, במקום קשה וחמורה.
- אין כאן שאלה מצד המלאכים - כי מלכתחילה יש רצון מצד העליון לתת ומה לתת, וחסר רק מי שיקבל.
- עביד מאי דהניי לך - עשה מה שטוב לך.
מה המלאכים הבינו? למה זה צריך להיות בהיפוך?
- כי רק אז יש לך כלי גדול, שהוא בגבוה וגודל אינסופי.
- הנברא צריך להרגיש את עומק בכלי, על כל תכונותיו ואיכויותיו.
- ולכן צריך להיות כלול משני הקצוות - מהכלי הקטן לגדול, מהריקנות למילוי, מהרשימות שהוא מלא לרשימות שהוא ריק. וכל הרשימות, הכלים והמסכים הגבוהים ביותר, צריכים להיות בכלי שנטול מכל אלו.
- הבורא ברא נקודה, רצון. הוא רוצה להביא אותה למצב שיתפוס את כל אור אינסוף, שיהיה בכלי דאינסוף.
- איך? מה צריך להיות באמצע? אותו רצון, אבל שיהיה בו רשימות מכל אור אינסוף, וכלי אינסוף.
- כל הגלגול הזה של הרצון הוא הכרחי. זו הכל הכנה להגעה הרצויה לעולם אינסוף.
- אם תסתכל נכון על תחילת וסוף הבריאה, תבין מה צריך להיות בדרך. סוף מעשה במחשבה תחילה.
- אבל איך תבין את המצב הסופי אם אין לך אותו? לכן צריך לבוא מצד העליון, כאילו, כדי שתיכנס לרגע כמו מצב אינסוף, ותישבר, כדי שתבין כמה אתה הפוך מאינסוף.
- אנחנו רואים בדרך שזה מה שבאמת קורה - שבירת הכלים.
- אפשר לפרק את התהליך לעוד חלקים, אורות, כלים.
- אם היית הבורא, לא היית יכול לעשות זאת אחרת.
- אין דבר מיותר שנברא. הכל בצורה מדוייקת ברמה אלקית.
אם לא הולכים בדרך, מקבלים ייסורים שידחפו אותנו. מצד שני, גם בהליכה בדרך יש ייסורים מהכרת הרע. אז הכל תלוי ביחס שלי כלפי במצב?
- אני לא מרגיש רע, אם אני מיד משתמש במצב החדש שמורגש להשגת המטרה.
- אם אני רעב ויש לפני ארוחה - אני שמח. מי לא רוצה תיאבון כאשר יש מולו משהו טעים?
- אדם שיש לפניו אוכל ולא רוצה לאכול הוא אדם חולה.
האם הרשימו נפתח בזמן הלימוד והספרים, האם זה תלוי בי או אוטומטי מלמעלה?
- הרשימו הוא משבירת הכלים.
- אני מגלה את הרשימו משבירת הכלים, בזה שאני משתדל להתחבר לחברים.
- ובזה אני מגלה שאני לא רוצה ולא יכול - זה גילוי הרשימות השבורות.
- בלי זה לא יכולה להיות דרישה לתיקון.
- לכן קודם כל מתאספים. בורא מביא אדם לסביבה ואומר לו קח לך.
- ואז לפי גילוי הרשימות יעלה בך צורך למאור המחזיר למוטב. שישנה אותך ולא ימלא לך את השכל.
- זו בעית התרנגול והעטלף - אם רוצים לגלות את הרשימות ללא עבודה בחברה, נעשים לעטלף. חושב שהוא חכם ויודע הכל, או עוזב.
- המוצלחים הם אלו שמגלים את הרע ודורשים תיקון.
האם גם ברוחני יש GPS שמכוון אותנו, או שאנחנו חייבים להאמין לנביאים?
- לא.
- בעולם שלנו אתה נמצא ברצון לקבל, קטן או גדול.
- ולכן אתה יכול לשער מה יהיה. אתה סומך על אנשים אחרים שעברו זאת, ובונים לך מכשירים ומכינים לך את כל המדרגות.
- אתה מקבל דוגמאות מראש איך זה להיות גדול.
- ברוחניות אנחנו מתקדמים למצבים שאנחנו לא יכולים לאתר אותם ולתאר אותם מראש. לא GPS ולא כלום.
- כי אתה לא רואה את התמונה הבאה. אין לך כלים לראות אותה. מראים לך אותה בצורה הפוכה, לא רצויה.
- אם אתה מבין שהחיבור עם אחרים דוחה אותך ואתה צריך להפוך את היחס שלך אליה - זה הGPS הרוחני. זה נמצא שם בצורה הפוכה, לא נעימה לאגו, ללרצון לקבל שלך.
- בדר"כ אתה עושה סיבוב ונוסע למקום אחר, ומתאר לך שהמטרה ההיא היא המטרה.
איפה נכנס האור המחזיר למוטב להתקדמות שלי להשתוות עם חוק טבע? זה צד שלישי?
- יש מערכות בעולם שלנו שהן כמו מערכות טבע. מערכת שלמה, אינטגרלית, אנלוגית.
- מערכת שבה הכל קשור להכל בצורה קשוחה ושלמה - אלפי נתונים ששומרים על כל המערכת באיזון.
- כשאתה נמצא במערכת הזו - כשאתה יוצא מאיזון, לא רוצה לבצע את החוק הכללי (ואהבת לרעך כמוך), כל המערכת צריכה לזוז כדי להחזיר אותך לאיזון.
- ואז כל מיליארדי החלקים פועלים עליך כדי לחייב אותך לגלות מה עשית ואיך אתה יכול להחזיר את האיזון.
- המערכת הזו היא מערכת חכמה. היא מערכת למידה.
- אתה יכול לגרופ לזעזועים גדולים מאד, היא בנויה כך שהיא נמצאת סביבך כמערכת בלימה/העלמה. שמה שאתה עושה, יש בולם, המערכת מקבלת מזה תגובה עדינה, ואתה מקבל תגובה עדינה.
- בצורה כזו היא רוצה ללמד אותך. כי בלי מערכת ההעלמה הזו, היית מזעזע את המערכת, והיית מקבל ממנה בחזרה מכה כ"כ איומה, שהיית חייב להשאר בדממה כדי לא לקבל אף מכה.
- לכן אנחנו נמצאים במערכת העלמה/בלימה - וכך אנחנו פועלים.
- אנחנו מתייחסים כלפי הילדים כך, בבלימה. גם החוק מתייחס כך לילדים, בהתאם להתפתחותם.
- וכך לומדים איך להכנס לאיזון עם המערכת.
- עד שאנחנו מורידים את כל ההעלמה הזו, מגלים באיזה מנגנון אנחנו נמצאים - ובהתאם לזה גם יש לי שכל ורגש להיות באינטראקציה עם המנגנון האדיר הזה. להיות אדם, הדומה לאותה המערכת, שנקראת הבורא.
איך אני יכול להשתמש בחברים שלי כדי לקבוע איפה אני נמצא ביחס למטרה?
- א' - להעריך אותם כגדולי הדור.
- ב' - לבקש מהם להשפיע עלי חשיבות המטרה.
- ג' - ללמוד איתם יחד איך לבקש את המאור המחזיר למוטב.
אות ז'
- אנחנו אותו הבן, הנכשל והלא מסוגל לכלום. הנגוע בכל הבעיות, הצרות והמחלות. מה לא. יש רק רע. אז בכל זאת מה עושים?
- למלך יש הכל, רוצה הכל למסור לבן, לבן אין כלום, ולא מסוגל לכלום. האם יש תקנה?
- הכל תלוי בהתפתחות ויגיעה שלנו. אם לא נעשה את היגיעה הנכונה - יגיע בעיתו ולא אחישנה.
- צריך כל הזמן לבדוק שאנחנו באחישנה = מושכים כל הזמן את המאור המחזיר למוטב לכלים המבוררים הדורשים תיקון.
- תמיד שני דברים - מה לתקן, ומי יתקן.
- תקבלו מכות, ואח"כ תרצו ללכת בדרך אחישנה.
- כי בחירה חופשית חייבת להיות.
- בעיתו זה לסמוך על המכות שיסדרו אותי זה לא מספיק - אני צריך בעצמי לבחור את הדרך.
- כשאני מתחיל לזוז, זה להתחיל אחישנה.
- בעיתה זו לא דרך, זו עמידה במקום.
האם כל העולם בצורה מודעת מבחירה חופשית יבחרו בדרך הזו? או בהיסח הדעת?
- רק במודעות.
- אבל תלוי בך איך אתה מגיש להם את זה.
- לתינוק אין שיניים (ל"ב בירורים).
- אתה בודק באיזה חום, מרקם זה נמצא, ורק אז מגיש אליו.
- להמון העם אתה חייב להתייחס ככה. ורק את זה הם יצטרכו כדי שלא יהיה להם קלקול קיבה.
- וחובתך להכין לכל הדרגות הללו את האמצעי.
אני לומד כבר 5 שנים, וכל הזמן שומע ממך שלא בנינו כלי. זה מתסכל. מה עושים?
- שילך למקום אחר ויבדוק מה יש לו ממקום אחר.
- גם רב"ש אמר לי ככה.
- אדם צריך לברר בעצמו, אנחנו לא מחזיקים כאן אף אחד.
- אדם צריך לענות על השאלה הזו בעצמו, אף אחד לא יעשה את הכלי הזה במקומו.
מה חסר כדי לבנות את הכלי הרוחני?
- קודם כל לדעת מהו הכלי הרוחני.
- וההבנה מה אנחנו צריכים כדי לבנות אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה